טימותי שאלאמה לא עוצר בדרך לאוסקר: "אני אנוח בקבר"

בסוף השבוע הקרוב יחגוג טימותי שאלאמה יום הולדת 30. האייקון של דור ה-Z, שנחשב לאחד השחקנים המסקרנים והבולטים בהוליווד כיום, ממשיך לטפס אל הצמרת - והוא לא מהסס להודות בכך. "אני רוצה להיות אחד הגדולים", הוא הצהיר בשנה שעברה בטקס פרסי גילדת השחקנים, כשזכה בפרס לשחקן הטוב ביותר על הופעתו בדרמה הביוגרפית "אנונימי לגמרי", שבה גילם את בוב דילן. "אני שואב השראה מהגדולים ורוצה להיות בפסגה יחד איתם".

התגובות להצהרה המלאה באמביציה של שאלאמה נעו בין שבחים מצד מעריציו על הביטחון לדבר על המטרה שהציב לעצמו מבלי להתנצל, ומנגד אחרים פירשו זאת כיוהרה ושחצנות של צעיר פריבילגי שזקוק לשיעור בענווה. בכל אופן, לאוסקר זה כבר לא הספיק, ואת הפסלון הנכסף הוא הפסיד לבסוף לאדריאן ברודי על "הברוטליסט"; גם היום, שנה אחרי הנאום ההוא - הוא ממש לא מתנצל. "הייתי רוצה ששחקנים נוספים ירגישו בנוח לומר שהם מחפשים גדולה, בדיוק כמו הדמות שאני מגלם בסרט החדש", הוא אומר במפגש עיתונאים מיוחד עם כתב mako לקידום "מרטי סופרים". "עם כל הצניעות, כל אורח החיים הזה והדרישות שמגיעות איתו הזויות מכדי לא לשאוף להיות הטוב מכולם".

חשוב לציין: עד נאומו ההוא, שאלאמה נתפס כאחד השחקנים הצנועים והמתוקים שידעה הוליווד, אבל מאז - ובמיוחד בשבועות האחרונים לאורך קידום "מרטי סופרים - נראה שמשהו השתנה, או במילים אחרות: "עלה לו". בראיונות שהעניק ובדברים שהוא אומר כאן ל-mako הוא משדר ביטחון עצמי שיש יגדירו מופרז - והמעריצים והעיתונאים מעבר לים לא מאוד מרוצים מזה. עם זאת, ייתכן שזו פעולת יחסי ציבור מכוונת, שכן גם הדמות ששאלמה מגלם בסרט החדש מרוכזת בעצמה, משדרת שליטה ומתנשאת במקצת.

שאלאמה, מצידו, מסביר בריאיון כי כשהוא נשא את נאומו בטקס פרסי גילדת השחקנים בשנה שעברה, זה קרה זמן קצר לאחר שסיים את צילומי "מרטי סופרים" - והאופי של הגיבור שאותו הוא מגלם בהחלט נשאר איתו גם אחרי שהמצלמות כבו. "הרגשתי כך כי סיימתי לצלם חודשיים קודם לכן, ועוד לא יצאתי מאותה תחושה ודחף לכבוש את הפסגה. גישה שכזו בשואוביזנס מעודדת אחרים לעשות את המיטב שלהם - לא משנה אם זה נשמע כמו קלישאה.

"הוליווד זה לא עסק מוסדי", הוא ממשיך, "סרטים מוכרחים להיות מלאי חיים, ואני גאה בסרט החדש כי הוא לא עוד נוסחה מקובעת. זה לא תסריט עם מבנה מקובע של שלוש מערכות, אלא אוצר שנפל מהתקרה ומפיח רוח חיים בתעשייה. ואני לגמרי רוצה להיות חלק מכל זה".

"מרטי סופרים" יעלה בסוף השבוע לאקרנים עם שלוש מועמדויות לטקס פרסי גלובוס הזהב - בהן גם מועמדות לשאלאמה בקטגוריית השחקן הטוב ביותר בסרט קומי. התחרות, כך נראה, צפויה להיות עיקשת במיוחד מול לאונרדו דיקפריו על "קרב רודף קרב", שמסתמן כבר עתה כפייבוריט המובהק עם פתיחת עונת הטקסים של הוליווד - ובהימורים לדיקפריו יתרון ברור.

מסע הקידום של הסרט הפך למכונה משומנת היטב, ושאלאמה עובד קשה: שורה ארוכה של ראיונות, אירועים ברחבי העולם, זוגיות פוטוגנית עם קיילי ג'נר, משחק כדורסל ראוותני עם אחד מגיבוריו אדם סנדלר, מיתוג בולט של הצבע הכתום שמככב בסרט, סרטונים ויראליים ברשתות - ואפילו השתעשעות עם שמועות על זהות סודית כראפר בריטי, שהופרכו בשבוע שעבר כשהשניים הוציאו שיר ראפ משותף. גם ביום הראיונות שבו אנחנו נפגשים הוא לא נח לרגע: מתפנה למשחק באולינג בין ראיון לראיון, חותם על מרצ'נדייז של הסרט, ודואג לפזר את הציטוטים הנכונים - בתקווה שאלה יסייעו למצב אותו בעמדה הטובה ביותר במירוץ לפרסים.

שאלאמה: "החיים הם מה שהם. אני עדיין יכול יום אחד לעלות על מוקש. אין לדעת מה העתיד צופן, אבל אני בעיקר סקרן להטביע את חותמי כשחקן"

"הרגשתי שאני על רכבת הרים בין הגילים 22-26, כשהקריירה שלי באמת התחילה להמריא, כאילו הקרקע נשמטה מתחת לרגליי", אומר שאלאמה כעת. "לכן, למרות שאני גאה מאוד בסרטים שלי מאותה תקופה כמו 'ילד טוב' ו'קרא לי בשמך' (עליו היה מועמד לראשונה לאוסקר; ד"כ), להיות כולי מרוכז בתפקידים שלי ב'אנונימי לגמרי' ו'מרטי סופרים' סביב כל הרעש בחיים שלי כרגע, זו באמת גאווה. בסרטים המוקדמים שלי לא היו כאלו הסחות דעת מהעולם החיצון, משהו שהיית רוצה שיקרה. וכשהתחלתי עם הסרטים האחרונים הבנתי שהמתנה שניתנה לי היא להיות שחקן ברמה הכי גבוהה. לראות קולגות שמפחדים או לא מטפחים את הכישרון שיש להם, אלו לא מסלולים שהייתי רוצה ללכת בהם".

איך אתה משתיק את אותו רעש מבחוץ?
"אני פשוט מאוד חוסם אותו. ואני לא חושב שמדובר בתופעת לוואי של המקצוע, אסור להביט לכיוון הזה. יש סביבי אנרגיה ותרבות שונה מאשר בצעירותי, אז נהגתי להאזין להיפ-הופ וטקסטים כדי להגיע לצמרת בלי בושה. בתור נער זה הפיח בי השראה כי כיום ישנו הלך רוח של מבוכה או טינה כלפי דעות, מה נכון ומה לא, ואל עבר מוסדות אליטיסטיים. כולם על הקצה וחשים אשמה ואימה בו-זמנית. מוכרחים פשוט לחסום את זה.

"ולחשוב על אותו נער בן 16, לדמיין שאני מתראיין על תפקיד חדש, בר מזל שהייתי מועמד לפרסים ומקדם סרט שאני מקווה שכולם יצפו בו - זה החלום. אני מרגיש כאילו אני בסימולציה בתוך 'המופע של טרומן' רק בלי החלק האפל. אתה צריך להתעלם מהרעש.

"כשאני בעבודה, הטלפון שלי כבוי, כי אחרת זה מוריד את רמת המיקוד שלך. בסרט החדש היו לי חודשיים-שלושה לגלם תפקיד שיישאר איתי לכל חיי. או לגלם את בוב דילן, חודשיים ולמשך כל חיי, מטאפורה טובה יותר כי הוא שם אייקוני. מתי עוד ייצא לי לחוות את כל זה? סיימתי את צילומי 'חולית: חלק שלישי' באבו דאבי לפני יומיים, כך שגם בדמות של פול אטראידיס אני לא אהיה שוב. אז למה לא לתת את כל כולי? אני כבר אנוח בקבר, או איך שלא אומרים את הפתגם הזה.

שאלאמה: "מתי עוד ייצא לי לחוות את כל זה? אז למה לא לתת את כל כולי? אני כבר אנוח בקבר, או איך שלא אומרים את הפתגם הזה"

"ואולי אני מדבר יותר מדי, אבל זה הדבר הנהדר כשאתה רק בן 30. אני יודע שאני עדיין צעיר, אבל בהדרגה פחות פרנואיד לגבי כל היתר. החיים הם מה שהם. אני עדיין יכול יום אחד לעלות על מוקש. אין לדעת מה העתיד צופן, אבל אני בעיקר סקרן להטביע את חותמי כשחקן, משהו שקשה לעשות. היה לי מזל עם במאים שנתנו לי במה אבל זה קשה, ולדעתי זה בריא יותר במובן הזה שאתה מרגיש פחות כלי ביד היוצר ולשם אני שואף בשנים הבאות של הקריירה שלי מבלי לחבל בעצמי. האתגר הכי גדול של משחק הוא לבוא עם מידה של ביטחון ואמונה בבמאי, בתסריטאי או העורך, בטח כיום כשיש התנגדות לשאפתנות. אתה צריך לבוא בנונשלנטיות מקצועית".

האם תרצה לביים בעצמך בעתיד?
"זה יצריך הכנה מראש ברמה גבוהה, שזה דבר טוב אבל מפחיד. כמי שעבד עם במאים גדולים, זה ג'וב חסר רחמים ומתיש שדורש תהליך ממושך. ולא הייתי רוצה לעשות זאת אלמלא הייתי בטוח שאני מסוגל לתת את הכי טוב שיש. הסכנה במעמדי היא שיכולים לתת לי לעשות זאת מבלי שיהיו לי כישורים ראויים והמוצר הגמור יהיה גרוע".

כוכב הטניס שהושפע מבוב דילן

"מרטי סופרים" מגולל את סיפורו של אלוף הפינג פונג היהודי-אמריקאי מרטי רייסמן, שזכה באליפות ארצות הברית ליחידים בטניס שולחן בשנים 1958 ו-1960, ונודע באישיותו הראוותנית ובגישה העסקנית שלו - כמי שלא בחל באמצעים כדי להשיג את מבוקשו ולהתחרות ברמות הגבוהות ביותר. בדומה לו, גם מרטי מאוזר, הדמות שמגלם שאלאמה בסרט, לא רואה בעיניים: הכל כשר בדרך להגשמת החלום, גם כשאיש סביבו אינו מאמין בו. העלילה, בקצב מסחרר, כוללת בין היתר רומנים עם שתי נשים נשואות - צעירה בשם רייצ'ל שמאוהבת בו עמוקות (השחקנית העולה אודסה אז'יון), ושחקנית עבר דועכת שמגלמת גווינת' פאלטרו, שבעלה הוא איש עסקים מצליח שמרטי מקווה שישקיע בו.

את הסרט כתב וביים ג'וש ספדי, מי שחתום יחד עם אחיו בני על סרטים כמו "גוד טיים" ו"יהלום לא מלוטש", בעוד בני עצמו יצא השנה לדרך עצמאית עם "מכונת המחץ" בכיכובו של דוויין ג'ונסון. הסרט צולם בניו יורק בסתיו אשתקד, בתקציב של 70 מיליון דולר - ההפקה היקרה ביותר בתולדות A24, חברת הסרטים שהפכה בעשור האחרון ממותג בוטיק של קולנוע איכות ליצרנית פורצת דרך, בין היתר בזכות זוכי האוסקר "אור ירח" ו"הכל בכל מקום בבת אחת".

"מרטי סופרים" כבר הספיק להתברג לרשימות עשרת הסרטים הטובים של 2025, לצד שבחים נרחבים לשאלאמה ולספדי. ב-A24 בונים גם על כוחו המסחרי של השחקן, שנמנה בין מפיקי הסרט - רק לפני שנתיים שבר שיא בן 45 שנה כשכיכב בשני סרטים רצופים שהכניסו יחד 1.2 מיליארד דולר: "חולית: חלק שני" ו"וונקה".

פאלטרו: "כולם התרגשו שאני עם טימותי בסרט, אבל פחות התלהבו כשהודלפו תמונות מסט הצילומים של שנינו מתנשקים. הבן שלי מאוד הובך מכל הסיפור"

"עשיתי מה שיכולתי עם הדמות, וכמו שבוב דילן אמר 'אל תביט לאחור', לכן אני גאה בעבודה ומבלי להישמע אירוני - אני מרגיש הכי מי שאני באמת בדמות הזו, יותר מכפי שאי פעם היה לי בקריירה", מסביר שאלאמה. "אני אומר זאת בעדינות כי מרטי הוא לא הדמות שיש להעריץ במובן מסוים, ועדיין הוא מלא מוטיבציה להשיג את מטרותיו.

"הרגשתי ששם אני מזדהה איתו, הנחישות האימתנית והדרייב להגיע לאן שאני רוצה בקריירה, לא לקבל את זה כשאומרים לי לא. במיוחד בתעשיית הקולנוע, שבה דוחים אותך על הסך איך שאתה נכנס בשער, והיחידי שיש לו אמונה בך הוא אתה עצמך. משם התחברתי למרטי והתגאיתי שג'וש ראה בי משהו שבמאים אחרים לא זיהו קודם. הוא נתן לי להיות גרסה מאוד שונה ממי שהייתי כששיחקתי ב'נשים קטנות', 'קרא לי בשמך' או 'וונקה'. טיפוס הרבה יותר חייתי".

האם הזדהית עם הדמות?
"כן ולא. אני חושב שככל שאתה מגיע לאמצע וסוף שנות ה-20 לחייך, אתה הופך פחות אנוכי ויותר בן אדם. אתה כבר פחות מנסה לפצח מהי האישיות שלך ויודע מי אתה. גיליתי שאחרי שיצאתי מהקן, מהבית, פיתחתי מחדש את מערכות היחסים עם הוריי ומצאנו מאפיינים חדשים. ולפעמים אתה מוצא עצמך מטפל בהורים או בסבא וסבתא.

"אחותי הביאה לעולם לאחרונה את האחיינית שלי ולפתע אתה כבר לא מרכז היקום. זה טבעי ובריא למעשה, אבל אני מרגיש שאני כמוהו כי התקדמתי לשלב הבא בחיי. לעתים אני מביט ממרחק ובנוסטלגיה על עצמי בשנות ה-20 המוקדמות, ותוהה - האם הייתי רוצה לעבור את הכל שוב? אני לא בטוח בזה. בצורה פטלית אני חושב לעצמי שאולי הייתי יכול להידרס אז על ידי מכונית בצורה מטאפורית, אז אני מאושר היכן שאני".

הקאמבק של גווינת'

"מרטי סופרים", שמקודם תחת הכותרת "לחלום בגדול", אינו רק פרויקט מפנה בקריירה של שאלאמה, אלא גם קאמבק מתוקשר לגווינת' פאלטרו. זהו תפקידה הקולנועי המשמעותי הראשון זה 11 שנים, מאז "צ'ארלי מורדכי" - מלבד הופעות המשנה שלה כזוגתו של טוני סטארק בסרטי "הנוקמים". פאלטרו (53), שזכתה באוסקר ובגלובוס הזהב על "שייקספיר מאוהב" (1998), הורידה הילוך לפני כעשור, תקופה שבמהלכה גם התגרשה מסולן להקת קולדפליי כריס מרטין. לפני שבע שנים נישאה בשנית למפיק הטלוויזיה בראד פלצ'וק, שותפו המקצועי של אחד האנשים החזקים בתעשיית הבידור - ריאן מרפי.

שאלאמה: "הייתי רוצה ששחקנים ירגישו בנוח לומר שהם מחפשים גדולה. עם כל הצניעות - אורח החיים הזה והדרישות שמגיעות איתו הזויות מכדי לא לשאוף להיות הטוב מכולם"

אומנם היא הבליחה בסדרה "הפוליטיקאי" של פלצ'וק ומרפי, ששרדה שתי עונות בלבד בנטפליקס, אך עיקר עיסוקה בשנים האחרונות היה סביב מותג הלייפסטייל, האופנה והבריאות שהקימה - Goop. החברה, ששווייה הוערך בעבר בכרבע מיליארד דולר, הפכה את פאלטרו למעין גורו של חיים טובים, באמצעות ספרים ותכניות טלוויזיה בהנחייתה. בשנה האחרונה החלה גם בתה הבכורה עם מרטין, אפל, לזכות בחשיפה כמודליסטית וכמוזיקאית בתחילת דרכה.

"היו לי כמה פרקים בחיי במובן מסוים, והלכתי בעקבות חלומות שונים", אומרת פאלטרו במהלך אותו מפגש עיתונאי לקידום הסרט. "בשנות ה-20 לחיי ועד שנולדה בתי, החלום היה קולנוע. ואז הלכתי בעקבות החלום היפהפה של הורות שעדיין נמשך, ואז חלום היזמות. ועכשיו בצורה בלתי-צפויה ודי משעשעת, חלום הקולנוע שב ולא הייתי בטוחה איך אני עומדת לחזור. אתה ממשיך לחלום, אבל גם החיים מתקדמים הלאה.

"לכן אני אסירת תודה לג'וש שהביא אותה חזרה לאן שהכל התחיל לחלום מחדש. אבל לא קל לעשות כמה דברים בעת ובעונה אחת. בצעירותך, יש לך אמונה אדירה בעצמך וככל שמתבגרים בעצם מתפכחים לגבי החיים ומה אפשרי. בגיל 20 הכל נראה פתוח בכמעט נאיביות מסוימת שאין לך אלא להגשים את החלום. ככה אני הרגשתי בזמנו ולמזלי הצלחתי לממש זאת. ואז במשך שנים הקדשתי את תשומת לבי לחיי בתור יזמית ואיבדתי קשר עם קולנוע, אולי כדי להגן על עצמי שלא ארגיש שקיבלתי בחירה ופספסתי משהו.

"אבל יש עניין ומרץ רב גם ביזמות. אומנים ויזמים די דומים, שני צידיו של המטבע. ואני מניחה שקולנוע שב לחיי בתזמון נכון עבורי ועבור ילדיי שהתבגרו. הבת שלי מדהימה, כל כך מצחיקה וחכמה. היא מסיימת השנה לימודי קדם משפטים באוניברסיטה, אבל אני חושבת שתלך בעקבותיי. בכל פעם שאחד מהילדים רוצה לשוחח או לבקש עצה אני שמחה לשתף בחוויות ממה שעברתי, אבל אני מאמינה שצריך לתת להם ללכת במסלול משלהם עם ההשראה שהם מוצאים, ולא לנסות לכוון אותם לפי השקפת העולם שלך. הדבר הכי טוב הוא להעניק ידע כדי שיממשו את מי שהם וינסקו משם, ואז פשוט להיות שם עבורם ברגע שהם זקוקים לך".

אותו שילוב בלתי צפוי בין משחק ליזמות שאליו מתכוונת פאלטרו, ניכר גם בליהוק הלא-שגרתי של הסרט. את בעלה של דמותה מגלם הטייקון המיליונר קווין אולירי, בהופעת משחק ראשונה, המוכר לקהל האמריקאי בעיקר כ"הכריש" הראשי בתוכנית הפופולרית "הכרישים". אולירי הוא חלק ממוטיב חוזר ואהוב אצל ספדי של ליהוק דמויות מוכרות שאינן מגולמות בהכרח על ידי שחקנים מקצועיים, בהן הראפר זוכה הגראמי טיילר דה קריאייטור בתפקיד חברו של מרטי, הבדרן פן ג'ילט מצמד הקוסמים פן וטלר, ומעצב האופנה אייזיק מזרחי, המגלם את היח"צן של דמותה של פאלטרו.

"הליהוקים של ספדי הם בבחינת גדר של גאונות", קובעת פאלטרו שהשתלבה בכמה פרקים של "הכרישים" האמריקאית בתור כרישה אורחת בפאנל. "אני אכן התארחתי בתור כרישה, וקווין הוא חתיכת טיפוס - בנה לעצמו כזאת אישיות, וללהק אותו נותן קונטקסט שאי-אפשר לתאר. זה מתכתב עם המציאות ללא מאמץ, ונהניתי לעבוד איתו. ג'וש נהדר בלמצוא אנשים שמעולם לא הופיעו בסרט ולא עמדו מול מצלמה. האנרגיות גוברות כשאתה עם מישהו שלא עשה את זה קודם כי הם מלאי חיים, ואתה לרגע לא מבין איפה אתה נמצא. מעניק טעם חדש לסצנה".

איך הייתה החוויה לעבוד עם שאלאמה?
"במובן מסוים הוא בעצם הפנים של הדור. הבן שלי חושב שהוא מאוד קול. הבת שלי התאהבה בו כשהיא צפתה ב'קרא לי בשמך', וגם הילדים של בעלי. כולם התרגשו שאני איתו בסרט, אבל פחות התלהבו כשהודלפו תמונות פפראצי מסט הצילומים של שנינו מתנשקים בפארק באחת הסצנות. הבן שלי מאוד הובך מכל הסיפור. ואם למדתי משהו אחד בחיים, הרי שמדוב במסע ארוך ומרתק עם כל מיני פניות חדשות והפתעות בדרך. אני אשמח לחוות עוד סרטים כמו זה שהיה מאוד מיוחד עבורי ושאני יודעת שאוקיר גם הלאה".