"גיבור מלא פגמים שאף פעם לא מרים ידיים, אלה הדמויות שאני אוהב לגלם"

הוליווד פתחה רשמית את המרוץ לעונת הפרסים של החורף הקרוב, ואחרי ששלושת פסטיבלי הקולנוע הגדולים של תחילת הסתיו - ונציה, טורונטו וטלורייד - הגיעו לסיומם, בשבוע שעבר הצטרף בסערה אחד המועמדים הבולטים של השנה: הסרט "קרב רודף קרב" בכיכובו של לאונרדו דיקפריו.

סרטו של הבמאי המוערך פול תומאס אנדרסון ("לילות בוגי", "מגנוליה", "זה ייגמר בדם") הוקרן לראשונה בלוס אנג'לס בשבוע שעבר - צעד אסטרטגי שנועד לבדל אותו מהסרטים שהתחרו זה בזה בפסטיבלים היוקרתיים של הסתיו. לפי הבאזז ההולך וגובר בתעשייה בעקבות ההקרנות הפרטיות, ייתכן שמדובר במהלך שיניב פירות בטווח הארוך. הסרט יעלה לאקרנים בארה"ב ובמקביל אצלנו בסוף השבוע הבא, אך מסקרן יהיה לראות האם הוא יוכל סוף כל סוף להשיג לאנדרסון את האוסקר הנכסף, זאת לאחר 11 מועמדויות בעבר, כולל בקטגוריות הבימוי והתסריט ובפעם האחרונה לפני ארבע שנים עם "ליקריץ פיצה".

ב"קרב רודף קרב" מגלם דיקפריו מורד ואקטיביסט רדיקלי בדימוס, שהצליח במשך 16 שנה לחיות מתחת לרדאר של השמרנים הקיצוניים אותם ניסה להכניע - עד שהוא מגלה שהאיום על חייו ועל חייה של בתו המתבגרת, ווילה (צ'ייס אינפיניטי), עדיין כאן. מי שחוזר לרדוף אותו הוא אויבו המושבע, קולונל צבאי אותו מגלם שון פן - ליהוק אירוני עבור השחקן שידוע כלוחם צדק וכמקורבו של נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, במסגרת פעילותו הפוליטית בשנים האחרונות. לצידם מופיעים גם בניסיו דל טורו, רג'ינה הול וטייאנה טיילור בתפקידי משנה, בעוד על הפסקול חתום ג'וני גרינווד, גיטריסט להקת רדיוהד ומי שמוכר כתומך מוצהר בישראל.

מאז נחשף לראשונה בפרמיירה שנערכה בשבוע שעבר, זינק "קרב רודף קרב" אל צמרת טבלאות ההימורים של מומחי הפרסים בהוליווד, וזכה לשבחים על בימויו של אנדרסון ועל הופעות המשחק של דיקפריו ופן. באירוע עצמו סיפר סטיבן ספילברג בכבודו ובעצמו כי טרח לצפות בסרט כבר שלוש פעמים מרוב עונג צרוף. הוא השווה את היצירה ליצירת המופת של סטנלי קובריק "ד"ר סטריינג'לאב", וציין: "זה סרט מוטרף. יש בו יותר אקשן בשעה הראשונה מאשר בכל סרטיו של אנדרסון גם יחד, והכל פשוט מדהים - תמהיל של מרכיבים מוזרים ובו בזמן כה רלוונטיים. כל כך נהדר לצפות בלאו ובשון פן, ואני מוכרח לומר שעבורי זוהי הופעת המשחק הטובה ביותר בקריירה שלו. מי ייתן ויהיה לנו קולנוע משובח כזה לעד, שה-AI לא יחליף אותנו, ושהסרט יעשה הון ויסב אושר רב. כל כך אהבתי אותו!".

בין האורחים שפקדו את האולם בהקרנה המיוחדת באולפני האחים וורנר, היו גם בריאן קרנסטון ("שובר שורות"), קרי וושינגטון והבמאי ריאן ג'ונסון - שהגיעו היישר מהפרמיירה בטורונטו של "רצח כתוב היטב: התעורר איש מת". לצדם נראו גם זוכי האוסקר כריסטופר נולאן, שביים את דיקפריו לפני 15 שנה ב"התחלה"; דניאל שיינרט ("הכל בכל מקום בבת אחת"); ואלחנדרו גונסלס איניאריטו, שביים את דיקפריו ב"האיש שנולד מחדש" - הסרט שהעניק לו סוף סוף את פסלון האוסקר לאחר שש מועמדויות קודמות, וגם הביא לאיניאריטו את פרס הבימוי. כל אלה הרעיפו שבחים על אנדרסון ודיקפריו בעיקר בשיחות חולין, במהלך מסיבה חגיגית מחוץ לאולם.

"אני פשוט מעריץ את עבודותיו - הוא כישרון של פעם בדור", אמר דיקפריו (50) בתום ההקרנה על אנדרסון. "אני לא יכול לדמיין איך עולה במוחו של תסריטאי כמוהו הרעיון לקבוצה השמרנית-משיחית בסרט. אתה תוהה אם היא בכלל קיימת בעולם - האם יש ישות כזו ששולטת בציבור? זה הדמיון בעולמו, והוא בוחן את גבולות הקיצוניות בהומור, אבל זה מרגיש כה עכשווי ומציב מראה בפני החברה כיום.

"למען הכנות, הייתי מוכן לעשות כל דבר שפול היה מבקש ממני, אבל הסרט הזה הרגיש מהותי כל כך למקום שבו אנחנו נמצאים כקהילה. אהבתי גם את הרעיון לגלם מהפכן לשעבר שמנסה למצוא חיבור לבתו - היא חיה על הטלפון, ולו אין בכלל טלפון. הפער הזה יוצר חוסר תקשורת בין-דורי ביניהם. הוא מנסה להיות אבא טוב, אבל פשט נכשל בכל שלב, ואז העבר שלו חוזר לרדוף אותו. זה היה רעיון פנטסטי, וקפצתי על ההזדמנות"

לאחר שאנדרסון תיאר את בוב, דמותו של דיקפריו, כ"גיבור מרושל", אמר השחקן: "זה אדם שהיה חלק מחבורת מהפכנים, שמתאהב ולא בהכרח עושה את הבחירות הנכונות. הוא נותר לבדו לגדל כשלחלוטין אין לו כלים לכך, העבר חוזר לרדוף אותו ובתו עוברת תלאות. כשבתו נחטפת העבר מכה בו. הוא פשוט יושב בבית, מסטול לגמרי ולבוש חלוק שנשאר עליו לאורך כל הסרט, בזמן שהוא ממשיך להיכשל...

"אבל הגבורה שלו נובעת מזה שהוא לעולם לא מוותר כשזה נוגע לאדם שהוא אוהב יותר מכל. הוא כלב ציד שאינו מרפה - אפילו כשהוא נופל מגגות או חוטף מכות משוקר חשמלי. הוא אף פעם לא מרים ידיים, גיבור מלא פגמים, וזה מה שאני אוהב לגלם".

אף כי עוד מוקדם לחזות, ויש עוד סרטים מדוברים בכיכובם של פייבוריטים לאוסקר כמו דניאל דיי לואיס, טימותי שאלאמה וג'רמי אלן ווייט - מומחי הפרסים כבר סימנו את דיקפריו כאחד הפייבוריטים לחורף הקרוב. אם אכן יזכה במועמדות, תהיה זו המועמדות השמינית בקריירה שלו והראשונה מזה שש שנים, מאז "היו זמנים בהוליווד" של קוונטין טרנטינו. למרות שדיקפריו לא מרבה להתראיין, מסתמן כי יקדם את הסרט גם אחרי יציאתו לאקרנים - בפזילה ברורה לעבר טקסי הענק של תחילת 2026 - בעודו שומר על עמימות בכל הנוגע לפרויקטים הבאים שבקנה.

בכותרות שעסקו בו בחודשים האחרונים נקשר שמו של דיקפריו לפרויקט נדל"ן גדול בישראל שבו השקיע - מה שכמובן מיד עורר את חמתם של עוכרי ישראל על רקע המלחמה והאנטישמיות הגואה. במקביל, הוא מדבר לא מעט על כוונתו להרים פרויקט אקולוגי חדש, כחלק ממעורבותו המתמשכת בנושאי איכות הסביבה.

יום למחרת ההקרנה המיוחדת באולפני וורנר, התאסף צוות השחקנים למסיבת עיתונאים רשמית יחד עם אנדרסון. הבמאי חשף כי עבד לסירוגין על התסריט במשך כ-20 שנה, כשהעלילה עברה לא מעט גלגולים וכיוונים שונים. "היה תרחיש, היו נקודות מפנה - אבל היינו זקוקים לאפשר למקום לגלות ולהוסיף עוד דברים", סיפר. "אתה לא יכול פשוט לצאת לדרך בצילומים בתקווה שתמצא על הדרך עוד אלמנטים, אבל היו מספיק יסודות ועלילה רגשית להתחיל ולהמר, להתיישב בשולחן ולשחק. 

"למדתי שלצלם סצנות אקשן זה הרבה יותר משעמם מכפי שזה נראה בסט. בטח שאין את הסיפוק האינטנסיבי של לעבוד צמוד עם שחקנים שזה הכי כיף. לפעמים זה מרגיש כמו להרכיב אריחי לגו כשיש לך חלקים ואתה יודע מה לבנות, אבל בפעמים אחרות עליך להעביר את המושכות בסט למתאמי פעלולים, לעוזר הבמאי והמפיק ולסמוך עליהם שיעשו את העבודה. הם ידאגו שכולם יהיו בטוחים ואתה תיקח צעד אחורה בזמן שהוא עובדים".

על העבודה עם שאר השחקנים אמר דיקפריו: "זאת פשוט אחווה שהרגשנו מעצם ההזדמנות שקיבלנו. הרגשנו כמו צוות, ויכולת העבודה והגמישות באו בקלות מתוך המערכת שפול יצר. לרוב, תסריטאים שהם במאים תקועים בתפיסה מסוימת כיצד בדיוק הם רוצים שסרטם ייראה, ובטח כשמדובר בפרויקט בן 20 שנה כמו אצל פול. אבל כל ההכנות והמחוזות השונים אליהם הגענו בתוך הדמויות הרגיש כמעט כאילו יצרנו סרט תיעודי, כי בהרבה מהלוקיישנים נתנו למציאות להכתיב את העלילה והתרבות שהדמויות חיו בה בתוך הסרט.

"ולגבי צ'ייס, שוחחנו על האודישנים לבדיקת הכימיה בינינו וידענו שלב הסרט הוא במסע שהדמות שלה עוברת", הוסיף דיקפריו. "אחרי מחשבות רבות, הסרט יתרומם או ישקע בהתאם להופעת המשחק שלה, והיא עשתה עבודה פנומנלית. קיימנו פגישות לפני הצילומים, כי פול לא באמת עורך אודישנים מסורתיים, אז ישבנו כולם לארוחת ערב, לקחנו שיעור קראטה, אילתרנו. פער הדורות בין שתי הדמויות הללו הלך והתממש, בין בחור שמנותק מהעולם המודרני מכל הבחינות ובשליש מהסרט מתווכח עם בתו, הוא לא מבין אותה אבל יש להם רק האחד את השנייה.

"באותן שיחות 'אודישן', קיבענו מיהם אותם אנשים. ואהבתי שפול לא הראה סביבה מחויכת בכפר שבו הם גרים. הם בעיצומו של ויכוח, הוא משתכר והיא דמות אם. הוא לא קולט אותה, היא מחזיקה טלפון בסתר, כל האלמנטים הללו הגיעו מהסדנאות המקדימות שקיימנו יחד".

לקראת סיום האירוע, ביקש דיקפריו להוסיף כי "זה אומנם יישמע כאילו אני עושה קמפיין לסרט, אבל אני יכול לומר בתור שחקן ולא בתור יוצר הסרט, שהוא נועד להיות מוקרן בתור חוויה שיתופית בבתי הקולנוע, ואני באמת מקווה שהקהל יגיע לראות אותו באולמות. הוא צולם ב-VistaVision, הלוקיישנים, הפסקול והסאונד הם חלקים מאותם רעיונות מקוריים שאני באמת מקווה שאנשים יתמכו בהם בעידן שבו אנחנו מוצפים בכל מיני סוגי תוכן איכותי מאוד. זהו סרט מיוחד שנוצר למען צופים שישבו יחד באולם ומקווה שכולם יקחו זאת ללב. אני אשמח שיחוו אותו בקולנוע".