טום קרוז על הסרט שמפלג את הצופים: "עוד לא נראה דבר כזה על המסך"

טום קרוז נחשב לאחרון כוכבי הוליווד הגדולים באמת - אחד כזה ששמו בלבד מספיק כדי לקדם סרט, שפופולריות כמו שלו התעשייה כבר מתקשה לייצר. בעשור האחרון הוא מפציע על המסך הגדול בעיקר בסרטי "משימה בלתי אפשרית", אבל את החותמת הסופית למעמדו קיבל בעקבות ההצלחה האדירה של "אהבה בשחקים: מאווריק". הסרט יצא ב-2022 והכניס כמיליארד וחצי דולרים, סכום שעלה מעל לכל הציפיות - קל וחומר כשבעיר הכוכבים עדיין התקשו להתאושש מהמכה הכלכלית של מגפת הקורונה.

למעשה, בשלב הזה של הקריירה שלו, הדבר היחידי שחסר לקרוז בן ה-64 הוא פרס האוסקר הנכסף. אומנם הוא היה מועמד ארבע פעמים בעבר - בין השאר על התפקידים ב"נולד בארבעה ביולי" ו"ג'רי מגווייר" - ובשנה שעברה אף קיבל אוסקר הוקרה מיוחד בטקס נפרד של האקדמיה האמריקאית לקולנוע, אבל הזכייה האולטימטיבית חמקה עד כה מבין אצבעותיו. כעת הוא מנסה את מזלו בסרט החדש "דיגר" (Digger) של הבמאי המקסיקני זוכה האוסקר אלחנדרו גונסלס איניארטו, שאחראי לסרטים כמו "בירדמן" ו"האיש שנולד מחדש" - שגרפו לא מעט פסלונים זהובים בשעתם. אלא שנדמה כי דווקא עכשיו, כשקרוז עובד קשה בקמפיין לעונת הפרסים ומקווה לזכייה המיוחלת, הקונצנזוס התמידי סביבו מתחיל להיסדק: תגובות המבקרים הראשונות ל"דיגר" חלוקות למדי, ואפילו מועמדות נמצאת כעת בסימן שאלה.

"דיגר" הוא קומדיה שחורה סאטירית על משבר האקלים - ולצד קרוז, מככבים בו כמה שמות מוכרים נוספים, ביניהם ריז אחמד, ג'ון גודמן וסנדרה הולר. קרוז מגלם את דיגר רוקוול, טייקון אימתני וגרוטסקי שבנה אימפריה באמצעות קידוחים אגרסיביים, תוך התעלמות מההשלכות הסביבתיות שלהם. כשאחת מפעולותיו מובילה לאסון אקלימי בקנה מידה עולמי, דיגר לא לוקח את האחריות. במקום זאת, הוא יוצא למשימה: להוכיח שהוא זה שיושיע את האנושות מאסון אקולוגי מתקרב שייחרב את העולם ללא היכר - אסון שהוא עצמו, כאמור, גרם לו. אבל אז מתרחשת תפנית עלילתית משמעותית, שמשנה את האופן שבו אנחנו מסתכלים על דיגר ועל כל מה שראינו עד כה.

"מעולם לא נתקלתי בדמות כזו, עוד לא נראה דבר כזה על המסך", אמר קרוז בתום הקרנה מיוחדת בלוס אנג'לס, ימים אחדים אחרי הפרמיירה העולמית של הסרט בלונדון. "הכל זה מתוך הדמיון של אלחנדרו, ואני שמח שהייתי חלק מתהליך היצירה שלו", הוסיף קרוז, ושיבח גם את צוות השחקנים של הסרט: "הכרתי כבר את העבודה שלהם קודם לכן ועקבתי אחרי הקריירות שלהם. אלה אומנים מדהימים שאלחנדרו איחד סביב הדמויות האלה. כל יום על הסט היה יום מדהים, והדבר הכי יפה הוא לראות עכשיו את העבודה שהם נתנו על המסך - אחרי שהייתה לי ההזדמנות להיות איתם על הסט. זה היופי במה שאנחנו זוכים לעשות כשחקנים".

קרוז המשיך וסיפר על החיבור שלו עם הבמאי - שהחל במפגש לילי, אי אז ב-2019, כשהוא נסע על אופנוע במיוחד מסט הצילומים של "אהבה בשחקים: מאווריק" במטרה לשמוע על התסריט. "התחלתי להתקשר לכל מיני חברים שלי כדי לנסות ולהבין במה מדובר, כי האולפנים רק אמרו לי שמדובר בעלילה שמימית", נזכר קרוז. "אלחנדרו ואני לא נפגשנו במשך הרבה שנים, אבל צפיתי בכל הסרטים שלו, שוב ושוב. אני לעולם לא אשכח את הרגע שבו קיבלתי את השיחה, ואמרתי שאני אגיע מסן דייגו כדי להיפגש איתו בלוס אנג'לס. נשארנו במשרד כדי שאספיק לראות את כל הדברים עד השעות הקטנות של הבוקר, עד שהייתי צריך לחזור לסט. ואז היום שלמחרת היה מדהים, כי התמלאתי השראה בזכות אלחנדרו, ואני כל כך אוהב להרגיש ככה".

על איום הבינה המלאכותית: "אני מודע לתקופה שבה אנו חיים - אבל כאומנים, אנחנו יודעים שאנשים רוצים לראות דברים אמיתיים"

אין ספק שקרוז התרגש מהתסריט הלא שגרתי, אבל העבודה על הדמות הייתה עבורו אתגר לא קטן. "בתור שחקן יש לי הרגל לבקש מהתסריטאי או הבמאי להקריא לי את הטקסט, ככה שבילינו המון זמן בקריאה, וספגתי את הרעיונות שלו ואת מה שהוא רצה ליצור", סיפר השחקן. "היה די מורכב לפענח הכל, אבל זה מה שאני עושה במקצוע המשחק - אני מוצא את הדרך שלי בתוך זה, את הקול והקצב שלי, וזה הופך למעין דיאלוג. אפילו במקרה של המבטא של דיגר, רצינו מבטא שישתלב עם הרוח הסאטירית והדרמה, וניסינו למצוא את האיזון הנכון".

בהמשך, קרוז דיבר גם על אהבתו הגדולה למדיום הקולנועי - שמאחד, לדבריו, אנשים מרחבי הגלובוס. "מאז ומתמיד רציתי לנסוע ולטייל בעולם", אמר השחקן. "גם כיום אני משתוקק להמשיך ולטייל, לראות מה מאחד אותנו כבני אדם - אף שיש תרבויות שונות ותפיסות שונות לגבי החיים, דרכי גידול שונות או חינוך שונה. תמיד חיפשתי את האלמנט המאחד, ומבחינתי, הקולנוע מספק את זה. זאת הסיבה שאני כל כך אוהב את צורת האומנות הזו".

לקראת סיום הפאנל, שבו השתתפו לצד קרוז גם איניארטו ושאר צוות השחקנים, קרוז ביקש להעביר מסר מעצים לקהל של אנשי התעשייה וחברי אקדמיה - שכלל רמיזה מובהקת לאיום ההולך וגובר של הבינה המלאכותית על תעשיית הקולנוע. "אני רק רוצה לומר שהסרט הוא יצירה אישית, עבודת-יד של ממש שהצריכה השקעה", אמר לתשואות היושבים באולם. "תמיד רציתי להיות שחקן ולקבל הזדמנויות, וזו פריווילגיה אמיתית להפיק את הסרט הזה. נכון, זכיתי להצלחה כבר מגיל צעיר - אבל התהליך תמיד כרוך במאמץ, בלמידה ורכישת מיומנויות, ובניסיון מתמיד להתקדם. התקווה שלי היא שהסרטים תמיד יצליחו מספיק כדי שאקבל הזדמנות לעשות זאת שוב, ושכולם יצליחו, ושנרוויח מספיק כסף כדי לאפשר לאחרים ליצור סרטים".

קרוז המשיך והדגיש כי קריירה בתעשיית הקולנוע דורשת עבודה קשה: "צריך לעבוד קשה, ושום דבר לא הוגש לאף אחד מאיתנו על מגש של כסף. וכן, כמובן שיש אתגרים, אבל אני בוחר למצוא שמחה בתהליך. על סט הצילומים, הקפדתי שנקדיש רגע בכל יום כדי להביט זה בזה, ובסט שסביבנו, כדי להעריך את המיומנות שהושקעה בו. הדבר שבו שאנחנו ממקדים את תשומת הלב שלנו - שם אנחנו מאירים אור".

"דיגר" החל להצטלם כמעט לפני שנתיים בלונדון, לאורך תקופה של כחצי שנה, והיה פרויקט די מסתורי. למעשה, לפני כמה שבועות החלו לצוץ תיאורית קונספירציה ברשתות החברתיות, לפיהן מדובר בכלל במחזמר, ואולפני וורנר לא חושפים זאת בעקבות הכישלון המסחרי של סרט ההמשך "הג'וקר: טירוף בשניים". ובכן, ספוילר - לא מדובר במחזמר. על פי ההערכות, הסרט הופק בתקציב של 125 מיליון דולרים (לא כולל עלויות שיווק וקידום). מדובר בהימור המרכזי של האולפנים לעונת הטקסים, זאת לאחר עונה חלומית בשנה שעברה עם "קרב רודף קרב" ו"חוטאים". באופן מתבקש, רובו המוחלט של מסע יחסי הציבור נמצא על כתפיו של טום קרוז - שדאג, למשל, להיתפס בעדשת המצלמה במשחק פוטבול בעודו משוחח עם טיילור סוויפט. הוא גם העניק יותר ראיונות מהרגיל לתקשורת האמריקאית, וזאת לאחר שהפחית את הופעותיו הפומביות בעשור האחרון - בעיקר כדי שלא להידרש לשאלות בנוגע לכנסיה הסיינטולוגית, שבה הוא חבר בכיר, או בנוגע לחייו האישיים ולנתק מבתו סורי.

מסע הקידום של "דיגר" החל כבר באפריל האחרון במסגרת כנס סינמה-קון בלאס וגאס, בפני בעלי אולמות הקולנוע מכל רחבי ארה"ב - שנשבו בקסמו של הכוכב בעל החיוך הרחב. "אני בעצמי נמנה בין קהל הצופים שנוהרים לבתי הקולנוע, אני מת על סרטים, ואני אוהב לשבת באולם יחד עם הקהל", הכריז קרוז בגאווה מעל במת הכנס. "אני רוצה שאנשים יצללו לתוך העולם של הסרט, ולכן אני עושה כל מה שנדרש כדי לספר את הסיפור הזה בצורה הטובה ביותר. מעולם לא הרגשתי ש'הגעתי ליעד, אני שם', משום שאף פעם לא באמת מגיעים ליעד הסופי. תמיד יש חלום חדש, אהבה לאומנות הזו ותשוקה - וזה משהו שממלא את כל כולך".

קרוז המשיך ודיבר על היציאה מאזור הנוחות שהזדמנה לו עם התפקיד ב"דיגר". "מעולם לא גילמתי דמות שהציבה בפניי אתגר כזה. היה עליי לגייס את כל הניסיון שלי, את כל מה שלמדתי לאורך השנים מכל הסרטים שעשיתי, כדי שאהיה מסוגל לגלם את הדמות ולעמוד בסטנדרט השאפתני של הסרט. אלחנדרו הראה לי את לוח ההשראה שלו עבור הדמות; הצבעים, התלבושות והאיפור, ומשם התחלתי 'לשחק' ולגלות את הקצב - ופתאום אני פשוט מצליח להיות הדמות. חקרתי ושאלתי את עצמי איך להתכונן לתפקיד כזה כדי לאפיין את הדמות בכל שלב בסרט".

בסיום דבריו אמר בהתרגשות, "אני כל כך אסיר תודה על כל מה שקיבלתי בחיים. והאמת שזה די מדהים להיות עדיין כאן בגיל הזה. אני נזכר באותו שחקן צעיר שרק הגיע לראשונה לסטים, שהביט בשקיקה בכל בעלי המלאכה במחלקות השונות, שהכיר אנשים נדיבים שהפליאו לחלוק את הידע שלהם. חשבתי אז לעצמי, 'אני אולי לא כל כך מבין את זה עכשיו, אבל יום יגיע ואבין טוב יותר' - והנה, כך קרה. אני בר מזל להיות בפריים ומחוצה לו".