בהנחה שאתם לא משתייכים לפלח השוק הכולל את הבליבריות, יש סיכוי גדול שבמהלך שנות ה-90 נאלצתם להאזין לדפנה דקל משקרת לכם במצח נחושה, בעוד היא מקפצת בחצאית מלמלה. "זה רק ספורט". לכו תאמינו לתימנים. מחוץ לצנעא, שום דבר הוא לא רק ספורט. יש ווינרים ויש לוזרים (ויש את שמעון פרס, נו). אבל זהו. זכרו את הלקח הצורב (צורב כמו שבע קילו ג'חנון בוושט) הזה, בשעה שאזרחי ארה"ב יתייצבו היום בקלפיות על מנת לבחור נשיא.

מיליוני אמריקאים לא רק יבחרו נשיא היום, הם יבחרו גם לוזר. נכון, במערכת הבחירות הזאת ישנו כבר לוזר אחד (רומני). אבל רק במקרה שזה יהיה אובמוש, יוטב לו אם יזכור כי במהלך השנים האחרונות, התרבות הוכיחה שוב ושוב שעם מעט תושייה, ניתן למנף לוזריות לסקס אפיל מטורף. ללא מלמלה.

This charming man  - הסמית'ס

בתחילת שנות ה-80, בימים שבהם אובמה התנסה בסמים קשים (אבל לא לקח לריאות), פרצו הסמיתס לתודעה הציבורית ושחררו לרחובות שטף של צעירים מדוכאים שנהגו לשבת בחדרם עד אותה העת ולקרוא את כתביו של פרסי שלי. את אותם הצעירים, שלא עברו תהליך חיברות ראוי, ייצג כעת סולן הלהקה, סטיבן פטריק מוריסי, שנופף בזר גלדיולות במהלך ההופעה הטלוויזיונית הראשונה של הלהקה והתעקש לשיר על שוטטות בבית הקברות במנצ'סטר ועל בדידותו. עם זאת, על הרחמים העצמיים גברו הכנות והעוצמה שבהן מוריסי הגיש את חייו המפסידניים,שהפכו אותו ואת הסמיתס לאלמותיים.

ביג ליבובסקי

אך אל תטעו, לא רק גייז הם לוזרים. כך למשל, מה נותר עוד לומר על הסטלן הכרסתן המכונה "דוד", מלבד זה שהוא מושך בצורה פרוורטית? לכאורה, השילוב של אבטלה, חלוק רחצה, היגיינה לקויה ואהבה בלתי מידתית ללהקה "קרידנס קלירווטר ריווייוול" אמור לשמש כדוחה נשים די אפקטיבי. זאת כמובן, בצירוף לעובדה שהמטרה הגדולה ביותר בחייו של בוקובסקי היא השגת השטיח שהיה בדירת הלוזרים העלובה שלו. רק שבמקרה של ג'ף לבובסקי (ג'ף ברידג'ס), השלם עולה על סכום חלקיו. תשאלו את ג'וליאן מור.  ואת חברתו הראשונה של אובמה שקיבלה את התשובה "תודה", כשאמרה לו שהיא אוהבת אותו.

״שירות הדואר״ / צ'רלס בוקובסקי

כמה עשורים לפני הפצעתו של הדוד, הבטיח עוד לוזר עם שם פולני את מקומו בפנתיאון המפסידנים הגדול. "שירות הדואר", הרומן הראשון מאת הסופר האמריקאי צ'רלס בוקובסקי, מגולל את סיפורו של הנרי צ'ינאסקי, דוור, אלכוהוליסט ומהמר כפייתי. צ'ינאסקי. האלטר-אגו של בוקובסקי, שיכור או מקיא במרבית חלקי הסיפור. הוא מושפל על ידי מעבידיו, על ידי האנשים שלהם הוא מחלק את הדואר והנשים שאיתן הוא נפגש. על אף כל זאת, חוסר הבושה וההומור של צ'ינאסקי מצילים אותו מאובדן דיגניטי, וגורמים לו להקיא בחן. הפעם לוקחים לריאות.

אלף חסר המזל / the fast show

ומהפרשה אחת לאחרת. צואת יונים מעולם לא נראתה טוב כל כך. בסוף שנות ה-90, במסגרת תוכנית המערכונים הבריטית The Fast Show גילם פול וויטהאוס המבריק ישיש בשם   Unlucky Alf )אלף חסר המזל). למרבה הצער, אין דבר בחייו האפרוריים של אלף בניוקאסל שאינו משתבש. דעו לכם, כל פעולה תמימה עלולה להסתיים באשכים כחולים. תשאלו את אובמה.

המירוץ לצמרת של מקס פישר / ווס אנדרסון

אך מבין כל הלוזרים ישנו אחד אהוב במיוחד. מהזיווג של חוסר מודעות עצמית ואמביציה חסרת מעצורים נולד הלוזר השובה ביותר בתולדות ההיסטוריה הקולנועית, מקס פישר (ג׳ייסון שוורצמן). פישר, התלמיד הגרוע ביותר בבית הספר הפרטי שבו הוא לומד, שם לו למטרה להמשיך וללמוד במקום למשך כל חייו. חברו הטוב ביותר הוא איש עסקים גיל העמידה (ביל מאריי), הסובל מדיכאון. פישר בולט במיוחד בקהילה ההטרגונית והדכאנית שבה הוא חי, אך חוסר הקוליות שלו מצליח להגדיר מחדש את המושג רוקנרול. רואה, רומני? הידד לאנדרדוג, יש לו את הז'קט הכי יפה מכולם!