הסחנה. חול המועד פסח, שעת צהריים. מזג האוויר שרבי. שביל עטיפות הבמבה מוביל לחבורת ילדים בני חמש עד עשר. הם קופצים וצורחים: "רוצים זבלונים! רוצים זבלונים!". אחד מהם, כבן שבע, עוצר לפתע. הוא משתנק ומתחיל להקיא. במבה. "אמא, ליאם מקיא!", צועקת אחת מבנות החבורה. מימין להם, אדם מכריס ומקריח מתכונן לקפוץ לבריכה. "רווית, את מצלמת? אני קופץ!". רווית מצלמת. היא נבוכה מעט.

כיף? אם עניתם "לא", ייתכן שאתם משתייכים לאותה קבוצת אנשים המודעת לכך כי חג החירות רצוף בתרחישים קטסטרופליים בפוטנציה. חירוף הנפש בסופרמרקט המחביא חלק ניכר ממרכולתו מאחורי סדינים, ליל הסדר, המיצה"ל ועוד ועוד. קשה להמליץ על מקומות שבהם יהיה נעים להיות, אך בהחלט ניתן לנבא ממה עדיף להימנע.

הספר של ליהיא לפיד
זה בסדר, ליהיא, גם אנחנו לא
ספר: "אני לא יכולה להיות תמיד נהדרת"

"כבר עשר שנים שליהיא לפיד מתעדת, שבוע אחרי שבוע, את העובדה שהיא לא נהדרת", נחשף בעוז על גבי עטיפת ספרה השביעי של לפיד, "שם נפגשות כל הנשים שהעוגה נשרפה להן" או "כל מי שאי פעם קמה עם פיג'מה ותסרוקת גרועה".

ברוכים הבאים לממלכתה של ליהיא לפיד. זהו מקום נפלא, קליל ומעט מבולבל. כך למשל, האנשים החיים בממלכה אינם מסוגלים לאינטרוספקציה של ממש. בארץ שכזאת, עוגה שלא הצליחה או יום שיער רע הם בגדר אסון לאומי. אסון חמוד וקליל שכזה. באופן אירוני, מה שלא נהדר באמת, נעדר מהממלכה. אגב, הבעל לפיד מכונה "החזק". אייווו.

סרט: "שיגעון של אבא"

אוהבים את גבי עמרני? אוהבים אל-אס-די? הסרט הזה, הגדוש בשני האלמנטים הנ"ל, עוד עלול להיות משודר ברצועת נוסטלגיה ישראלית כלשהי במהלך החג. תקציר: עזריאל (גבי עמרני) הוא בעל מוסך, המצפה לשובו של בנו המוצלח יוסי (ששי קשת), מ"אמריקה". עם זאת, לתדהמתו של עזריאל, יוסי חוזר מחו"ל כשהוא מנופף בסגנון חיים אלטרנטיבי ובחברה היפית (קרוליין לנגפורד). אגב, קשה לקבוע אם יוסי הוא היפי או פאנקיסט, ייתכן שבשל הקושי של הבמאי (אלי שגיא) והמלבישים להבחין בין סוגים שונים של תתי-תרבויות. אבל כל הדברים האלה לא חשובים. מה שבאמת משנה הוא שגבי עמרני מגלם את תפקיד חייו כמוסכניק מפולפ בקומונה. ויש גם הריון בגיל העמידה של טרי גבור. עם או בלי אל-אס-די, תופעות הלוואי מובטחות.

אלבום: "תתארו לכם"

היי חבר'ה! לשלמה ארצי יש אוסף חדש! משולש! מה עוד אפשר לומר על שלמה, כפי שהוא נקרא, שעוד לא אמרו? שהוא התחיל בכישרון רב אבל איבד את הקשר ליצירה אמיתית, ביחס הפוך לקצב עליית המחירים לכרטיסים להופעותיו? וזאת, על אף הפוזה הארצישראלית, סחבקית-אחוקית שלו? שהוא שר כבר את אותו השיר, עם שינויים קלים, משנת 1991? אי אפשר להתעלם מכך שהאוסף מכיל שירים אדירים, מהתקופה הטובה של ארצי, אבל איגודם לצד ההעתקים החיוורים שלהם מהיום רק גורמת לטעם של החמצה. באסוש.

מוזיאון חיל האוויר
הבייבי של טרנר
טיול: מוזיאון חיל האוויר

בואו להתפעל ממטוסים ישנים בשממה המדברית של חצרים. אם המלים "מורשת" ו"להנחיל" מדליקות אתכם, זהו המקום בשבילכם. כמו כן, המלאכיות של יעקב טרנר יספרו לכם על ההבדלים שבין "ספיטפייר" ו"מכסחת דשא". בונוס: מי שלא יפרוש מוקדם בשל התייבשות, יזכה לנגוס בטורטית שטרנר עצמו אכל במבצע קדש. אל אל ישראל!

>> בואו לעמוד הפייסבוק שלנו