הגברים המיוזעים של תחרויות ההיאבקות, המצויירים הנוטפים בערוצי הילדים ומעל כולם הדוחק הגדול מחוץ לכל מרכז קניות גדול. השרב הכבד מביא איתו תופעות מעיקות במיוחד, מהדורה מיוחדת של מקושרים תנסה להעביר את גלי החום ולמצוא דרך לקרר אתכם
חם. כל כך, כל כך חם. אתה מנסה לצאת מהבית, והאויר – חם, האספלט – חם, האנשים – מזיעים. מה אפשר לעשות כשהמח הופך לעיסה הירך נדבקת לספת הויניל, וחם, כל כך חם? בהנחה שאין לך אמבטיית מרגריטות לרחוץ בה או כדור מוצרלה ענק להתקרר בו, במצב כזה לא נותר אלא לקבל את גורלך, להמעיט בתזוזה ולחקור לעומק את האופציות שעומדות בפניך בישיבה, שכיבה, ובמינימום קליקי עכבר.
יש, שוב ניצחתם
WinningSolitaire – לנצח בסוליטייר בלי להתאמץ
למה לאמץ את שרירי החשיבה ולהתחבט איפה הכי נכון לשים את קלף 7 לב, כשיש את האינטרנט? עם האתר הקסום הזה אפשר לנצח בסוליטייר בלי כל הטרחה של לשחק את המשחק הבודד בעולם. קליק אחד – וחפיסות הקלפים יחלו לדלג על המסך ברון, ויגרמו לכם להרגיש את משב הרוח המרענן של קלפים וירטואלים מרקדים. עם החידוש הזה, הטיפות היחידות שתרגישו יהיו של דמעות בדידות ושמחה! עוד דברים לבהות בהם באתר: גוגל בחלל, דאייה בעננים, לצייר עם משבצות V.
היאבקות/האיש החזק בעולם
הדבר היחיד שיכול להתחרות בכמויות הזיעה שעוטפות אתכם הם גברים מתגוששים, משוחים בשמן, תלתליהם מבריקים מטסטוסטרון. מפלצות הסטרואידים, על השמן הזרחני שעל גופם, הם מראה ביזארי בדיוק במידה הנכונה בשביל יום שרב שגורם לתאים האפורים להתרופף ולהזיות להשתלט. ובכלל, בעודך יושבת על הספה נחמד לראות שיש מישהו שצריך אשכרה לעשות משהו בשביל להזיע, ולא פשוט נוטף מעצם קיומו.
אם לא הספקתם להגיע לאיקאה, גם אייץ' אנד אם זה בסדר
איקאה בחול המועד
אין כמו לתת לזהות האינדיבידואלית (או סתם צלם אנוש) להימס בתוך נחיל אדם שרץ למציאון בזמן הסייל באיקאה. ברגע אחד אתה מוותר על יכולת התנועה ומתמסר לכח ההמונים שנושאים אותך מחלל תצוגה אחר למשנהו, רק כדי להגיע בסופו של דבר לקפיטריה, ולגלות שהכל כשר לפסח. ואין מתאים יותר מלחמניית תפוחי אדמה עם מיונז וביצה קשה כדי להשלים תחושה כללית של להבות גהנום רושפות על הפדחת.
ניקולודיאון
הייתה תקופה בה אם צפיתם בתכניות ניקולודאון כמעט ויכולתם לראות טיפה מבצבצת לה מבעד למסך. "רן וסטימפי", יחד עם "פיט ופיט" ועוד צמדים מטרידים היו תכניות בהן בכל רגע נתון נוזל כלשהו ניגר מאחת מהדמויות. בין אם מדובר בזיעה, דמעות, או לחות כללית, התחושה הייתה של אוויר עומד ומעופש שנותן לכל גל חום, אימתני ככל שיהיה, תחרות מכובדת. זה הזמן לחזור ולהיזכר בימים יפים אלה של יבלות וגועל כללי. תודה לך ניקולודיאון על הבחילה כל יום לפני השינה!
ככה אנחנו מרגישים אחרי שאנחנו יוצאים מהבית
ברטון פינק
ברטון פינק מתנהל כולו בתחושה של חום אימים, ובדומה למצב אצלנו, בסופו של דבר מתגלה כי הסיבה היא פחות או יותר שמדובר בפי הגהנום. לכל אורך הסרט פניו הבוהקים של ג'ון גודמן מתלוננים על הטמפרטורה, גופיית הסבא של ג'ון טורטורו ספוגת מים ואפילו הטפטים נוזלים הודות לקירות המזיעים. אם אי פעם תהיתם אם קיים דבר כזה אסתטיקה של זיעה – אז יש, וקוראים לזה האחים כהן.
Waterfalls
לא נזנח אתכם בתוך הרוח היבשה הזאת בלי נחמה קטנה. בשנות ה-90 כשרצינו להתקרר מעט, כל מה שהיינו צריכים לעשות היה להעביר ל-MTV ולצפות בלהקות בנות מפזזות מתחת למפל. מאז MTV כבר לא משדר מוזיקה ולהקות הבנות נפגשות רק כדי להתמרמר על משבר גיל המעבר. אבל המים הזורמים אי שם במפל כחול, זאת הנחמה היחידה שיש לנו להציע אחרי עוד יום דביק.
