החיים מוזרים. חשבנו שהמינוי של יעקב פרנקל לנגיד יחזיר את כולנו לעבר כחלק משדה הכח הניינטיזי שתקף אותנו, אבל מסתבר שדווקא העבר שלו הוא שחוזר לרדוף אותו. מלבד אינספור משחקי מילים סביב עולם ניחוחות הפצ'ולי, החיבה המוגזמת של הנגיד לשעבר לתמרוקים הביאה לכך שייכלל ברשימה אחת עם שופליפטרז חינניות יותר ופחות כמו וינונה ריידר, לינדזי לוהן וטילה טקילה. כשחושבים עליו מסתובב לו בשדות תעופה רחוקים, מחפש אחר ריגוש אדרנלין מהיר, לא נותר אלא להשלים את התמונה ולדמיין אותו פורץ לביתה של פריס הילטון באישון ליל עם חבורת הבלינג רינג, בעודו מבליט את עצמות הלחיים בצילום עצמי מהזירה. כיתוב תמונה: סאק איט, ביצ'ז.

פרנקל והבלינג רינג
עם היפות שליייייי
אין ספק שמקרה של אצבעות דביקות הוא בעיה די גדולה כשמדובר באיש שאחראי על בנק ישראל, אבל כשחושבים על הפגם האחד הזה שמנע את המינוי של הנגיד המיועד (לא, חלילה, המצב אליו הביא את הכלכלה בסיבוב הקודם), אי אפשר שלא לחשוב על עוד פגמים קטנים שלאו דווקא פגעו בקריירה של אנשים אחרים בעין הציבורית.

קניה ווסט

קניה ווסט הוא חולה נפש. אגו מניאק שלא ברא השטן, כך שאין שום פלא בעובדה שבחר לגור דווקא בפריז. לפני כמה ימים הוא שוב הדגים את החשיבות העצמית חסרת הגבולות שלו, כשהתפוצץ על צלם פפראצי סלאש מעריץ ודרש שלא ידבר, לא רק בקרבתו – אלא לעולם. בכך הציג קניה את הגרסא השחורה, המעט יותר מוצדקת והאפילו-יותר-מופרעת ללהיט האהוב של לימור לבנת "אתה לא תפריע לי". אז כן, הוא חתיכת גיי פיש, והוא חולק את חייו עם קים קרדשיאן למען השם, אבל מניאק מי שלא פורץ בטוורקינג כשהוא שומע את בטר, פאסטר, סטרונגר.

מיטלוף

ובכן, גם מיטלוף הוא אישיות די גבולית. היצור העצום והרך הזה זכור לרובנו ככרית הבכי השופעת מ"מועדון קרב", או כזמר הפאלצטו הנוגה שיעשה הכל בשביל האהבה, אבל כמו כל זיכרון מתוק, באה הבלורית של דונלד טראמפ ומוחצת הכל. באחת מגרסאות הסלבס של "המתמחה", מיטלוף התגלה כאדם מוכשר ורגיש אמנם, אבל גם כדרמה קווין (לא הפתעה גדולה) שמועד להתפרצויות בסגנון גודזילה כשגונבים לו את צבעי הגואש. באחת ההתפרצויות החמורות בתולדות הריאליטי, שק הדמעות הזה הופך לכדור אש רושף קללות, וחשף שככל הנראה יש לו בעיה קטנה של זעם. אבל באמריקֶה כמו באמריקֶה, הגילוי הזה הפך אותו לאהוב יותר מאי פעם, והנחית אותו ישר על הספה של אלן, כאילו האייטיז מעולם לא הביכו אותנו עד הדחקה.

יו גרנט

יו גרנט הוא סליזבוֹל. אחרי שהיה הרפרפרת בהתגלמותה ב"ארבע חתונות ולוויה", גרם לאנדי מקדאוול להפוך לכוכבת ויצר פאוור קאפל עם אליזבת הרלי, הבן אלף החליט ללכת לזונה ולחרב את הדימוי הציבורי. הוא שבר לבבות רבים עם הבחירה התמוהה הזו, גרם לכולנו לזעוק "פאק-א-דודל-דו" (אגב, כיף בכל השפות) ולתהות אם יש עתיד למין הגברי. אבל לפני שהספקנו להגיד אופסי דייזי, הוא חזר לככב כבחור הרגיש והפמיניסטי שאהבנו לדמיין, כמו איתי וולך עטוף בתכריכי פלנל. שונאים לאהוב אותך, ישות בזויה שכמוך.

ישעיהו ליבוביץ'

ליבוביץ' הוא אולי אחד המוחות המבריקים שהולידה מדינת ישראל והיהדות בכלל, אבל אם יש מקום בו העילוי האינטלקטואלי לקה בחסר, הרי שמדובר בתחום עמוד השדרה. בכל הרצאה מצולמת אפשר לראות איך הפרופסור אט-אט צונח במושב, נמס אל תוך מרכז המסה, עד שלא נותר אלא מעין בובספוג, פלג גוף עליון שעליו מודבק ראש מתנודד שמדבר במבטא ליטאי כבד. קשה למצוא עדות מצולמת כלשהי שלו כשהוא מדגים יציבה נכונה, ושבה קו החגורה שלו לא נפגש עם הסנטר. הבן אדם הוא ההיפך הגמור מזקיפות קומה, ניגוד מוחלט בין רוח לחומר, שלולית פילוסופית, אך משום מה לא זו הסיבה שמדינת ישראל מסרבת להנציח אותו.

אז כיסינו את חמדנות, גאווה, תאוות בשרים וכעס – כדי להשלים את הסריה, הנה עוד כמה חוטאים קטנים:

עצלות (על אף שצ"ל חמידות)

גרגרנות (כנ"ל)

קנאה (פחות)

>> גוגל איט: היסטוריית החיפושים של המפורסמים נחשפת
בואו לפייסבוק שלנו