הקעקועים של מתמודדי "הישרדות VIP"
כדי לבלוט בגרסה הישראלית של "הישרדות" לא צריך אסטרטגיה מבריקה או סיבולת פיזית. אפילו לא צריך לראות שום פרק קודם של "הישרדות" כי ממילא חוקי התוכנית הם המלצה בלבד ומשתנים מדי פרק. אבל מה שצריך בדחיפות זה קעקועים, רצוי עצומים, רצוי על כל הגוף, כפי שהוכיחו שני מתמודדים בולטים מהעונה הנוכחית: אסי בוזגלו וישראל אוגלבו. השניים הם פחות או יותר הבודדים שרוצים כרגע לשחק את המשחק או לפעול בחוכמה, בעוד שאר המתמודדים לא הבינו לאן הם הגיעו ולמה מבקשים מהם להדיח. בשבט אחד: אסי, רשת מסועפת של דיו, כולל פרפר עצום על עצם הבריח שמסמל את רצונו להפסיק להתפרפר ולהתחיל לכרות בריתות. בשבט השני: ישראל, שנראה כמו הגיבור ב"ממנטו" בזכות האיורים הסתומים וההוראות הסותרות שמקועקעים על חזהו וזרועותיו. ומה זה מסמל? כמובן שאת חוסר העקביות שלו ביחס לליטל סמדג'ה. (עדן יואל)
"אנשים נורמלים", הולו
לא הבנתי. באמת שלא הבנתי. לא הבנתי את הבחירה לעבד ספר בעל עלילה קטנה כל כך, שכל כוחו הוא בתיאורי מחשבות, בסיטואציות ובדינמיקות שקשה עד בלתי אפשרי לתרגם למשהו צפי (מלבד הרצון להיות הראשונים שהביאו את יצירתה של רוני לטלוויזיה, על משקל אלנה פרנטה והסדרה על פי הרומנים הנפוליטניים). וכשראיתי את הפרקים הראשונים של "אנשים נורמלים" לא הבנתי גם את ההייפ שהיא זוכה לו. היא לא רעה בשום צורה, אבל היא כל כך בסדר, שקטה ופושרת שסיימתי את הצפייה בה בלי שום משקע רגשי. ובכל זאת, ההייפ קיים. כמה קיים? הדיבור הוא שהצופים בארצות הברית נטרפו מהבחירה האופנתית של קונל לענוד שרשרת מתכת. אתם יודעים, כמו שכל גבר חמישי בישראל עונד כבר עשור. לכן אשמח אם נשנה כיוון ובמקום לחגוג את "אנשים נורמלים" בואו נסתכל עליה כמקרה מבחן, כעל הרגע בו איבדנו קצת את היכולת להבדיל בין סדרה טובה לסדרה שממש מנסה לשכנע אותנו שהיא טובה. (עדן יואל)
הפרידה של ג'ני צ'רוואני ורוני מאנה
הביטו מה עשתה לי, כפית הפלא. אם יש מישהי בעולם שיכולה להזדהות עם התחושה של גברת פלפלת, זו ג'ני צ'רוואני. צ'רוואני ורוני מאנה נפרדו לפני שלושה חודשים אחרי כמעט עשור של נישואים שנראו די יציבים אבל הו, כמה שלא ידענו. אחרי שהעלתה השבוע פוסט ובו דאגה למצבה הכלכלי, התרוממו לא מעט גבות בתהייה האם בעלה לשעבר ואיש העסקים נוהג כלפיה באלימות כלכלית. כל זה נזנח במהרה כי את הפצצה האמיתית הטילה ג'ולי, בתו של רוני מניקול הלפרין, ושם טענה כי אביה חי בפחד ובבידוד מסביבתו כבר שנים. מתברר שרוני, לדבריה של ג'ולי, העביר את חייו בפחד מכפית לא שטופה בכיור. מי ידע שבקרב הזוג מאנה-צ'רוואני מתחולל עולם של של אפל, סכסוכים משפחתיים ורמת חינוך לניקיון שאני רק יכולה להתקנא בה? בכל מקרה, נראה שכל ההתרחשויות האלה (רק בשבוע האחרון ועוד לא דיברנו על החבר החדש של ג'ני) הם רק פרומו לדרמה הענקית שלפנינו. (צליל הופמן)
השם לתינוק של אילון מאסק וגריימס
הזוגיות של גריימס, פריקית קנדית ומוזיקאית מוכשרת, ואילון מאסק, פסל שעווה עם שיגעון גדלות ומה שככל הנראה מכונה גאונות, הרימה הרבה מאוד גבות ולא ברור למה. מדובר בשני ווירדוז שנוצרו האחד בשביל השנייה (האם יש לנו הוכחה שאילון מאסק לא יצר את גריימס בעצמו?). כשהגיע ההריון, כבר החלו סיבות לדאגה ובצדק: שני החמודים האלה החליטו לקרוא לילד שלהם X Æ A-12. גריימס צייצה איזשהו הסבר לשם, אבל האם אנחנו באמת זקוקים לאחד? בכל מקרה, ממשלת קליפורניה פסלה את השם הנבחר בטענה שאין אפשרות לשימוש בספרות וסימנים בשם (האמת, מרגיש מאוד מיושן) וכרגע עוד לא ברור איך יקראו באמת לתינוק הכי מסקרן של התקופה. על פניו, זה גם באמת לא יפה לצחוק על מישהו שכנראה יגדל להיות מאוד פאקד אפ עם הורים כאלה אבל הבה נתנחם בזה שהוא יהיה מיליארדר ושהבדיחות, לפחות עכשיו, מצחיקות ממש. (צליל הופמן)
הפסקול של "הריקוד האחרון"
גם מי שלא ביקש ממני המלצה, קיבל מניפסט של התלהבות מ"הריקוד האחרון", הדוקו המושקע של נטפליקס ו-ESPN. אם להניח בצד לרגע את חובבי הכדורסל, חובבי התרבות צריכים להתנפל על הדוקו הזה על העשייה ההיקפית והמרשימה שהוא עושה סביב התופעה שהיא מייקל ג'ורדן והבולס. ככל שהפרקים מתקדמים, "הריקוד" מביאה צדדים נוספים מלבד כדורסל אגדי: פוליטיקה, קולנוע, אופנה, פרסום ואת כל החבילה הזאת עוטף פסקול היפ הופ וראפ מדויק, קפסולת זמן מהניינטיז אבל לא רק. מפרינס וג'נט ג'קסון ועד טרייב קולד קווסט ו-וו טאנג קלאן - כמה מהשירים היפים ביותר שיצאו בהיפ הופ נכללים בפלייליסט הזה. (צליל הופמן)
Kehlani - It Was Good Until It Wasn’t
ציטוט משיחת וואטסאפ עם שותפתי למדריך: "עדן, הלם שממליץ על קלאני האפסה הזאת". אבל אין מה לעשות, הלב רוצה לשמוע אלבום אר'נבי שנשמע כאילו הקליטו אותו ב-2001 (זו מחמאה, אגב), כולל מערכונים וקטעי ראפ קצרצרים בין הרצועות. הלב רוצה לשמוע אלבום שנשמע כאילו השעה בו היא תמיד חמש אחרי הצהריים ורואים מחוץ לחלון גוונים ראשונים של שקיעה. הלב רוצה שקלאני תחצה כבר את הקו שבין להיות זמרת חמודה כזאת שמתארחת בלהיטים למישהי שאשכרה מחכים למוזיקה שלה, והאלבום החדש הוא דחיפה קלה ומהנה בכיוון הזה. (עדן יואל)
מאיפה שלא מסתכלים על הקליפ החדש ל"לך הביתה", מקבלים נוף מדהים. מצד אחד, כהן - מאמני ההיפ הופ הרגישים והותיקים בישראל, מצד שני, סויסה - ילד (כבר לא כל כך) פלא, מכונת כריזמה ושירים. יחד הם הוציאו בשנה שעברה את "גלישה בסתר", אי.פי שהייתי צריכה טור שלם עכשיו כדי להמליץ עליו כמו שמגיע לו. פתאום קיבלנו קליפ, שערך יובל ארצי וצילם רוני אזולאי, כולו בסטורי. מי שמכיר את אזולאי, יודע שמדובר באמן סטורי שהטייטל הזה קטן עליו. הוא מתעד את תל אביב לרוב דרך הסטורי מדי יום ומי שעוקב, יודע שמדובר בשילוב מדהים של אמנות והומור כל כך ספציפיים לאזולאי, שקשה למצוא עוד מישהו שיודע ללכוד ככה רגעים מגעילים ויפים בו זמנית. השילוב של כל החבר'ה האלה יחד הוא פנינה שלא מספיק אנשים מכירים אז קדימה. אין בעד מה.
היקום הטלוויזיוני של "בייק אוף"
אחרי עשר עונות ששברו שיאי צפייה באנגליה, ואחרי שחלחלה ושבתה מיליוני מעריצים מסביב לעולם, "בייק אוף בריטניה" היא יותר מתחרות אופים טלוויזיונית - היא ז'אנר בפני עצמו. זאת אומרת, שבנוסף לה יש עוד קאדר שלם של תחרויות ריאליטי טובות לב ומופקות לעילא, בכל מיני תחומים נוספים של יצירה ואמנות. למשל, "The Great Pottery Throw Down" - תחרות קדרות משגעת שלא ידעתי שאני צריך אבל שראיתי שלוש עונות שלה ברצף, או "Portrait Artist of the Year" שמעמתת ציירים חובבים ומקצועיים זה מול זה על הזכות לצייר דיוקן. גולת הכותרת מבחינתי היא תחרות התפירה המקסימה "Great British Sewing Bee" עם החתיך באדם - החייט והחייאתי פטריק גרנט. כל התוכניות האלה שופעות מתמודדים טובי לב, מנחים שובביים ובאתגרים פסיכיים שמלווים בראיונות וסרטונים שמעניקים לצופה את הרקע התרבותי וההיסטורי לתוצר שהמתמודדים מתבקשים ליצור, יהיו אלה עוגה רבת קומות או חצאית מעטפת. מי שצריך, פרקים מלאים ועונות שלמות של כל הטוּב הבריטי הזה זמינים בערוץ יוטיוב לא לגמרי חוקי, אבל חיוני ברמות. (עדן יואל)
יש לנו גם פודקאסט:
כמעט מפורסמים - שיחה על קולנוע, טלוויזיה ודברים שמפורסמים עושים. פרק חדש בכל שבוע, בספוטיפיי, באפל פודקאסטס, באפליקציית רדיו תל אביב ובאתר.
תמונה חיצונית: BBC, RTÉ One, עופר חן, ROBYN BECK/AFP via Getty Images, Axelle/Bauer-Griffin/FilmMagic via Getty Images