"ספר דוד המלך": יצירת מופת שאסור להחמיץ

פעם בכמה זמן מגיעה הצגה שמזכירה לי למה אני כל כך אוהב תיאטרון. זה לא קורה הרבה, שלא נאמר מעט מדי, אך כשהיא מופיעה אי אפשר לפספס אותה. ההפקה החדשה של תיאטרון גשר "ספר דוד המלך" גרמה לי להוריד את כובע המבקר לשעתיים ופשוט להתמסר. מרותק ומעונג ישבתי באולם ובעיקר רציתי שזה לא יגמר.

למרות שלא מדובר ביצירה ריאליסטית, "ספר דוד המלך" מצליחה לייצר את האשליה האולטימטיבית וגורמת לקהל לשכוח שהוא צופה בהצגת תיאטרון. הבמאי המבריק והמנהל האמנותי של תיאטרון גשר, יבגני אריה, ברא לא מעט יצירות מופת לאורך השנים ("אדם בן כלב", "כפר", "יאקיש ופופצ'ה" ועוד), אך הפעם אריה כובש פסגה חדשה – עולם המקרא קם לתחייה על הבמה והוא מעולם לא היה מסקרן יותר. הטאצ' הקרקסי המפורסם שלו נמצא שם במלוא תפארתו המורבידית; טביעת האצבע הייחודית של אריה מורגשת מאוד בכל רגע של קסם.

הדרמה הסבוכה, עתירת התככים והמזימות, מעוררת תהיות רבות על הדרך שבה בחרו לספר לנו את ההיסטוריה של בני ישראל. יותר משהוא מספר על דוד עצמו, המחזה למעשה מגולל את סיפורו של אינטלקטואל יחיד שמתעקש לחשוף את האמת מאחורי המיתוס וגם מאחורי השחיתויות של נציגי השלטון. איתן מראיין עדים שהכירו את דוד – ממאהבותיו דרך קרובי משפחה ועד שר הצבא שלו יואב בן צרויה – והאמת המכוערת מתחילה להתגלות. בו זמנית אנו נחשפים לעולמו המתמוטט של איתן, לאשתו החולה אסתר ולמאהבת שלו לילית, שמוסיף לכל הסיפור התנ"כי הזה גם פן על-זמני, כי הרי האהבה היא על-זמנית.

את ההצגה, כצפוי, גונבים שלושת מספרי הסיפורים, אלכסנדר סנדרוביץ, גלעד קלטר ואלדד פריבס, בשלל דמויות ליצניות מצחיקות בצורה בלתי רגילה. כל אחד ואחד מהם מפגין יכולות קומיות משוכללות. הבחירה לשלב תיאטרון בתוך תיאטרון היא בפני עצמה אחת ההברקות הנהדרות של ההצגה.

"ספר דוד המלך" היא יצירת מופת אמיתית בה העבר וההווה מתמזגים וחיים יחד בהרמוניה מושלמת, ורק מוכיחים כמה נכון הפסוק ממגילת קהלת: "מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש". הצגה שאסור להחמיץ, בית ספר לתיאטרון פנומנלי.