"פאניקה": בדיחה לא מצחיקה אי אפשר להציל

קומדיות הן ההזדמנות של התיאטרון לדפוק קופה ולכן לא מפליא שבעקבות הצלחת הקומדיה הקודמת של המחזאי הבריטי רובין האודן, "חתונה מושלמת", החליט התיאטרון הלאומי לתת צ'אנס לעוד מחזה פרי עטו. "פאניקה" היא פארסה שעוסקת בבגידות בחיי הנישואין, כלומר בסקס, וסקס הרי מוכר. האודן עצמו מודה שמחזותיו הם מסחריים, וזה לגיטימי לחלוטין מצידו, אבל מסחרית או לאו, אם בקומדיה עסקינן מן הראוי שתהיה מצחיקה. ובכן, הפעם מדד הצחוק לא מרשים כל כך. התרגום של ירון פריד אמנם מוצלח, אבל מה לעשות שחומר הגלם המקורי לא איכותי במיוחד. השחקנים עושים כמיטב יכולתם כדי להצחיק ולפעמים גם מצליחים, אבל זה הביצוע שמשעשע ולא הבדיחה עצמה.      

ההפקה מצטיינת מבחינה ויזואלית בעיצוב התפאורה של אלכסנדה נרדי והתלבושות של ילנה קלריך. גם הבמאי אלון אופיר הצליח לעצב על הבמה כמה רגעים מיוחדים, לצד כמה רגעים מקושקשים והיסטריים למדי שיוצאים משליטה, אבל בסופו של דבר, "פאניקה" של הבימה היא ההוכחה לכך שגם צוות שחקנים מוכשר ובמאי יצירתי לא יוכלו להציל מחזה בינוני. בשביל בידור חפוז וחסר משמעות לא צריך להטריח עצמנו עד לתיאטרון, את זה כבר יש לנו בבית בטלוויזיה.