משלוש יוצאת אחת: איזו מהקומדיות החדשות אסור לכם לפספס?

שלוש קומדיות מסחריות חדשות עלו לאחרונה בתיאטרונים המובילים בארץ – "נשוי במנוסה" בתיאטרון הקאמרי, "משפחה עליזה" בתיאטרון הבימה ו"ארוחת פרידה" בתיאטרון בית ליסין. לכל אחת מהן הגעתי נטול ציפיות כי הרי ידוע שהצגות מסוג אלו הן לרוב דרכו של התיאטרון הרפרטוארי לרדת אל העם, להתחנחן אליו קצת ולספק לו מנת בידור יעיל ואסקפיסטי במקרה הטוב. "נשוי במנוסה" היא הדוגמה הקלאסית לעניין. היא נראית בדיוק כמו שהיא נשמעת: קומדיה של טעויות על נהג מונית לונדוני בסבנטיז שנשוי לשתי נשים, וכמובן שאף אחת לא יודעת על השנייה. וולגרית ואווילית להחריד, הפארסה הפיזית של המחזאי האנגלי ריי קוני יורדת הכי נמוך שאפשר כדי שהקהל יצחק ויהי מה. אולי המחזה המקושקש הזה התאים לשנות השמונים בהן נכתב, אך בשנת 2015 התכנים שלו עוברים כמיזוגיניים והומופוביים. אפילו הביצוע המוצלח של נדב אסולין המצוין לא עזר לה להינצל מההתרסקות הבלתי נמנעת.

נורמן עיסא מבריק בתפקיד אוסקר, האב המבוהל שקיים קצת בכל סטרייט שיושב בקהל. מעבר לעובדה שהוא גורם לקהל להשתין מצחוק הוא מצליח להכניס לתפקיד הזה אמת אדירה. עיסא מעורר אמפתיה וממש עושה חשק לקום, לתת לו חיבוק ולהגיד לו שהכול יהיה בסדר. יואב דונט מפליא לגלם את אורסון בנו ומוכיח שלא חייבים שטיקים הומואיים מיותרים כדי להציג דמות של הומו - יש גם הומואים גבריים שנראים ומתנהגים ממש כמו סטרייטים. הם קיימים בחיים עצמם אז למה לא על הבמה? עוד הפתעה משמחת בקאסט היא בליהוק של טל קלאי לדמותו של גארסון, בן הזוג של אורסון. קלאי שידוע גם בשם הבמה שלו כדראג קווין טלולה בונט, אמנם מגלם דמות של גיי די נשי ובהחלט מוחצן, אך הוא עושה זאת בחן רב מבלי לגלוש לקריקטורה. גם הוא מצליח ליצוק הרבה אמת לתוך הדמות והתוצאה הסופית היא לא עוד גיי נשי גנרי של קומדיות, אלא דמות עגולה וכובשת. גם הילה שלו מענגת כתמיד בתפקיד מרי הזונה ורובי פורת שובל חיננית בתפקיד שרלוט האם.