"אין כניסה למפלצות": הסיפורים שכתבו ילדי כפר עזה ונחל עוז

שנה לאחר 7 באוקטובר נפגשה שירה גפן עם ילדים שנעקרו עם משפחותיהם מכפר עזה ומנחל עוז, במסגרת פרויקט שיזמה. "אין כניסה למפלצות", הקובץ החדש בעריכתה, מאגד סיפורים מאת אותם ילדים - בהם בנו ובתו של אברהם חננאל הנדי, סגן הרבש"ץ של כפר עזה שנפל בשבת השחורה בהגנה על הקיבוץ.

בְּאֶרֶץ דִּמְיוֹנִית, לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, גָּרָה מִשְׁפָּחָה בְּבַיִת בְּגדֶֹל מִגְרַשׁ כַּדּורֶּגלֶ עֲנקָ שֶׁנִמְּצָא בְּתוךְֹ מָמָ"ד. הַבַּיִת הָיהָ גָּדוֹל כִּי גָּרוּ בּוֹ בְּנֵי מִשְׁפָּחָה עִם כּוֹחוֹת מְיֻחָדִים. לְאַב הַבַּיִת, אָבִי, הָיהָ כּוחַֹ אֵשׁ. לְאִמָּא שַׁחַר הָיהָ כּוחַֹ מַיִם. וְגַם לָאַחִים וְלָאֲחָיוֹת שֶׁלָּהֶם הָיוּ כּוֹחוֹת.

לְשַׁחַר וְאָבִי הָיוּ שְׁלוֹשָׁה יְלָדִים. כָּל אֶחָד עִם כּוֹחַ אֶחָד מְיחָֻד. הַיְּחִידָה שֶׁהָיוּ לָהּ אֶת שְׁנֵי הַכּוֹחוֹת, מַיִם וְאֵשׁ, הָיְתָה עוֹמֶר, הָאָחוֹת הַקְּטַנָּה. וְהָיהָ לָהּ גַּם סוֹד מְיחָֻד מִשֶּׁלָּהּ, סוֹד תֵּבַת הָאוֹצָר, שֶׁרַק הִיא יָדְעָה אֵיךְ לְהַגִּיעַ אֵלָיו.

יוֹם אֶחָד הִגִּיעָה לַבַּיִת מִפְלֶצֶת עֲנָקִית בַּעֲלַת עַיִן אַחַת גְּדוֹלָה, כֻּלָּהּ שְׂעָרוֹת, קְצָת צַלָּקוֹת וּשְׂרִיטוֹת, עִם צִפָּרְנַיִם מַמָּשׁ אֲרֻכּוֹת וְשִׁנַּיִם מַמָּשׁ חֲזָקוֹת. הִיא בָּאָה לִתְקףֹ אֶת הַמִּשְׁפָּחָה.

מַזָלּ שֶׁבְּדִיּוּק הָיוּ בַּבַּיִת שְׁלושׁ נַעֲרוֹת הַקֶּרַח, הָאֲחָיוֹת שֶׁל אַבָּא: שׁוֹשִׁי, אַיּלֶֶת וְאוֹרְלִי. וכְּשֶׁהַמִּפְלֶצֶת הֵרִימָה אֶת רַגְלָהּ הָעֲצוּמָה כְּדֵי לִדְרֹךְ עַל הַמִּשְׁפָּחָה, נַעֲרוֹת הַקֶּרַח הִקְפִּיאוּ לָהּ אֶת הָרֶגֶל, וְהַמִּפְלֶצֶת לאֹ יכְָלָה לָזוּז. לַמָּקוֹם הִגִּיעוּ בִּמְהֵרָה גַּם הָאַחִים שֶׁל אָבִי: שְׁמַעְיָה וֶאֱלִיצוּר, וְיוּבַל, אָח שֶׁל אִמָּא.

יוּבַל הָיהָ בַּעַל ידַָיִם שְׁרִירִיּוֹת, וְהָיוּ לוֹ חָמֵשׁ רָמוֹת חזֶֹק. אִם הוּא נָגַע בְּמִישֶׁהוּ בָּרָמָה הַחֲמִישִׁית, הוּא מֵת. אֲבָל הוּא לאֹ הָיָה צָרִיךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּכּוֹחַ שֶׁלּוֹ, כִּי שְׁמַעְיָה וֶאֱלִיצוּר נעֶֶמְדו מולּ הַמִּפְלֶצֶת. ומִּכֵּיוָן שֶׁלִּשְׁמַעְיהָ הָיהָ אֶת כּוֹחַ הָאֲוִיר וְהָרוּחַ, וְלֶאֱלִיצוּר הָיָה אֶת כּוֹחַ הַהַרְעָלָה, אֱלִיצוּר שָׁלַח אֵלֶיהָ חֵץ רַעַל לַלֵּב, וְהִיא מִיָּד הִתְעַלְּפָה. וּשְׁמַעְיָה שָׁלַח אֵלֶיהָ מַכַּת רוּחַ חֲזָקָה שֶׁהֵעִיפָה אוֹתָהּ לַמָּקוֹם שֶׁמִּמֶּנּוּ בָּאָה.

כַּעֲברֹ שָׁנָה הִגִּיעוּ שָׁלוֹשׁ מִפְלָצוֹת עֲנָקִיּוֹת. יוֹתֵר כּוֹעֲסוֹת. וּמֵאֲחוֹרֵי שְׁלָשְׁתָּן עָמַד הַמַּנְהִיג שֶׁלָּהֶן, שֶׁהָיהָ פִּי שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת יוֹתֵר גָּדוֹל וּבַעַל שָׁלוֹשׁ עֵינַיִם. הוּא הָיָה מַמָּשׁ חָזָק וְהָיָה לוֹ זָקָן לָבָן וְגַם מַטֵּה קְסָמִים שֶׁאִתּוֹ הוּא יָכֹל לְהָטִיל קְלָלָה וְלַהֲפךְֹ אֲנָשִׁים לְמִפְלָצוֹת. אֲבָל מִי שֶׁיּדַָע לְהַתִּיר אֶת הַקְּלָלָה, יָכֹל לַהֲפֹךְ אוֹתוֹ וְאֶת שְׁלוֹשׁ הַמִּפְלָצוֹת בַּחֲזָרָה לִבְנֵי אָדָם. אֶת זֶה אַף אֶחָד לאֹ יכָלֹ לָדַעַת. מַזָלּ שֶׁסַּבָּא וְסָבְתָא הָיוּ שָׁם, וְלָהֶם הָיָה אֶת כּוֹחַ קְרִיאַת הַמַּחְשָׁבוֹת.

וּבִגְלַל שֶׁהֵם בְּדִיּוּק שָׁמְרוּ עַל עוֹמֶר, הֵם גִּלּוּ לָהּ שֶׁבְּתוֹךְ הָראֹשׁ שֶׁל הַמִּפְלָצוֹת הָיוּ, לִפְנֵי הַמַּחְשָׁבוֹת הַמִּפְלַצְתִּיּוֹת, מַחְשָׁבוֹת שֶׁל בְּנֵי אָדָם.

עוֹמֶר הֵבִינָה מִיָּד מָה עָלֶיהָ לַעֲשׂוֹת. וּבִזְמַן שֶׁהַמִּפְלָצוֹת הִשְׁתּוֹלְלוּ בַּבַּיִת וְאִיְּמוּ עַל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה, עוֹמֶר, לְבַדָּהּ, הִתְחִילָה לָלֶכֶת לִקְצֵה הָעוֹלָם. בַּדֶּרֶךְ הָיוּ הַרְבֵּה מִכְשׁוֹלִים, וּבְעֶזְרַת כּוֹחוֹתֶיהָ הִיא הִתְגַבְּּרָה עַל כֻּלָּם. הִיא כִּבְּתָה כָּל אֵשׁ שֶׁעָמְדָה בְּדַרְכָּהּ עִם כּוחַֹ הַמַּיִם שֶׁאִמָּא נתְָנהָ לָהּ, וְשָרְׂפָה כָּל דָּבָר שֶׁהִפְרִיעַ לָהּ לְהִתְקַדֵּם בְּעֶזְרַת כּוֹחַ הָאֵשׁ שֶׁנָּתַן לָהּ אַבָּא. עוֹמֶר הִגִּיעָה לְתֵבַת הָאוֹצָר. הִיא פָּתְחָה אוֹתָהּ וְשָׁלְפָה מִתּוֹכָהּ אֶת הַנּשֶֶׁק הַסּוֹדִי שֶׁמְּסַלֵּק כָּל רֹעַ: מַרְאַת הַנֶּפֶשׁ הַשְּׁחֹרָה.

כְּשֶׁעוֹמֶר חָזְרָה הַבַּיְתָה, הִיא גִּלְּתָה שֶׁבְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה הִצְלִיחו לְהַבְרִיחַ אֶת שְׁלוֹשׁ הַמִּפְלָצוֹת. נוֹתְרָה רַק הַמִּפְלֶצֶת הַמַּנְהִיגָה. עוֹמֶר עָמְדָה מוּלָהּ. הַמִּפְלֶצֶת הֵנִיפָה אֶת מַטֵּה הַקְּסָמִים, אֲבָל לִפְנֵי שֶׁהַמַּטֶּה נָגַע בְּעוֹמֶר וְהָפַךְ גַּם אוֹתָהּ לְמִפְלֶצֶת, עוֹמֶר שָׁלְפָה אֶת הַמַּרְאָה וְהִצִּיבָה מולּ הַמִּפְלֶצֶת.

בִּן רֶגַע הַמִּפְלֶצֶת שִׁנְּתָה צוּרָה וְהָפְכָה לְאִישׁ קָטָן בַּגֹּבַהּ שֶׁל נַפּוֹלֵאוֹן. הָאִיש נִבְהַל וּבָרַח.

הַיחִָּיד שֶׁעודֹ לאֹ הִשְׁתַּמֵּשׁ בַּכּוחַֹ שֶׁנִתַּּן לו הָיהָ הַילֶֶּד הַבְּכורֹ שֶׁל הַמִּשְׁפָּחָה, אִיתָמָר. לְאִיתָמָר הָיָה כּוֹחַ אֵשׁ. אֲבָל הוּא לאֹ הִסְפִּיק לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ.

הִגִּיעַ הַלַּיְלָה, וְהַיְּלָדִים שָׁכְבוּ בְּמִטּוֹתֵיהֶם: עוֹמֶר, אִיתָמָר וְרוֹתֶם הַתִּינֹקֶת, שֶׁלְּיָדָהּ יָשְׁבָה סָבְתָא רִיקִי וְהִקְרִיאָה לָהּ ספִּורּ.

אִיתָמָר שָׁכַב וְלאֹ הִצְלִיחַ לְהֵרָדֵם. הוּא הִתְפַּלֵּל שֶׁיִּקְרֶה מַשֶּׁהוּ טוֹב. לִפְנֵי שֶׁנִּרְדַּם חָשַׁב "הַלְוַאי שֶׁלַּבַּיִת הָיוּ כְּנָפַיִם שֶׁל זָהָב..."

סָבְתָא מִיָּד קָלְטָה אֶת הַמַּחְשָׁבָה שֶׁלּוֹ, וְקָרְאָה לְכָל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה. מִלְּבַד שְׁמַעְיהָ, אֱלִיצוּר וְיוּבַל הִגִּיעוּ גַּם אֶבְיתָָר עִם כּוֹחַ הַחַשְׁמַל וְהַבְּרָקִים, אֲבִיחַיִל עִם כּוֹחַ הָרִפּוּי, נֹעָה עִם כּוֹחַ הַשִּׁכְפּוּל, וְכָל הַדּוֹדִים וּבְנֵי הַדּוֹדִים מֵהַצַּד שֶׁל אַבָּא, שֶׁהָיָה לָהֶם אֶת כּוֹחַ הַתְּעוּפָה.

כֻּלָּם עָמְדוּ סְבִיב הַבַּיִת וְרִכְּזוּ אֶת כָּל הַכּוֹחוֹת יַחַד. הַבַּיִת הִצְמִיחַ כְּנָפַיִם שֶׁל זָהָב וְהִתְרוֹמֵם מַעְלָה. קִירוֹת הַמָּמָ"ד הָפְכוּ לְקִירוֹת זְכוּכִית שְׁקוּפָה. וּלְבַסּוֹף אִיתָמָר הִדְלִיק אֶת אֵשׁ הַהֲגָנָה סְבִיב הַבַּיִת, שֶׁתִּשְׁמרֹ עָלָיו מִמִּפְלָצוֹת מִמְּדִינוֹת אֲחֵרוֹת.

וּמֵאָז הֵם חַיִּים בְּשֶׁקֶט וּבְשַׁלְוָה, צוֹפִים עַל הָאָרֶץ וְעַל הָעוֹלָם מִלְּמַעְלָה. מִשְׁפַּחַת הַיְּסוֹדוֹת.

הָיהֹ הָיְתָה יַלְדָּה שֶׁקָּרְאוּ לָהּ אוֹר. הִיא מְאוֹד אָהֲבָה לְצַיּרֵ. כָּל יוֹם אַחֲרֵי הַגַּן הִיא הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת בַּחֶדֶר
שֶׁלָּהּ, לוֹקַחַת דַּף, וּבוֹחֶרֶת אֶת הַצְּבָעִים הָאֲהוּבִים עָלֶיהָ: לָבָן, שָׁחֹר, יָרֹק, וָרֹד וְסָגֹל.

גַּם בְּיוֹם הַהֻלֶּדֶת שֶׁלָּהּ הִיא רַק רָצְתָה לְצַיֵּר. אוֹר יָשְׁבָה וְצִיְּרָה גּוּר אַרְיהֵ. וּלְידָוֹ הִיא צִיְּרָה גּוּר עַכְבָּר. הִיא הִבִּיטָה בָּהֶם וְשָׂמָה לֵב שֶׁהָאַרְיהֵ לְאַט-לְאַט מִתְקָרֵב לָעַכְבָּר, וְנִרְאָה לָהּ שֶׁהוּא רוֹצֶה לִטְרףֹ אוֹתוֹ. אוֹר הִסְתַּכְּלָה עַל הָעַכְבָּר שֶׁהִתְכַּוֵּץ לוֹ בְּפִנַּת הַצִּיּוּר וְלָחֲשָׁה לוֹ, "הַיּוֹם זֶה יוֹם הַהֻלֶּדֶת שֶׁלִּי, וְכָל מִשְׁאָלָה שֶׁלִּי תִּתְגַּשֵּׁם. אָז אֲנִי אַצִּיל אוֹתְךָ. תֵּצֵא מֵהַצִּיּוּר!"

הָעַכְבָּר קָפַץ מֵהַדַּף הַחוּצָה וְהִתְיַשֵּׁב עַל הָראֹשׁ שֶׁל אוֹר.

אוֹר הִבִּיטָה בַּצִּיּוּר וְרָאֲתָה שֶׁהָאַרְיֵה עָצוּב, כִּי הוּא נִשְׁאַר שָׁם לְבַד. הִיא הִבִּיטָה בּוֹ וְלָחֲשָׁה, "אֲנִי אוֹצִיא גַּם אוֹתְךָ מֵהַצִּיּוּר, בִּתְנַאי שֶׁתְּשַׂחֵק יָפֶה עִם הָעַכְבָּר."

הָאַרְיהֵ בַּצִּיּוּר הִנְהֵן בְּרַעֲמָתוֹ, וְהוֹפּ, אוֹר חִלְּצָה גַּם אוֹתוֹ מֵהַצִּיּוּר. הָאַרְיהֵ וְהָעַכְבָּר נִהְיוּ מִיּדָ חֲבֵרִים שֶׁל אוֹר, שִׂחֲקוּ אִתָּהּ וְצִיְּרוּ אִתָּהּ וַאֲפִלּוּ שָׁרוּ אִתָּהּ.

עַד שֶׁאוֹר שָׁמְעָה אֶת אִמָּא שֶׁלָּהּ מִתְקָרֶבֶת לַחֶדֶר. הִיא הָפְכָה אֶת הַמִּשְׁאָלָה, וּבִן רֶגַע הָאַרְיהֵ וְהָעַכְבָּר חָזְרוּ לַצִּיּוּר. כִּי אִמָּא שֶׁלָּהּ לאֹ אָהֲבָה עַכְבָּר וְאַרְיֵה.

אִמָּא הִבִּיטָה בַּצִּיּוּר וְשָׁאֲלָה, "לָמָּה צִיַּרְתְּ אַרְיהֵ וְעַכְבָּר?"

וְאוֹר עָנְתָה לָהּ, "בִּגְלַל שֶׁיֵּשׁ תַּעֲרוּכָה שֶׁל צִיּוּרִים."

אוֹר לָקְחָה אֶת הַצִּיּוּר לַמּוּזֵאוֹן, וּבַתַּעֲרוּכָה אוֹר זָכְתָה בְּמָקוֹם רִאשׁוֹן. הַפְּרָס הָיהָ קֻפְסָה קְטַנָּה שֶׁמֻּתָּר לִפְתּחַֹ רַק בַּבַּיִת.

בַּחֶדֶר שֶׁלָּהּ אוֹר פָּתְחָה אֶת הַקֻּפְסָה וְגִלְּתָה חַד-קרֶֶן צִבְעוֹנִי, גּוּר. הוּא אָמַר לְאוֹר, "אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת הַתִּינוֹק שֶׁלָּךְ."

אוֹר אָמְרָה לוֹ, "אַתָּה לאֹ יָכוֹל. בִּגְלַל שֶׁאִמָּא שֶׁלִּי לאֹ אוֹהֶבֶת חֲדֵי-קֶרֶן."

"אָז תַּכְנִיסִי אוֹתִי לַדַּף," הוּא אָמַר.

"אֵיךְ?" שָׁאֲלָה אוֹר.

"פָּשׁוּט תְּצַיְּרִי אוֹתִי."

אורֹ צִיְרָּה אֶת הַחַד-קֶרֶן, וּלְאַט-לְאַט הוּא נֶעֱלַם מֵהַחֶדֶר וְעָבַר לַדַּף.

אִמָּא נִכְנְסָה לַחֶדֶר וְשָׁאֲלָה, "מָה אַתְּ עוֹשָׂה, אוֹר?"

"צִיַּרְתִּי חַד-קֶרֶן."

"אַתְּ יוֹדַעַת שֶׁהוּא נִרְאֶה מַמָּשׁ אֲמִתִּי?"

"תּוֹדָה."

"אוּלַי תְּצַיְּרִי לוֹ אַחִים?"

אִמָּא יצְָאָה מֵהַחֶדֶר, וְאורֹ צִיְרָּה לַחַד-הַקֶּרֶן אָחוֹת: כִּבְשָׂה גּורָּה, וְצִיְּרָה לוֹ אָח: דָּג גּורּ, וְגַם בְּרֵכָה כְּדֵי שֶׁיּוכְּלו לִשְׂחוֹת וּלְשַׂחֵק. אֲבָל הֵם כָּל כָּךְ הִשְׁתּוֹלְלוּ שֶׁכְּבָר לאֹ הָיָה מָקוֹם עַל הַדַּף, אָז הֵם קָפְצוּ הַחוּצָה וְשִׂחֲקוּ עִם אוֹר.

עַד שֶׁאוֹר שָׁמְעָה אֶת אִמָּא מִתְקָרֶבֶת לַחֶדֶר. בִּמְהִירוּת אוֹר הֶחְזִירָה אֶת כֻּלָּם מִיָּד לַצִּיּוּר. אִמָּא הִבִּיטָה בַּצִּיּוּר וְהִתְפַּעֲלָה מְאוֹד. הִיא אָמְרָה לְאוֹר, "אוּלַי גַּם אֶת הַצִּיּוּר הַזֶהּ נִקַּח לַתַּעֲרוּכָה?"

אוֹר הִסְכִּימָה, וְהֵן לָקְחוּ אֶת הַצִּיּוּר לַמּוּזֵאוֹן, וְאוֹר שׁוּב נִצְּחָה. בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה!

אֲבָל כְּשֶׁאוֹר חָזְרָה הַבַּיְתָה הִיא הִתְגַּעְגְּעָה לַמִּשְׁפָּחָה שֶׁצִּיְּרָה. הִיא רָצְתָה שֶׁיַּחְזְרוּ מֵהַמּוּזֵאוֹן וִישַׂחֲקוּ אִתָּהּ. הִיא לאֹ יָכְלָה לְסַפֵּר אֶת זֶה לְאִמָּא שֶׁלָּהּ, אָז הִיא סִפְּרָה לְמִי שֶׁהִיא תָּמִיד מְסַפֶּרֶת אֶת כָּל הַסּוֹדוֹת שֶׁלָּהּ - הַלֵּב. הִיא אָמְרָה לו, "לֵב, בּוֹא, אֲנִי רוֹצָה לְסַפֵּר לְךָ מַשֶּׁהוּ."

"כֵּן, אוֹר, מָה אַתְּ רוֹצָה לְסַפֵּר לִי?"

"אֲנִי רוֹצָה לְסַפֵּר שֶׁהַיּוֹם יצְָאוּ מֵהַצִּיּוּר שֶׁלִּי שְׁלוֹשָׁה גּוּרִים."

"וּוָאוּ, וּוָאוּ! אַתְּ יְכוֹלָה לְהַרְאוֹת לִי אוֹתָם?"

"לאֹ, אֲנִי כְּבָר לאֹ יְכוֹלָה, הֵם בַּמּוּזֵאוֹן, בַּתַּעֲרוּכָה."

"לָמָּה שַׂמְתְּ אוֹתָם בַּתַּעֲרוּכָה?"

"לאֹ שַׂמְתִּי אוֹתָם, הֵם בָּרְחוּ לִי."

"לָמָּה הֵם בָּרְחוּ לָךְ?"

"כִּי הֵם תִּינוֹקוֹת."

"אָז אַתְּ צְרִיכָה לְחַפֵּשׂ אוֹתָם," אָמַר הַלֵּב.

אוֹר הָלְכָה לַמּוּזֵאוֹן, אֲבָל הֵם לאֹ הָיוּ בְּתוֹךְ הַתְּמוּנָה.

אָז הִיא הָלְכָה וְחִפְּשָׂה אוֹתָם בַּיַּעַר, חִפְּשָׂה אוֹתָם בַּבַּיִת,

בַּחֶדֶר שֶׁלָּהּ, בָּאָרוֹן. חִפְּשָׂה אוֹתָם אֲפִלּוּ בְּתוֹךְ הַבִּיּוּב. הֵם לאֹ הָיוּ בְּשׁוּם מָקוֹם. אוֹר שָׁכְבָה בַּמִּטָּה שֶׁלָּהּ וְלאֹ הִצְלִיחָה לְהֵרָדֵם, וְכֻלָּם כְּבָר יָשְׁנוּ בַּבַּיִת. חוּץ מֵהַלֵּב שֶׁלָּהּ.

"לָמָּה אַתְּ לאֹ נִרְדֶּמֶת?" הוּא שָׁאַל אֶת אוֹר.

"בִּגְלַל שֶׁאֲנִי מִתְגַּעְגַּעַת לַגּוּרִים שֶׁלִּי," אוֹר עָנְתָה.

"אָז תָּשִׁירִי לָהֶם שִׁיר," הִצִּיעַ הַלֵּב.

אוֹר עָצְמָה עֵינַיִם וְשָׁרָה בְּשֶׁקֶט:
גּוּרִים שֶׁלִּי, חִזְרוּ אֵלַי
וַאֲצַיֵּר לָכֶם חֲלוֹם,
וּבוֹ תְּשַׂחֲקוּ וְתִגְדְּלוּ
כָּל הַלַּיְלָה, כָּל הַיּוֹם,
וּמַבְטִיחָה שֶׁגַּם מָחָר
לאֹ תַּחְזְרוּ אֶל הַנְּיָר
וְתִשָּׁאֲרוּ פֹּה עַל בֶּאֱמֶת,
הִנֵּה, כְּבָר אֲנִי נִרְדֶּמֶת...

אוֹר נִרְדְּמָה, וְלאֹ הִרְגִּישָׁה כְּשֶׁכִּבְשָׂה, חַד-קֶרֶן, דָּג, אַרְיהֵ וְעַכְבָּר חָזְרוּ לְחַדְרָהּ וְהִתְכַּרְבְּלוּ אִתָּהּ בַּמִּטָּה. כְּשֶׁאִמָּא נִכְנְסָה לְכַבּוֹת אֶת הָאוֹר שֶׁל אוֹר, הִיא שָׂמָה לֵב שֶׁמַּשֶּׁהוּ זָז תַּחַת הַשְּׂמִיכָה. הִיא הֵרִימָה אוֹתָהּ וְגִלְּתָה אֶת הַגּוּרִים, מְחַבְּקִים אֶת אוֹר, יְשֵׁנִים בְּשַׁלְוָה. אִמָּא חִיְּכָה.

הִיא לאֹ גֵּרְשָׁה אוֹתָם בַּחֲזָרָה לַדַּף אוֹ לַמּוּזֵאוֹן, הִיא אֲפִלּוּ לאֹ הֵעִירָה אוֹתָם.

"הִיא נָשְׁקָה לְראֹשָׁהּ שֶׁל אוֹר, וְאָז לִזְנַב הַכִּבְשָׂה,וְלִקְצֵה הַקֶּרֶן שֶׁל חַד-הַקֶּרֶן, לִשְׂפָמוֹ שֶׁל הָעַכְבָּר לְּאָזְניָו שֶׁל הָאַרְיהֵ, וְלַסְּנַפִּיר הַקָּטָן שֶׁל הַדָּג. אִמָּא שֶׁל אוֹר הִתְאַהֲבָה בַּגּוּרִים."

"אין כניסה למפלצות", שירה גפן | הוצאת כנרת זמורה דביר | 160 עמודים