אין תמונה
4 דולר בכל פעם. אתר פייבר
הכלבים שנבחו בילדותנו היו חסומי פה / רועי חסן (הוצאת טנג'יר)

נכון, בשגרה אף אחד לא קורא שירה בישראל, אבל פעם בכמה שנים יוצא ספר שירה שכולם מדברים עליו. עכשיו זה הספר של רועי חסן, משורר מחאה מזרחי בלי אלהים, שתפס את תשומת הלב לפני שנה עם "מדינת אשכנז" – "במדינת אשכנז אני מופלטה/ אני חפלה/ אני כבוד/ אני עצלן". הוא המשיך על אותו גל כשהכריז שנתן זך לא יודע לכתוב ועשה עוד כמה כאלו בביצה עד שסוף-סוף יצא לאור ספר הביכורים שלו. בהשקה של הספר, שנערכה בשבוע שעבר ב"קפה תל-אביב", מועדון ההופעות מארח בד"כ זמרים מזרחיים, עלה לבמה ארז ביטון והכתיר את חסן כממשיך הדרך שלו, שמעז לומר את מה שהוא עצמו פחד לומר. חוץ מזה הקריאו שם משיריו גם מרגול, עמיר לב, אורטל בן דיין ורועי צ'יקי ארד, ובקהל היו גם גל אוחובסקי ובני ציפר. מי שהיה אי פעם בהשקה של ספר יודע שזה אף פעם לא נראה ככה.

ואם אין לכם כח לקרוא: תגידו שמאחורי האימג' המיליטנטי של חסן יש איש רך ועדין, ושהפואטיקה שלו מאוד ביטונית. 

אין תמונה
4 דולר בכל פעם. אתר פייבר
עם הנצח לא מפחד / שני בוינג'ו (כנרת-זמורה-ביתן)

ראיתם "אפס ביחסי אנוש"? יופי. עכשיו אתם יכולים להיכנס למים העמוקים, אל תהומות השעמום והאלימות של השירות הצבאי. שני בוינג'ו, ישראלית בת 27 ממעלה אדומים, כתבה את הספר הזה באנגלית והוציאה אותו בארצות הברית, שם הוא קיבל ביקורות מעולות ונמכר לתרגום ל-22 שפות לפני שיכולנו לקרוא אותו בעברית. באופן הולם, הוא חושף את מה שרואים היטב משם, ומכאן הוא לפעמים קצת מטושטש: את הקדחת האכזרית המתמשכת ומטריפת הדעת של השמירות, המחסומים והמטווחים, כפי שהיא נשקפת מעיניהן של שלוש חיילות בתקופת מלחמת לבנון השנייה.

ואם אין לכם כח לקרוא: תגידו שהפרק על המלחמה, שבו יעל מגלה שאין כדורים חודרי שריון בימ"חים, הוא סיפור קצר מושלם. 

אין תמונה
4 דולר בכל פעם. אתר פייבר
גדר חיה / דורית רביניאן (עם עובד)

הסיפור של "גדר חיה" מתחיל הרבה לפני העמוד הראשון: דורית רביניאן הייתה בת 23 כשפרסמה את "סמטת השקדיות בעומריג'אן" ובת 27 כשיצא לאור "החתונות שלנו", רומנים מקוריים ומעולים על יהודי פרס, וסומנה בתור ההבטחה הגדולה של הספרות הישראלית. 15 שנה עברו מאז, במהלכן רביניאן גנזה ספר אחד, כתבה, מחקה, כתבה, מחקה, נקלעה למשבר כתיבה אימתני וכתבה עליו טור שבוע ב"הארץ". "גדר חיה", שיצא לאחר שנים של ציפייה, מתרחק מהמחוזות ההם, ומספר על רומן בין ליאת הישראלית וחילמי הפלסטיני בניו יורק הקפואה.

ואם אין לכם כח לקרוא: תגידו שהסיפור לא חדשני, אבל הדמויות, ואו, איזה דמויות. 

גרנטה – כתב עת לספרות מקומית ובינלאומית, גיליון ראשון (רסלינג וסיפור פשוט)

יש גרנטה בעברית! בתקופות נינוחות יותר, עם דיון ספרותי מפותח יותר, לא הייתם יכולים לחמוק מבשורה כזו, שאמורה לנער סצנה ספרותית בריאה. "גרנטה" נוסד בקיימברידג' לפני יותר ממאה שנה, ומאז שנות ה-70 הוא חוד החנית של הספרות האנגלית: לא סתם כתב עת עם עוד סיפורים ושירים, אלא כזה שתמיד נושבת ממנו הרוח הרעננה של הדבר הגדול הבא. התגלו בו א"א מילן, טד יוז, סילביה פלאת, ריימונד קארבר, דוריס לסינג, סלמאן רושדי, אנג'לה קארטר וזיידי סמית, והחודש יצא לאור הגיליון הראשון של המהדורה המקומית שלו. בתפריט: דרור בורשטיין, ניקול קראוס, אורנה קזין, שמעון אדף, וגם ספרות צעירה יותר וקטעים נבחרים ממהדורות "גרנטה" ברחבי העולם.

ואם אין לכם כח לקרוא: תגידו שהגרסה הבריטית טובה יותר. זה הימור בטוח בכל מצב. 

אין תמונה
4 דולר בכל פעם. אתר פייבר
הביתה / טוני מוריסון (הספרייה החדשה)

אחרי "12 שנים של עבדות", ו"ג'אנגו ללא מעצורים", ו"לינקולן" ו"12 השבטים של האטי", ו"כתום זה השחור החדש", והביוגרפיות של אובמה, והאוטוביוגרפיות של אובמה – אם אחרי כל אלה לטוני מוריסון יש עוד ספר להוסיף לערימה של היצירות העכשוויות שעוסקות בהיסטוריה השחורה בארצות הברית, אנחנו נקרא. הגברת הראשונה של הספרות השחורה הייתה שם לפני כולם, ועכשיו היא פונה לכתוב על פרק לא מדובר מספיק בהיסטוריה האמריקאית – על התקופה שאחרי מלחמת קוריאה, שנשכחה לטובת וייטנאם, ועל החיילים שחזרו הביתה מהקרב אל מדינה אחוזת גזענות ופרנויה מקארת'יסטית.

ואם אין לכם כח לקרוא: תגידו שזה כמו תמונת הנגטיב של "מד מן". 

אין תמונה
4 דולר בכל פעם. אתר פייבר
קריאת הקוקייה / רוברט גלבריית -  ג'יי קיי רולינג (ספרי עליית הגג)

אין מסתורין בעברית. כש"קריאת הקוקייה" יצא לאור בחו"ל, באביב שנה שעברה, הוא הופיע תחת הפסבדונים רוברט גלבריית, מכר 1500 עותקים – זה אפס באנגלית – וקיבל ביקורות מעולות. חודשיים מאוחר יותר התברר, במה שלא ברור אם הוא הדלפה או תעלול יח"צני, שאת רומן המתח הזה חיברה ג'יי קיי רולינג העייפה מפרסום. "קריאת הקוקייה" הוא הספר הראשון בסדרת ספרי מתח שיופיעו תחת השם גלבריית, ומככב בהם הבלש קורמורן סטרייק, שחוקר את התאבדותה כביכול של דוגמנית לונדונית יפהפיה.

ואם אין לכם כח לקרוא: תגידו שאין ספק שרולינג יודעת לכתוב, אבל עוד לא ברור איזה סיפור היא רוצה לספר.

אין תמונה
4 דולר בכל פעם. אתר פייבר
The Silkworm / Robert
Galbraith (Little, Brown and Company)

כמו הספר הקודם, רק למתקדמים: בזמן שפה יצא לאור הספר הראשון בסדרה, בדיוק התפרסם באנגלית הספר השני וקפץ היישר אל טבלאות רבי המכר. זה הספר השלישי שרולינג מוציאה לאור מאז "הארי פוטר", ועבור אוהביה, מסתמן, מכסת המלים אפילו לא התחילה. קורמורן סטרייק צולל פה אל פרשיית היעלמות שכרוכה בפלונטר קשיח עם הסודות של עולם המו"לות; וכשג'יי קיי כרולינג, הסופרת הראשונה שהפכה ספרים למיליארד דולר, אומרת משהו על העולם הזה, גם אם דרך דמות בדויה, תחת שם עט, בתוך סדרת ספרים בדיונית – מסקרן לדעת מה זה.

ואם אין לכם כח לקרוא: תגידו שרולינג רוצה להיות ארתור קונן דויל הבא.

אין תמונה
4 דולר בכל פעם. אתר פייבר
Friendship / Emily Gould (Farrar Straus Giroux)

אמילי גולד היא איט גירל שתוכננה בידי ועדה: היא בלוגרית ברוקליאנית בלונדינית יפה ומקועקעת בת 29, היא ערכה בעבר את אתר החדשות והרכילות החדשני "גוקר", היא פרסמה מאמר של 8,000 מילה על עצמה וקיבלה שער ב"ניו יורק טיימס מגזין", וכשהיא מרגישה שהיא לא מקבלת מספיק תשומת לב היא פשוט יורדת קצת על לינה דנהם, מה שמכפיל מיד את מקדם הבאזז שלה בזה של יוצרת "גרלז" והופך אותה כרגע לכל-כך מדוברת, שעוד עשר שניות בדיוק לא יהיה אפשר לשמוע עליה יותר. הספר החדש שלה הוא כביכול על בלוגרית רכילות ברוקלינאית שמסתבכת עם האנשים הלא נכונים, אבל באופן לא מפתיע היא בעצם עוסקת לכל אורכו באופן חסר בושה בעצמה.

ואם אין לכם כח לקרוא: תעקמו את האף ותגידו שלא קראתם. כמה קרבנות אופנה אפשר להיות.

אין תמונה
4 דולר בכל פעם. אתר פייבר
Hard Choices / Hillary Rodham Clinton (Simon and Schuster)

הילרי קלינטון יודעת שמה שיכתבו עליך תמיד יהיה יותר גרוע ממה שתכתוב על עצמך. "בחירות קשות" מספר על כהונתה כמזכירת המדינה ועל חייה בביל הלבן כאשת הנשיא, ותפקידו העיקרי הוא לספק קצת חומרים לתקשורת ולעכב את המרוץ העיתונאי בעקבות כל טכנאי מדפסות שביקר פעם בבית הלבן ויכול להדליף עוד כמה שמועות. ה"בחירות הקשות" שנותנות לספר את שמו, היא כותבת, היו לרוץ לתפקיד סנטורית ניו-יורק – ולא להתגרש מביל. אמריקה אולי מוכנה לנשיאה אישה, אבל לא לנשיאה גרושה.

ואם אין לכם כח לקרוא: תגידו שאתם מחכים לביוגרפיה האמיתית של הילרי, זו שהיא תכתוב אחרי שהיא תהיה נשיאה.