כבר שנים שהוא מסכן את גופו כדי להכניס עוד שורה לספר השיאים של גינס ולהעלות את עצמו לתודעתנו. אחרי שנשרף בפניו, נקבר מתחת לאדמה ובתוך קוביית קרח ועמד יומיים על עמוד, חזי דין סוף כל סוף מתחיל לקבל את ההערכה שתמיד האמין שהגיעה לו. עם התכנית החדשה "קסם אישי" (ימי ראשון ב-22:15) ומופע חדש, הקוסם הוותיק מנסה לגרום לישראלים להתאהב בקסמים ואשליות. חזי דין כל כך רוצה להדהים אותנו, כפי שרומז בעדינות שם המופע שלו "חזי דין – מדהים", אבל בסופו של דבר הוא מצליח לעורר יותר אמפתיה מתדהמה. הוא מנסה בכל כוחו, מתאמץ להרשים אותנו, ואולי המאמץ הניכר כל כך הוא בדיוק מה שפוגם בשלמות של חוויה הקסומה.
המבקרים במופע יצפו אולי למצוא את הקוסם החלקלק מהטלוויזיה, זה שמתארח בבתי הסלבריטאים ומוציא מהם קריאות התפעלות, כשהוא מתנהל בביטחון ונונשלנטיות מרוחקת מעט. אך במפגש קרוב יותר, ניכר שמאחורי האייליינר השחור מתחבא ילד נלהב ונוגע ללב שרק רוצה לגרום לנו לחוות מעט קסם. "חזי דין – מדהים" לא עומד לחלוטין בהבטחה ששמו מעלה, וברור כי קשה להצדיק את ההצהרה הנחרצת. אם "מוזס" למשל היו קוראים לעצמם "מוזס – המבורגר טעים", הם היו פותחים עצמם לגלים אדירים של ביקורת, ואם הייתי חותם את שמי "איתמר רונאל – כותב מעולה" בטוח הייתם שמים לב לכל חריקה חובבנית בכתיבה. אך חזי דין לא מפחד להציב לעצמו סטנדרטים גבוהים, כפי שהוכח באינספור הפעמים בהם הוזעק לבית החולים לאחר ניסיונות קסם אמביציוזיים ומסוכנים במיוחד.
חזי דין רוצה להדהים את הקהל הישראלי, והקהל הישראלי רוצה בטובתו, הרצון העמוק נגע ללב כל מי שנכח באולם. לא היו קריאות ציניות וזלזול, אלא פרגון ורצון כן בהצלחת הקסמים. הוא שולט בבמה ביד רמה, אבל אנחנו לא ממריאים איתו לבמות הנוצצות של לאס וגאס. המופע נשאר ישראלי וקטן במידה, וזה אולי סוד קסמו. כל ישראל אחים, וכשנראה היה שאחד הקסמים אולי ייכשל (כמובן שזו היתה סתם הטעיה) דאגה אמיתית השתלטה על האולם. כשהצליח אחד הקסמים, בין אם היה מדהים באמת או סתם נחמד, מחיאות הכפיים עודדו באהבה את הקוסם המתוק. וחזי דין הוא באמת מתוק, בין כשהוא יורד על עצמו ועל הקסמים הכושלים מעברו, או כשהוא חולק עם הקהל את אהבת הקסמים העמוקה שלו. הקסם האישי שלו לא נובע משיוף הוליוודי, הוא נטוע עמוק בחוויה הישראלית.
אבל חזי דין רחוק מלהיות חובבן מרוגש, הוא מנצל את הגישה הסחבקית כדי להקליל את המופע ולחבר את הקהל אליו. הוא מצחיק ואנושי, והאינטראקציה שלו עם הקהל ידידותית וחמה. במופע לא ארוך מדי הוא מציג את כל מגוון הקסמים האפשרי - קצת היפנוזה, קצת קריאת מחשבות, משחקי ניחושים, קופסאות נעולות, חפצים מרחפים ובליעת חפצים מסוכנים. החלק של מה שהוא מכנה "אקסטרים מג'יק", מרגיש יותר כמו פגיעה עצמית. זה לא היה נעים, ובהחלט היה אפשר להסתדר בלעדיו. אך מלבד זאת, המגוון הקליל מתאים בדיוק לקהל הישראלי שלא מכיר את הז'אנר.
אין לי מושג איך הוא עשה אף אחד מהטריקים, אני מניח שרבים מהם מבוססים על זריזות ידיים, וחלקם על שתילת רעיונות וזיהוי מחוות אנושיות. אך למרות שלא הבנתי איך הוא עשה את מה שעשה, לא נדהמתי ולא נשארתי פעור פה. ראינו דברים דומים בטלוויזיה. אנחנו לא יודעים איך הוא עושה את זה, אבל אנחנו גם לא יודעים איך מחשב או טלפון חכם באמת עובד, זה לא אומר שאנחנו צריכים להתפעל כל פעם שאנחנו רואים סרטון יוטיוב במכשיר הקטן (לואי סי קיי אולי לא יסכים איתי). גם הקסמים מתקבלים בצורה דומה, זה מרשים ולא מוסבר, אבל אנחנו מצפים לקבל את הטוויסט המדהים (ויש כאלה למכביר במופע) וכשהוא מגיע, אנחנו מעריכים את הטריק, אבל לא הרבה יותר מזה.
יש גם רגעים מעט מביכים במופע, כמו גם בתוכנית, כשהוא צריך לשאול שוב ושוב את אותה שאלה כדי לנחש באיזה יד המטבע נמצא. הקסמים לא כושלים אבל לפעמים לוקח קצת זמן להתניע אותם, והחריקות הקטנות מורגשות מדי פעם. אך הרגעים האלה לא מוציאים את הקהל מהמופע, אלא רק מכניסים אותו פנימה. החשש שהניחוש ייכשל מעורר לחץ בכל האולם, ואנחת רווחה קולקטיבית נשמעת כשהוא מצליח לבסוף לנחש את המספר או היד הנכונה. חזי דין נורא רוצה להדהים אותו, ואנחנו נורא רוצים שהוא יצליח. הוא לא מנותק וחסין מפגיעות (כמו שיעידו הרופאים בחדרי המיון), והרצון העמוק שלו להצליח כמעט מכמיר לב, אבל האנושיות והאהבה האמיתית שלו למקצוע מצליחים להדביק את הקהל. הקוסם שרצה להביא את לאס וגאס לישראל מתברר כקוסם הכי ישראלי שיש - לא מושלם וקצת מקרטע, אבל כובש לב בדיוק בגלל זה.
mako תרבות בפייסבוק