"הם יבכו שם כולם ולי תהיה הזדמנות להתפורר מצחוק": השירים של יוסי שריד

תרומתי למדע

בְּהִזְדַּמְּנוּת זֹאת אֲנִי רוֹצֶה לְהוֹדוֹת מִקֶּרֶב לֵב –

תּוֹדָה לַמַּדָּע, בֶּאֱמֶת תּוֹדָה,

שֶׁעֲדַיִן מְגַלֶּה עִנְיָן בְּגוּפִי

שֶׁאַתְּ, לְדֻגְמָה, כְּבָר לֹא כָּל כָּךְ מִתְעַנְיֶנֶת בּוֹ.

מִלֵּאתִי, כַּמְקֻבָּל, אֶת הַטֹּפֶס הָרִשְׁמִי

וְהוֹסַפְתִּי אֶת חֲתִימָתִי

שֶׁצְּרִיכָה לִהְיוֹת בְּתֹקֶף עַד יוֹם מוֹתִי

וּלְאַחֲרָיו.

אַל תַּחְשְׁבוּ שֶׁלֹּא שָׁאַלְתִּי שָׁם

אֶת קְהִלַּת הַמַּדָּע

מַה בְּדִיּוּק הֵם יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת

עִם הַלֵּב הַבָּלֶה שֶׁלִּי

עִם הָרֵאוֹת הַנּוֹחֲרוֹת וְהַמְחַרְחֲרוֹת שֶׁלִּי

עִם הַקַּרְנִיּוֹת הָעֲכוּרוֹת שֶׁלִּי,

אֻמְלָל מִי שֶׁיְּקַבֵּל אֶת הָאֵיבָרִים הָרְקוּבִים שֶׁלִּי.

אֲבָל אִם אַתֶּם דַּוְקָא רוֹצִים אָז קְחוּ,

אֲנִי הִזְהַרְתִּי אֶתְכֶם מֵרֹאשׁ.

לוּ הֱיִיתֶם מִתְיָעֲצִים אִתִּי קֹדֶם

הָיִיתִי מַמְלִיץ לָכֶם עַל נִשְׁמָתִי

שֶׁנִּרְאֵית כָּרֶגַע בְּמַצָּב קְצָת יוֹתֵר טוֹב

וְאוּלַי עוֹד נִתָּן לְגַלְגֵּל אוֹתָהּ,

וּבִכְלָל, זֶה דֵּי מְשֻׁנֶּה שֶׁדַּוְקָא בְּאֶרֶץ

שֶׁיֵּשׁ בָּהּ גְּוִיּוֹת צְעִירוֹת לָרֹב

הֲכִי יָפוֹת בָּעוֹלָם

נִטְפָּלִים לְאִישׁ שֶׁכְּמוֹתִי

וּבוֹנִים כָּאן אֶת הַמַּדָּע עַל מוֹתִי.

אֲבָל, אִם לְמֵחוֹשִׁים שֶׁל קְשִׁישִׁים

יֵשׁ לְדַעַתְכֶם כָּל כָּךְ הַרְבֵּה שִׁמּוּשִׁים

אָז שֶׁיִּהְיֶה לָכֶם לַבְּרִיאוּת,

רַק שֶׁלֹּא תַּגִּידוּ שֶׁלֹּא נָתַתִּי

גַּם לְאַחַר שֶׁמַּתִּי.

*

חכם בלילה

אֲנִי, הֶחָכָם מִכָּל אָדָם,

בַּלַּיְלָה.

מַחְשָׁבוֹת שֶׁטּוֹרְפוֹת אוֹתִי בַּיּוֹם

כְּלוּדָר אַכְנִיעַ בִּשְׁנָתִי הַטְּרוּפָה,

רוֹבְצוֹת מְאֻלָּפוֹת לְרַגְלַי

וּבְרֹךְ אֲלַטֵּף אֶת רַעֲמָתָן.

רַבּוֹתַי, חוֹקְרֵי חֲלוֹמוֹת וּפוֹתְרֵיהֶם:

אֶצְלִי הַחֲלוֹם הוּא לֹא הַחִידָה,

אֶצְלִי הוּא הַפִּתְרוֹן.

בַּחֹשֶךְ אֲנִי מַתִּיר אֶת הַסְּפֵקוֹת

וְאֵין שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מִשִּׂמְחַת הַשְּׂמִיכָה

שֶׁמְּכַרְבֶּלֶת אוֹתִי בְּאֹפֶן מְאֹד אִישִׁי,

בְּצֵאת סְפֵקוֹתַי הָאַחֲרוֹנִים לַחָפְשִׁי,

אֲנִי מְחַכֵּךְ אֶת כַּפּוֹת רַגְלַי הַקָּרוֹת,

מְאֻשָּׁר.

אֲנִי, הֶחָכָם בַּלַּיְלָה,

שֶׁעוֹקֵר כָּרִים וְטוֹחֲנָם

עַד לְסוֹף הַפִּעֲנוּחַ;

עַכְשָׁו, לִפְנוֹת בֹּקֶר, אֲנִי יָכוֹל סוֹף סוֹף לָנוּחַ.

עוֹד מְעַט יָבוֹא אוֹר הַמַּפָּץ הַגָּדוֹל

יִבְרָא אֶת הָעוֹלָם מֵחָדָשׁ

וְכָל מַה שֶּׁבָּנִיתִי יִתְפּוֹרֵר

וְכָל מַה שֶּׁהִרְדַּמְתִּי יִתְעוֹרֵר.

*

טיפ למספיד

אֲנִי פָּשׁוּט לֹא מַסְפִּיק לְהַסְפִּיד

מַסְפִּיד עַל יָמִין וְעַל שְׂמֹאל

הִסְפַּדְתִּי הַיּוֹם וְאֶתְמוֹל

וְגַם לְמָחָר יֵשׁ לִי כְּבָר הִתְחַיְּבוּת

וְאִם יַמְשִׁיכוּ כָּאן לָמוּת כָּל הַמִּי וָמִי

עוֹד אֶהְיֶה בַּסּוֹף לַמַּסְפִּיד הַלְּאֻמִּי

פַּעַם סָפַדְתִּי לְחָבֵר שֶׁלִּי, מַצִּיל מֵהַיָּם,

אִישׁ גִּבּוֹר, שֶׁטִּיל סְקַאד הָרַג אוֹתוֹ

מֵהֶתְקֵף לֵב

וְלֹא לְגַמְרֵי הָיִיתִי מוּכָן כְּשֶׁהִתְבַּקַּשְׁתִּי אֶל הַדּוּכָן:

"מִי יַצִּיל אֶת הַמַּצִּיל, זָעַקְתִּי,

וְאֶת הַנֶּאֱסָפִים בַּחֲדַר הַטָּהֳרָה

אָחֲזָה הִתְרַגְּשׁוּת שֶׁקָּשֶׁה לְתָאֲרָהּ.

כָּעֵת אֲנִי חַיָּב לִשְׁאֹל

מִי יַסְפִּיד אֶת יוֹסִי שָׂרִיד,

וְיֵשׁ לִי טִיפּ לְמִי שֶׁיִּקָּרֵא לֹא מוּכָן כָּמוֹנִי:

"מִי יַסְפִּיד אֶת הַמַּסְפִּיד, עָלָיו לִצְעֹק.

הֵם יִבְכּוּ שָׁם כֻּלָּם

וְלִי תִּהְיֶה הִזְדַּמְּנוּת לְהִתְפּוֹרֵר מִצְּחוֹק.

*

גדי

אֲנִי הַגְּדִי שֶׁהִתְבַּשֵּׁל קֹדֶם בַּחֲלֵב אִמּוֹ

וְאַחַר כָּךְ הִתְבַּשַּׁלְתִּי בְּדָמָהּ

וְהָיִיתִי מַמָּשׁ לְטַעֲמָהּ

וְאַחַר כָּךְ הֻטַּל עָלַי לִחְיוֹת.

*

ספר שיריו האחרון של יוסי שריד, "שירים שאחרי", יצא לאור בשנת 2010 בהוצאת אבן חשן. השירים באדיבות ההוצאה.