כדי להצטרף ל"סירק דה סוליי" אתם צריכים לעמוד בכמה תנאים: להיות אקרובטים, לדעת לשים את הרגל מאחורי האוזן, להיות בעלי כושר סיבולת פיזית מדהים, להיות נטולי פחד גבהים, וכמובן – להיות חסינים לחלוטין לרפלקס ההקאה, גם אחרי שמסחררים אתכם באוויר כמו פורפרה בגובה של שתי קומות.

כדי לצפות בסירק דה סוליי, לעומת זאת, אתם לא צריכים אף אחת מהתכונות האלו. רק תבדקו עם עצמכם מראש שאין לכם בעיה עם ליצנים אפלים, ושאין לכם גם בעיה לראות אנשים שצונחים (בפוטנציה) אל מותם. אי אפשר לברוח מזה - טווח הרגשות שיעבור בכם תוך כדי צפייה במופע יכלול השתאות, הערכה לגוף האנושי, שנאה לגוף האנושי הפרטי שלכם (לאנשים האלו אין גרם אחד מיותר של שומן בגוף!), הנאה, פחד קל, וציפייה לרגע שמישהו ייפול מהחבל וישבור את המפרקת. למזלם ולמזלנו, זה כמעט ולא קורה.

אין תמונה
הפודינג של המזרח התיכון. מלבי

קרקס פלורנטין בסנט פטרסבורג

המופע Quidam של סירק, שיגיע ביולי הקרוב לישראל, סוגר אוטוטו עשר שנים על הבמה. הוא היה מתוכנן לעלות בארץ בקיץ שעבר אבל בוטל בגלל "צוק איתן" ונדחה לקיץ שאחריו (נקווה שלא נתראה שוב בפיג'מה בחדר המדרגות יו גאייז). חלק נכבד מרוכשי הכרטיסים הישראלים בחרו לשמור על הכרטיסים ולא לקבל החזר – מה שמראה על רמת נאמנות (או סקרנות) גבוהה למותג.

את המופע ראיתי בסנט פטרסבורג שברוסיה. אולם ההוקי שהוסב לממלכה של Quidam היה מפוצץ. באותו הבוקר עוד הסתובבנו מאחורי הקלעים, מששנו את התלבושות וצפינו במסת השרירים של האקרובטים מקרוב, בעודם נתלים הפוך באוויר ומסתובבים עשרות פעמים. ברצף. יש כ-100 אנשים בהפקה שמסתובבת בעולם כמו מכונה משומנת, עם עיר מכולות שמכילה 2,500 חלקי תלבושות בעבודת יד, 300 זוגות נעליים (שנצבעות בכל שבוע מחדש), פאות, אביזרים, תפאורה, תאורה, וכמות בלתי נגמרת של עזרים טכניים שהופכים את המופע הזה למדהים ויזואלית. וכמה שזה נראה מרשים בערב, ככה זה היה נראה כמו קרקס פלורנטין בצהריים. סקוטית מיניאטורית בת 25 שמסתובבת עם הקרקס מאז שהיא בת 17 סיפרה בצהריים שהיא כמעט ולא רואה את הבית, הפכה בערב ליפהפייה חצי עירומה שנתלתה על חבל משי אדום בעזרת שרירי הרגליים המטורפים שלה.

אין תמונה
הפודינג של המזרח התיכון. מלבי

סיפור העלילה לא באמת משנה, כי אובווייסלי תלכו לראות את המופע בשביל התעלולים מול כוח הגרביטציה, שרק אנשים עם טונוס שרירים מסוים מסוגלים לבצע. אבל בשביל אלו שעדיין מחפשים את הסיפור: זואי, צעירה שהוריה מתעלמים ממנה, יוצאת למסע שימלא את חייה חסרי המשמעות. היא נחשפת לעולם מדומה וקצת מפחיד, בו היא פוגשת דמויות שנותנות לה השראה.

חוץ מפעלולים אקרובטיים על הקרקע ובאוויר ורקדנים עם פוינט מושלם, יש כאן בחינה של החוויה האנושית והקשרים הבינאישיים של זרים. Quidam היא מילה בלטינית שמסמלת זר שחולף – וזואי, שאינה מתקשרת עם הוריה וחיה בעולם מנוכר, פוגשת אנשים ויצורים זרים ומוזרים, ולומדת שיש שמות ופנים מאחורי הצלליות האנונימיות. Quidam הוא מופע אפל, עם עולם דימויים שמפגיש את טים ברטון עם סרט צרפתי ישן. זה קרקס שפוגש מחזמר וסרט שואה שפוגש סרט זומבים. זה מטריד, זה יפה, זה ארוטי לפרקים - וזה מהפנט.

ליצן קטן

דווקא בתור מישהי שנרתעת מליצנים, החלק המבדר ביותר במופע הוא ההפוגה הקומית שמספק הליצן טוטו - הליצן היחיד שלא נראה כמו סיוט מסרט אימה, למרות שממנו הייתי הכי חוששת. גלגול העיניים הקולוסאלי שלי התחלף בצחוק, בעיקר בגלל הקהל הרוסי הזורם. נקווה שבתל אביב הקהל יזרום לפחות כמו הרוסים.

מאחורי הקלעים, טוטו הארגנטינאי מתגלה כאיש הכי רציני בכל ההפקה הענקית והבינלאומית הזאת ומספר שהוא בכלל שונא ליצנים. כששאלתי אותו אם הוא הלך לבית ספר לליצנים, הוא ענה בחיוב וסיפר שהתלמד בכל השיטות הקלאסיות. ציפיתי שיוציא מהפה שרשרת ממחטות צבעוניות, או לפחות ישלוף מהשרוול שלו זר פרחים מבד, אבל הוא שתק והמשיך להיראות רציני.

אין תמונה
הפודינג של המזרח התיכון. מלבי

אז חיות מאולפות אין שם, וגם לא ליצנים עם אף אדום ופרח בדש שמשפריץ עליך מי סודה, אבל כן יש שואו חו"לי מתוקתק שמופיע מעל 300 פעמים בשנה, כבר עשר שנים, בכל העולם. וזה אומר שכמעט ואין פספוסים. המכונה המשומנת הזאת הולכת לבדר אתכם בקיץ הקרוב – בעיקר אם אתם חובבי תיאטרון, מחול, אקרובטיקה קשה, הופעות גרנדיוזיות וגם אם אתם נהנים לראות אנשים שמותחים את גבול הסיבולת האנושית ומפלרטטים עם המוות. אגב, המופע מתאים גם לילדים, ונצפו לא מעט כאלו ששאגו מצחוק בקהל של סנט פטרסבורג, אבל אם הייתי ילדה שצופה במופע הזה, כנראה לא הייתי נרדמת בלילה. אבל אולי זו רק אני. 

סירק דה סוליי יופיעו עם Quidam בישראל בהיכל מנורה מבטחים בתל אביב בין התאריכים 2 ל-16 ביולי. פירוט מלא של המופעים והשעות תוכלו למצוא באתר של שוקי וייס ובאתר אוונטים. מחיר: החל ב-230 שקלים לכרטיס, ישנה הנחה לילדים עד גיל 12.

הכותבת הייתה אורחת המופע