הברכה בעברית של נשיא ארגנטינה - והנאום המרגש של טלי גואילי

מיליי עלה לבמה כשהוא שר לצד הזמרים והודה לנתניהו שהזמין אותו. בנאומו הזכיר שהשגרירות הארגנטינאית תיפתח בירושלים. "לכבוד לי ללוות אתכם", אמר לפני שהשיא את המשואה וסיים: "עם ישראל חי, לתפארת מדינת ישראל".

"לזכרו של בני הבכור שנלחם עד הכדור האחרון, אין גאה ממני להיות אמא שלך": אמו של החטוף האחרון שהוחזר מעזה, ומתאם השבויים והנעדרים על הבמה.

השר לביטחון לאומי ורעייתו נטשו את טקס המשואות, לאחר שהתבקשו לזוז ממקום מושבם. לטענת השר, הוא ביקש לשבת לצד בני הזוג נתניהו - אולם השרה מירי רגב התנגדה - והבהירה שהיא זו שתשב לצדם. גורמים בסביבתו: מצער מאוד שמירי רגב לא מפנימה שמדובר בטקס ממלכתי שבו אמורים להשתתף כל שרי הממשלה.

תעלה המשואה: טקס הדלקת המשואות ביום העצמאות ה-78 למדינת ישראל מתקיים השנה תחת הסיסמה "עוצמות של התחדשות", וייפתח בהר הרצל בירושלים על רקע תקופה ביטחונית מורכבת והפסקת אש מתוחה מול איראן וחיזבאללה. עד ימים בודדים לפני הטקס לא היה ברור אם הוא ישודר בשידור חי או שבמקומו תועבר החזרה הגנרלית, אבל נכון לכתיבת שורות אלו - הוא צפוי להתקיים כמתוכנן.

חאבייר מיליי

נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי הביע תמיכה בישראל באמצעות שורת צעדים מדיניים, בהם הכרזה על משמרות המהפכה, חיזבאללה וחמאס כארגוני טרור, מעורבות במאמצים לשחרור החטופים, ושינוי שם רחוב “פלסטין” ל“משפחת ביבס”. לצד זאת פעל בזירות בין-לאומית נגד אנטישמיות ולמען זכותה של ישראל להגן על עצמה. השרה רגב מסרה כי מיילי הוא "מהקרובים שבידידי ישראל, חבר אמת וציוני אמיתי, מופת של שותפות, נאמנות והערכה לעם היהודי. הבחירה בו מבטאת את הכרת התודה העצומה שאזרחי ישראל כולם רוחשים למנהיגותו".

משה אדרי

משה אדרי, חתן פרס ישראל, הוא אחד מעמודי התווך של הקולנוע הישראלי, לצד אחיו ליאון ז"ל. לאורך השנים הפיקו האחים אדרי שורה של סרטים שהשפיעו על התרבות המקומית וסייעו להביא את הקולנוע הישראלי והשפה העברית לבמות בין-לאומית. לצד יצירת סרטים חדשים, פועל אדרי גם לשימור המורשת הקולנועית המקומית ולהנגשת קלאסיקות ישראליות לדור הצעיר. "בשנים האחרונות", מסרה השרה, "אנחנו רואים את הדור הצעיר שמתאהב בסרטים הנוסטלגיים שגדלנו עליהם - דבר שלא היה מתרחש לולא מפעל חייו של משה אדרי".

אסף גרניט

אסף גרניט הוא מהשפים הישראלים הבולטים שפרצו בזירת המישלן הבין-לאומית, ביסס את מעמדו כשף משפיע בזירה הקולינרית העולמית. דרך מסעדותיו בארץ ובעולם הוא סייע להביא את המטבח הישראלי לקדמת הבמה, ופיתח סגנון ייחודי שמחבר בין מסורת, חדשנות וזהות.. ב-7 באוקטובר שהה ברומא, ולאחר שנודע לו על האירועים שב לישראל והצטרף לשירות מילואים כחובש. בהמשך פעל לסייע ללוחמים ולניצולי הטבח באמצעות אוכל, כאשר צוותי המטבח שלו הגיעו לשטח והעניקו רגע של ונחמה בתוך המציאות הקשה. "אסף גרניט מייצג את הרוח הישראלית היוצרת, הנועזת והמתחדשת - את היכולת להתחבר לשורשים ולדלות מתוכם יצירה עכשווית וחדשנית, טעמים וריחות שמחברים בין אנשים וקהילות ומגיעים להישגים חסרי תקדים".

טליק גואילי וגל הירש

טליק גואילי היא אמו של רן גואילי ז"ל - לוחם הימ"מ שיצא להילחם ב*7 באוקטובר אף שהיה פצוע בכתפו והיה אמור להיכנס לניתוח. רן הספיק להציל את חייהם של עשרות משתתפי מסיבת הנובה לפני שנהרג וגופתו נחטפה לעזה. רן, שהושב ארצה אחרי 843 ימים, הוא החטוף האחרון שהושב מרצועת עזה. "דרך מאבקה הנחוש של טליק להשבתו של בנה לקבורה בישראל, התוודענו למשפחת גואילי המדהימה ולערכים המייחדים אותה - הערכים שהובילו את רן להקריב את חייו למען העם והארץ שכל כך אהב".

יחד איתה ישיא משואה תא"ל (במיל') גל הירש, שהיה מתאם השבויים והנעדרים. "המשואה המשותפת היא דרכנו להודות להירש, אשר הקדיש את חייו לביטחון מדינת ישראל. במשך למעלה משנתיים עבד ביסודיות ובנחישות מסביב לשעון בארץ ומחוצה לה, ולא עצר עד להשלמתה של משימת הקודש שהופקדה בידיו". הבחירה בהירש עוררה מחאה מצד משפחות חטופים, שביקרו את ההחלטה ויצאו נגדה בגלוי.

רוני אינסאז

איש העסקים רוני אינסאז נולד וגדל בטהרן ולמד בבית ספר מוסלמי בשל המרחק מבית הספר היהודי. בגיל 18 גויס לצבא האיראני, ולאחר הטירונות שובץ לשירות בבית המשפט בטהרן, שם התקדם לתפקידים רגישים והפך לעוזר לחוקרים ולשופטים בכירים. במקביל, פעל בסתר לסייע ליהודים שנקלעו למצוקה מול הרשויות, והצליח לחלץ רבים מהם באמצעות תושייה ואומץ לב. בשנת 1997 עלה לישראל, ולאחר מכן הקים יחד עם אחיו שורה של מיזמים עסקיים מצליחים. בשנה שעברה הוא אף זכה בריאליטי "הבוגדים" של קשת 12. "דווקא בתקופה שבה מדינת ישראל מכה קשות יחד עם ארה"ב באיראן כדי להסיר את האיום הקיומי המונח על צווארנו, אני גאה לבחור ברוני שמייצג את הרבות והרבים שפעלו בתעוזה ובתחכום להצלת אחינו היהודים באיראן גם במחיר של סיכון חייהם".

ארי שפיץ

ארי שפיץ, לוחם בגבעתי, נחשב לאחד מהפצועים קשה ממלחמת 7 באוקטובר, לאחר שנפצע בפיצוץ מטען בצפון הרצועה. בעקבות הפציעה היה מורדם ומונשם במשך חודש וחצי, וכשהתעורר גילה כי איבד את ידו ואת שתי רגליו. מסע השיקום שלו נמשך כ-200 ימים, ולמרות המחיר הכבד ששילם - לרגע לא נפלה רוחו: "הוא הצליח לאסוף את העוצמות הגנוזות בתוכו כדי לבנות מחדש את שגרת חייו ולתת כוחות לרבים אחרים", אמרה עליו השרה רגב. סיפורו הפך לסמל עבור לוחמי צה"ל והפצועות והפצועים בגוף ובנפש, ששילמו מחיר כבד למען השבת השקט והביטחון לתושבי ישראל.

גילי רענן

היזם והמשקיע גילי רענן נחשב לאחת הדמויות הבולטות בדור היזמים החדש, ופועל לאורך שנים לקידום החדשנות הישראלית. לאחרונה השלימה חברת גוגל את רכישת חברת "וויז", שהוא נמנה בין משקיעיה, בעסקה שנחשבת לגדולה בתולדות המשק הישראלי. המכירה מצטרפת לשורה ארוכה של יוזמות שהוביל וממחישה את העוצמות הטכנולוגיות הצומחות בישראל. לאורך השנים היה שותף להקמה ולליווי של חברות רבות, וסייע להצמיח דור חדש של יזמים ויזמיות. רגב אמרה על רענן כי "גם בתקופות של אי-ודאות ואתגרים רבים, הוא ממשיך לפעול מתוך אמונה ביכולתה של ישראל לחדש, להעז ולפרוץ גבולות".

אל"ם מתן ב' ורס"ן נורית ר'

אל"ם מתן ב', קצין בזרוע האוויר והחלל, שירת במגוון תפקידי פיקוד בחיל האוויר - בהם מפקד טייסת. כיום הוא מוביל את בניית התוכניות המבצעיות של חיל האוויר במסגרת מבצעים כמו "שאגת הארי" ו"עם כלביא"; נורית ר' היא לוחמת ומפקדת בחיל האיסוף הקרבי, שנכנסה לתפקידה ימים ספורים לפני מתקפת 7 באוקטובר. עם פרוץ הלחימה היה לה חלק מרכזי בקרב על בסיס אורים, שבמהלכו נפצעה, ובהמשך שבה לתפקידה למרות ההתמודדות עם הפציעה. זמן קצר לאחר מכן נפצעה שוב באירוע נוסף, פציעה קשה שהובילה בסופו של דבר לכריתת רגלה לאחר סדרת ניתוחים מורכבים.

אורה חתן

אורה חתן, "אשת הברזל ממושב שתולה", כפי שכינתה אותה השרה, היא סמל לאומץ אזרחי, נחישות ואהבה עמוקה לארץ. למרות תקופה ממושכת שבה אזור הצפון נתון לאיומים מתמשכים ולירי בלתי פוסק, שהובילו אותה לסגור את המסעדה שניהלה, היא בחרה להישאר במקום שבו נולדה. במקום לעזוב, היא המשיכה "להצמיח תקווה" ולבשל באהבה לחיילי צה"ל. "בעמידתה האיתנה, אורה מבטאת רוח של דבקות במשימה, אחריות עצומה ואמונה בצדקת הדרך".

תאמר עטאללה

תאמר עטאללה, בן העדה הדרוזית, שירת קרוב לעשור במערך הכלכלי בצה"ל ובמערכת הביטחון וזכה להערכה ולעיטורים על פועלו. לצד שירותו תרם לשימור המורשת של הלוחמים הדרוזים, הצ'רקסים והבדואים ששירתו בצה"ל. במקביל לשירותו ולמילואים היה מעורב בחמ"ל החירום של העדה הדרוזית שהוקם בעקבות האירועים בסווידא שבסוריה, ופעל לסיוע הומניטרי ולהעברת פצועים לטיפול בישראל. מהשרה רגב נמסר עם ההודעה כי "החמ"ל שבו לקח חלק מהווה מיזם ערכי מהמעלה הראשונה, שמבטא את מחויבותה העמוקה של מדינת ישראל לטיפוח הברית החשובה בין העם בישראל לאחינו הדרוזים בארץ ומעבר לגבול".

פרופסור דינה בן יהודה

פרופ' דינה בן יהודה, המובילה את המערך ההמטולוגי במרכז הרפואי הדסה בירושלים, נחשבת לאחת הדמויות הבולטות ברפואה ובמחקר בישראל. לאורך השנים עסקה בהצלת חיים, קידום מחקר רפואי והכשרת דור העתיד של הרופאים והרופאות בארץ. במקביל לעשייתה מילאה תפקידים מרכזיים במערכת הבריאות והאקדמיה, ותרמה רבות לעיצוב תחום הרפואה בישראל. "בשנה כל כך מורכבת כשהעומס על בתי החולים כל כך גדול, הבחירה בדינה היא הדרך שלנו לומר לרופאות, לרופאים, לחוקרות ולחוקרים תודה מעומק הלב", הסבירה השרה.

הרב אברהם זרביב

הרב אברהם זרביב, אב לשישה, משלב בין פעילותו התורנית והחינוכית לבין שירות מילואים פעיל. לאורך השנים הוא מקיים אורח חיים המשלב בין לימוד תורה, הנהגה רוחנית ושירות צבאי, ומבטא בכך חיבור מתמשך בין עולם הרוח לעולם המעשה, "ובדמותו הוא מבטא את דרכה של הציונות הדתית, המחברת בין ערכים, אמונה ומעשה", כפי שכתבה עליו השרה רגב בהודעה שנמסרה לתקשורת. "גם בתקופה המאתגרת שבה אנו מצויים, ממשיך הרב זרביב לפעול לחיזוק הרוח, להעמקת השורשים ולהובלת עשייה מלאת בנייה והתחדשות".