דסטין הופמן על צילומי "הבוגר": "חוויה נוראית"

דסטין הופמן אולי הפך בזכות "הבוגר" לכוכב הוליוודי, אבל מאחורי הקלעים של הסרט שהזניק את הקריירה שלו ואף זיכה אותו במועמדות הראשונה שלו לאוסקר, הסתתרה חוויה שהוא לא ממהר להיזכר בה בחיוך. כמעט 60 שנה אחרי שהסרט יצא לאקרנים, השחקן חוזר לאחד התפקידים המכוננים בקריירה שלו וחושף את מה שהפך את צילומי הסרט, לדבריו, ל"חוויה נוראית".

במאמר שפרסם במגזין ניו-יורקר, הופמן חוזר לצילומי הסרט ומתאר את התחושות הקשות שליוו אותו כבר מהרגע הראשון על הסט. "מיד הרגשתי לא בנוח, לא ראוי. שיחקתי בתפקיד ראשי בסרט של מייק ניקולס, שהיה הבמאי הכי מבוקש באותו זמן, אבל הרגשתי שאין לי זכות להיות שם", כתב. "זו הייתה חוויה נוראית, לעשות את הסרט ששינה את חיי".

חלק גדול מחוסר הביטחון שלו, סיפר, נבע מהחשש שניקולס כועס עליו "או כי עשיתי משהו לא נכון, או כי הוא הבין את מה שכל האחרים כבר ידעו: שהוא טעה בליהוק השחקן הראשי לסרט שלו". התחושה הזו ליוותה אותו לאורך כל הצילומים. "הסרט העצים את כל חוסר הביטחון שלי מההתחלה", כתב.

הספקות של הופמן לגבי התאמתו לתפקיד התחילו עוד לפני שקיבל אותו. "כשהסוכן שלי אמר שמייק מעוניין בי, אפילו לא רציתי להיבחן לתפקיד", כתב. "קראתי את הרומן של צ'רלס וב שמייק עיבד, והיה ברור שאני לגמרי לא מתאים לבנג'מין. כוכב אתלטיקה ותלמיד מצטיין, ראש נבחרת הדיבייט, בחור אמריקאי אמיד וטיפוסי ששם המשפחה שלו הוא 'ברדוק'. למה ללהק מישהו בעל מראה אתני כמו שלי לתפקיד הפרוטסטנט הלבן האנגלו-סקסי האולטימטיבי? זה לא היה הגיוני בכלל".

הופמן, יהודי ניו-יורקי, התקשה לראות את עצמו מגלם דמות שהייתה רחוקה כל כך מהעולם שממנו הגיע. במהלך ההכנות לתפקיד, כשהמאפרים ניסו לשנות את מראה פניו, חשב לעצמו: "הם מנסים להוריד לי את היהודי מהפנים, וזה לא יקרה". הוא גם שוחח על כך עם ניקולס, ששאל אותו: "שמעתי שאתה לא חושב שאתה מתאים לתפקיד. אז מי כן מתאים?". הופמן הציע שחקן בלונדיני ואתלטי שראה על שער מגזין "טיים", וניקולס השיב: "אתה אומר שאתה לא מתאים כי אתה יהודי". כשניסה הופמן להסביר שבנג'מין הוא ההפך הגמור מיהודי, ענה לו הבמאי: "אולי הוא יהודי מבפנים". בסופו של דבר, סוכנו שכנע אותו להגיע למבחן הבד, והוא קיבל את התפקיד.

אלא שגם אחרי שקיבל את התפקיד, חוסר הביטחון של הופמן לא נעלם. הוא תיאר את ניקולס כמי שהיה לעתים קרובות זעוף על הסט, בניגוד מוחלט להתנהגותו בחזרות, והפער הזה היה "מזעזע ומערער" עבורו. "לעתים הרגשתי שאני עומד להיות מפוטר. כשצילמנו כמה מהסצנות המפורסמות ביותר בסרט, אני זוכר שחשבתי: אין לי מושג מה לעזאזל אני עושה", כתב.

הופמן טען כי ניקולס היה רגזן כלפי כולם על הסט, אבל ביחס אליו נדמה היה ש"סדיזם מסוים" מתגנב להתנהגותו. אחת הדוגמאות לכך הייתה סצנה שבה קתרין רוס, שגילמה את איליין, נדרשה לסטור לו. הסצנה צולמה לא פחות מ-27 פעמים, כשבכל פעם ניקולס ביקש ממנה להכות חזק יותר. "מייק פשוט המשיך להגיד לקתרין להכות אותי, להכות אותי חזק יותר. היא חששה שתפגע בי, ואמרתי לה: 'אני בסדר. רק אל תפגעי לי באוזן'. לצערי, היא פספסה כמה פעמים. בסוף אותו יום הייתי מסוחרר, ומייק אפילו לא השתמש בסטירה בסרט".

והסטירות לא היו סוף הסיפור. למחרת נדרש הופמן לצלם סצנה מתחת למים, שבמהלכה היה עליו להישאר שקוע בבריכה כשהוא לבוש בחליפת צלילה. "כשעליתי לנשום אחרי כמה טייקים, טפטף לי דם מהאוזן. מכל הסטירות ביום הקודם ומלחץ המים בקרקעית הבריכה, נקרע לי עור התוף", סיפר.

"הבוגר", שעלה לאקרנים ב-22 בדצמבר 1967, הוא דרמה קומית העוסקת בבנג'מין ברדוק (הופמן), בוגר קולג' צעיר שנקלע לרומן עם אישה מבוגרת ממנו, גברת רובינסון (אן בנקרופט), ובהמשך מתאהב בבתה איליין (קתרין רוס). הסרט זכה להצלחה גדולה והיה מועמד לשבעה פרסי אוסקר, בהם פרס הסרט הטוב ביותר והשחקן הטוב ביותר להופמן, אך זכה בפרס אחד בלבד - לבמאי הטוב ביותר, מייק ניקולס.