mako
פרסומת

בצה"ל צפו ב"נז"א": "מבוסס על על טעויות עובדתיות מהותיות"

לאחר הסערה, והפצת הסרט בעולם ולפני הפצתו לצפייה חופשית בישראל - גורמים בצה"ל צפו לראשונה בסרטם של יובל אברהם ורחל שור, שמעלה טענות להרג שיטתי של חפים מפשע ברצועת עזה. בהודעת דובר צה"ל מתייחס הצבא לטענות הרבות שעולות בסרט: "צה"ל מעולם לא תכנן, אישר או ביצע תקיפה כלשהי בעזה שבה היה צפוי כי ייהרגו 500 אזרחים או מספר המתקרב לכך"

גיל משעלי
פורסם: | עודכן:
אייל זמיר, רחל שור, יובל אברהם
הרמטכ" אייל זמיר ויוצרי "נז"א", רחל שור ויובל אברהם | צילום: יונתן זינדל/פלאש 90; Franco Origlia/Getty Images
הקישור הועתק

סערת "נז"א": דובר צה"ל פרסם הבוקר (ה') תגובה מקיפה לטענות העולות ב"נז"א" - סרטם התיעודי של היוצרים הישראלים יובל אברהם ורחל שור על פעולות הצבא הישראלי בעזה, המופץ כעת בבתי קולנוע מסביב לעולם ומעורר מחלוקת קשה בישראל, שבה הוא טרם זמין לצפייה חופשית. הצהרת דובר צה"ל מבוססת על סקירה של תוכני הסרט, ונטען בה כי "נז"א" מציג "תמונה מעוותת, מטעה ולא-מציאותית של תהליך תכנון ותקיפת המטרות בצה"ל".

"בניגוד למקובל - יוצרי הסרט לא העבירו את טענותיהם לצה"ל לבדיקה ולקבלת תגובה לפני הפרסום, ואף לא סיפקו עותק של הסרט לאחר הקרנתו למרות בקשת צה"ל", מסרו בצבא, "על כן, לצורך בחינת תוכני הסרט, צה"ל הסתמך על סקירה מפורטת שמסר נציג שנכח בהקרנה פומבית, והסתייע בתיאורים פומביים נוספים".

הודעת דובר צה"ל מתייחסת לשבע טענות מרכזיות הניצבות בלב "נז"א". בעניין הוראות התקיפה בצה"ל מבהירים בצבא כי אלו "מבחינות באופן מפורש, גורף וברור בין מחבלים לבין אזרחים בלתי-מעורבים בעזה" וכי התהליכים הנגזרים מהן "מבוססים באופן מוחלט על הבחנה זו, אוסרים על כיוון תקיפה לעבר אזרחים, ומחייבים לצמצם ככל הניתן את אפשרות הפגיעה בהם".

בתגובה לטענה לפעולה בעלת "נזק אגבי" של 500 אזרחים עזתים, נמסר כי "צה"ל מעולם לא תכנן, אישר או ביצע תקיפה כלשהי בעזה שבה היה צפוי כי ייהרגו 500 אזרחים או מספר המתקרב לכך". עוד ציינו בצבא כי "מעולם לא נטען ברצינות נגד צה"ל" בנוגע לפעולה שגרמה למספר הרוגים שכזה. בעניין הטענה לשימוש בבינה מלאכותית, הסבירו בצה"ל כי זו "מעולם לא בחרה באופן עצמאי מטרות לתקיפה. זיהוי מטרות לתקיפה נעשה על ידי קציני מודיעין מוסמכים בלבד, תכנון התקיפה מתבצע על-ידי גורמי מקצוע רלוונטיים, וההחלטה על תקיפת מטרות מתקבלת בידי מפקדים מבצעיים".

בהתאם, מכחישים בצה"ל בתוקף את הטענה לאישור אוטומטי של תקיפות המסכנות מספר קבוע מראש של אזרחים, "כמו 20 אזרחים בתקיפת פעיל זוטר או 200 אזרחים בתקיפת מפקד בכיר, כפי שטוען אדם בסרט". בנוגע למאגר "לבנדר" שעומד במוקד העדויות בסרט, בצה"ל מסבירים כי הוא "אינו מאגר של מטרות מאושרות לתקיפה, אלא מסד נתונים המסייע לחוקרי מודיעין".

פרסומת

עוד טוענים בצה"ל כי "ההוראות המחייבות לא מאפשרות להתייחס למתן אזהרת פינוי לאזור מסוים, כאל היתר לבצע בו תקיפות תוך התעלמות מנוכחות אזרחים שנותרו בו", וכי "צה"ל לא מתעלם מהתוצאות של תקיפותיו אלא פועל לבדיקתן, גם בהיבטי פגיעה לא-מכוונת באזרחים, וזאת בניגוד לטענה העולה מהסרט. בדיקה זו משמשת להנעת תחקורים של מאות מקרים שהתרחשו בלחימה וכבסיס להפקת לקחים".


"מניפסט פשטני המונע מאג'נדה ברורה"

"אילו יוצרי הסרט היו מקיימים בתום לב תהליכי אימות ובדיקה מספקים של עובדות והצלבת מקורות כמקובל, הם היו יכולים לזהות את הטעויות המהותיות המוצגות בסרט", טען דובר צה"ל, שהסביר כי "התוצאה הסופית מלמדת שהם לא עשו כן".

לפי הודעת צה"ל, "הטעויות הרבות נובעות בין היתר מכך שהמרואיינים, המוצגים כמי ששירתו בחיל המודיעין בצה"ל, לרוב מתייחסים רק לשלבים מוגבלים וראשוניים העוסקים במודיעין - ולא לתהליך הרחב בהרבה של תכנון ואישור תקיפות, אשר כלל אינו מצוי תחת אחריות חיל המודיעין, אלא באחריות גופים מבצעיים המנהלים ומבצעים תהליכי תקיפה. בהתאם לכך, ניתן להיווכח כי במקרים מסוימים, המרואיינים אף מעלים השערות ותחושות נטולות כל בסיס עובדתי. יוצרי הסרט בחרו לא להראות בסרט גורמים רבים אחרים המשתתפים בתהליך תכנון המטרות המלא - גורמי מקצוע המופקדים על תכנון המצמצם פגיעה באזרחים, יועצים משפטיים הבוחנים תקיפות מתוכננות, והמפקדים האחראים לאישורן או לדחייתן".

פרסומת

בנוסף, בצה"ל טוענים כי מלבד "תיאור לא נכון ומטעה מאוד של המציאות", "נז"א" אף נערך כדי "להתאים את הצגת הדברים לנרטיב שהסרט מבקש לקדם". "באופן מקומם, הסרט מעמיק את עיוות המציאות באמצעות עריכה מניפולטיבית של ראיונות, והקבלות למעשי זוועה היסטוריים, תוך ייחוס שקרי ובלתי מבוסס של כוונות זדון לצה"ל. אפילו בבחירת שם הסרט יש משום היפוך של מציאות. נז"א ('collateral damage' באנגלית) הינו מינוח מקצועי הרווח בכל הצבאות שומרי-החוק בעולם המתאר הערכת פגיעה צפויה באזרחים כתוצאה מתקיפה, כבסיס לבחינת חוקיותה ע"י מפקדים ולנקיטת צעדים שמטרתם לצמצם עד כמה שניתן פגיעה באזרחים. באופן אבסורדי, הסרט מציג את המאמץ החריג ואת רמת הפירוט שצה"ל משקיע בהערכות פגיעה באוכלוסייה במסגרת תקיפה, כאדישות לחיי אזרחים".

עוד טוענים בצה"ל כי "הסרט לא נותן משקל ראוי לסיבות הביטחוניות שבגינן ישראל פעלה בעזה ולמתקפת 7 באוקטובר, לאסטרטגיית ההיטמעות המכוונת של חמאס באוכלוסייה האזרחית שהיא סיבת השורש לפגיעה באוכלוסייה האזרחית, ולאינספור הפעולות והשיטות שנקט צה"ל כדי לצמצם פגיעה באוכלוסייה האזרחית". "מספר מרואיינים מתארים, במילותיהם שלהם, את כובד המשקל המוסרי הנובע מהשתתפות בתהליכי תקיפה", צוין בהודעה, "כובד המשקל אמיתי, וצה"ל אינו מבטל אותו. החלטות העלולות לגבות חיי אזרחים הן מן הקשות ביותר שעמן מתמודדים חיילים ומפקדים, וצה"ל מצפה מחייליו לחוש את כובד המשקל הכרוך בכך ולהתנהל בהתאם. אולם הנטל המוסרי הכרוך בהחלטות כאלה אינו ראיה לכך שהן היו בלתי חוקיות או שיקפו אדישות לחיי אזרחים. להפך: הנטל המוסרי משקף את הרצינות שבה התקבלו ההחלטות".

פרסומת

לצד הבהרה כי הצבא "פתוח לשמיעת ביקורת כנה על התנהלותו", טוען דובר צה"ל כי "ההשלכות הטרגיות של מלחמות אינן מצדיקות עיוות של העובדות. דיון רציני בפגיעה באזרחים מחייב תיאור נאמן למציאות של האופן שבו התקבלו ההחלטות בפועל. הסרט אינו מספק זאת, אלא מציג מניפסט פשטני המונע מאג'נדה ברורה. הסרט מבקש ליצור את הרושם שצה"ל פועל באופן לא-הומאני. ואולם, במציאות, הדרך היחידה שבה יוצרי הסרט יכולים ליצור רושם כזה היא באמצעות עיוות עובדות, השמטת ההקשר הנדרש להבנת הדברים, התעלמות מפרסומים והסברים קודמים של צה"ל, והוספת מניפולציה רגשית ואפקטים תסריטאים. צה"ל פעל ופועל באנושיות, גם אם יוצרי הסרט עשו כל שביכולתם כדי להסתיר עובדה זו".