התקרית האנטישמית של מים ביאליק: "זה מפחיד"

מאז מתקפת 7 באוקטובר, הפכה השחקנית היהודייה-אמריקאית מים ביאליק לאחד הקולות הבולטים בתמיכתם בישראל בזירה הציבורית בארה"ב: היא חתמה על עצומות נגד חרמות, הביעה תמיכה בתושבי הצפון ושוחחה עם הורי חטופים. לצד העמדה הברורה שהיא משמיעה, היא מתמודדת גם עם קיתונות של שנאה ותגובות נאצה, ולעיתים אף עם סיטואציות מאיימות ומטרידות.

בריאיון לפודקאסט Second Thought, אמרה השחקנית בת ה-50 כי תחושת החשש בקרב יהודים בארה"ב החריפה לאחר טבח השבת השחורה: "כשה-7 באוקטובר קרה, זה רק החריף את זה. זה היה בעצם סשה ברון כהן שאמר שאנחנו עומדים לראות את קמפיין האנטישמיות הגדול ביותר בהיסטוריה. ואני הייתי כזה: על מה הוא מדבר? ואז זה באמת מה שקרה".

ביאליק הוסיפה כי התקופה שאחרי המתקפה לוותה בתחושת אי-ודאות ופחד אישי: "לא ידעתי מה אני הולכת למצוא כשאני פותחת את שער הבית שלי. אני לא גרה בקהילה סגורה ויוקרתית עם שערים - אני גרה במקום שבו אנשים יכולים לראות אותי הולכת ברחוב. לא ידעתי מה הילדים שלי יחוו. וכשראיתי מה התחיל לקרות למנהיגים יהודים, ואני עדיין רואה את זה, כמובן שרבים מאיתנו תהו: 'האם אני הבאה בתור?'".

בהמשך סיפרה על מקרה שאירע לדבריה בחניון של בית קפה אהוב, בזמן שהייתה עם ילדיה. "אנשים ניגשו אליי כשהם לובשים חולצות עם הכיתוב 'ציונות היא גזענות', בחניון לא רחוק מכאן, כשהילדים שלי היו איתי. והמחשבה שעברה לי בראש הייתה: מה הילדים שלי עומדים לראות?", היא סיפרה בקול רועד, "כאילו, גבר גדול ניגש אליי כשאני נכנסת לאוטו - מה קורה פה? זה מפחיד.

"(הוא אמר) 'אה, זו מים ביאליק', ואני אומרת לילדים שייכנסו לאוטו. אני מרגישה צמרמורת עכשיו, כי לא משנה במה אנחנו מאמינים - אנחנו לא ניגשים לאנשים בחניונים ציבוריים עם איזו אג'נדה, נגון?. גבר בוגר ניגש לאמא בגובה 1.65 בערך - מה? אתה אפילו לא יודע כלום. אתה לא יודע שום דבר עליי".

למרות התקרית המפחידה, דווקא בניה הם ששאלו אותה: "נו, מתי בפעם האחרונה כתבת שאת דואגת לפלסטינים?", כפי שסיפרה בפודקאסט. היא השיבה להם: "אני יכולה לקעקע את זה על הפנים שלי - ועדיין יהיו אנשים שלא יהיה להם אכפת. אני לא מבינה את העולם שאנחנו חיים בו. זה כל כך משוגע".