"אני יכול להוות דוגמה לאחרים שסובלים": דיוויד בלאט בריאיון
על ההתרגשות בטקס המשואות, המצב הבריאותי והפחד שלא יוכל לשחק עם הנכדים – דיוויד פותח הכול ומשתף בהתמודדות עם הטרשת הנפוצה • מפסגת הקריירה בגמר ה-NBA ועד להדלקת המשואות כאן אצלנו, בלאט מתרגל לחיים לצד המחלה • " ישראלי יותר מכל דבר אחר – אבל קצת זר פה לפעמים"
כשמכבי תל אביב, הקבוצה שכל כך מזוהה איתו, במרחק ניצחון מהפיינל פור, זכה דיוויד בלאט להיכנס להיכל התהילה של הצהובים. הניצחון האישי הזה התרחש פחות משבועיים אחרי ניצחון אחר – הדלקת המשואה בטקס המרכזי בהר הרצל ביום העצמאות. אבל בשנים האחרונות בלאט עבר ממרכז המגרש – להתמודדות אחרת, עם הטרשת הנפוצה.
"אני משתדל להחזיק את עצמי בצורה הכי טובה שאני יכול", סיפר בגילוי לב אחרי שהשיא משואה. "אני יכול להוות דוגמה לאחרים שסובלים". הוא הוסיף כי המחלה העצבית פגעה בעיקר ברגליים שלו. "הפחד הכי גדול הוא שאני לא אוכל להרים את הנכדים", שיתף. "שלא אוכל לשחק איתם בחצר".
בלאט, המאמן הישראלי המצליח ביותר, עלה לארץ לפני יותר מ-40 שנה. "הגעתי למכביה והתאהבתי בכל מה שקורה פה", סיפר. "וכשעשיתי צבא וכשהקמתי משפחה זה הפך אותי ליותר ישראלי מכל דבר – אבל בכל זאת, לפעמים אני עדיין מרגיש פה זר".
עם התחושה הזו הוא גם עלה לבמה ביום העצמאות – להשיא משואה כשעיני המדינה כולם מופנות אליו. "עברתי הרבה מאוד מעמדים, מרגשים ומיוחדים, אבל שום דבר לא מתקרב לזה", הוא תיאר. "זה משהו שמסמל את המדינה שאימצה אותי – ואני אימצתי אותה".
בלאט הגיע לפסגה של כל מאמן כדורסל - להוביל את קבוצתו NBA לסדרת הגמר. אבל אז, היחסים עם כוכב הקאבלירס, לברון ג'יימס, התערערו. גם במקרה הזה, לישראליות, יש חלק. "באתי לשם עם החוצפה, וזה לא תמיד שירת אותי לטובה", שחזר.