איזבלה קרוז בת ה-26 היא דוגמה לאותם מקרים מיוחדים בהם ילדי הסלבס עושים הכל כדי להתרחק בעצמם מאור הזרקורים. בתם של טום קרוז וניקול קידמן חיה באנגליה עם בן זוגה, מקס. היא לא שומרת קשר רצוף עם הוריה, ובראיון שנערך בשנה שעברה, קידמן הודתה שהבחירה של איזבלה וקונור - שאומצו שניהם על ידי קידמן וקרוז בתחילת שנות ה-90 - לדבוק בכנסייה הסיינטולוגית היא הסיבה שהם אינם נפגשים לעתים קרובות. "הם אנשים מבוגרים והם מחליטים בעצמם", אמרה קידמן, שעזבה את הכנסייה אחרי גירושיה מקרוז, "הם בחרו במודע להיות סיינטולוגים וכאמא, התפקיד שלי זה לאהוב אותם".
בשבוע שעבר, בחרה איזבלה דווקא לנצל את תהילתה היחסית, וכתבה טור אישי לרשימת תפוצה סיינטולוגית, שמופצת על ידי סניף לונדוני של הכנסייה. בטור, סיפרה קרוז על חוויותיה כמי שזכתה בתפקיד מתקדם יותר בהיררכיה הכנסייתית, והוכשרה לערוך אודיטינג. אודיטינג (שמאות, בתרגום חופשי) הוא אחד מתהליכי הייעוץ והאבחון שעוברים מצטרפים חדשים לסיינטולוגיה, ונראה שסמינר ההכשרה שעברה, השפיעה על קרוז עמוקות. כמה עמוקות? היא היתה מוכנה לשבור את החרם היחצ"ני שלה, והצטלמה גם לתמונה זוהרת שקידמה את הטקסט שכתבה באותו עלון -
"כולנו צריכים לעבור את זה", פתחה קרוז את דבריה, "וואו. איזה הישג". קרוז סיפרה שתחילת ההכשרה שלה לא היתה פשוטה, ושרבים פקפקו ביכולתה. "ידעתי שאני צריכה, אבל כל נים בנפשי נלחם בי. חשבתי שאני פי-סי [Preclear, טרום-צלול, כינוי למי שעדיין לא השלים את תהליך האודיטינג שלו ע.י.], ושלא יצא לי מזה שום דבר... הייתי המומה עוד לפני שהתחלתי".
"הדבר הבא שקרה הוא ההתמחות המעשית, ואלוהים יודע שלא הייתי בעניין. ניסיתי להיכנס לזה, אבל זה היה גרוע יותר מההכשרה", המשיכה קרוז, "...(אבל) התברר שזה בדיוק מה שהייתי צריכה... וואו, לא הייתי מוכנה. זה מה שחיפשתי. החתיכה החסרה. פתאום הכל נעשה הגיוני. המדידות שלי... וואו [קרוז מתייחסת פה למדידות באי-מיטר, מכשיר חשמלי המשמש כפוליגרף בתהליך האודיטינג, ואמור לחשוף את רמת המתח הרגשי של המאמין ע.י.]. התברר לי שידעתי ממש מה היו המדדים שלי... הטכנולוגיה שהרגשתי שהיא לא בטוחה, ושחשבתי שתיכף תעזוב את מחשבותיי הפכה לחלק ממני. אני מכירה אותה. כאילו, ממש מכירה אותה, עד לנקודה שהיא פשוט שם, בן אדם. אף פעם לא חשבתי שאכיר משהו כזה".
"הפכתי לבחורה המעצבנת הזאת בארגון, שלא מפסיקה להגיד כמה ההכשרה מדהימה, וכמה ההתמחות יוצאת דופן", סיפרה קרוז על השינוי שעורר בה תהליך ההתחזקות, "אני בטוחה שהרבה לא הצליחו להתמודד כשם שאני לא הצלחתי. אבל לא אפסיק כי עכשיו אני יודעת... כולנו צריכים לעבור את זה. זו עבודה קשה. זה מאמץ רב. זה גורם למספר התמוטטויות, וריצות לשירותים כדי לחוות איזה התקף, אבל זה שווה הכל כי עוברים את זה. זוהי מתנה לעצמך ולרבים אחרים... אם אתם רוצים להישאר (בסיינטולוגיה) לטווח הארוך, אתם צריכים את זה. זוהי האמת. לא תישארו צלולים בלי זה.. ההתמחות, מבחינתי, היא מה שהפך אותי לסיינטולוגית".
קרוז חתמה את העדות האישית הזו בדברי תודה, בהם גם התייחסות לאביה ולאחותו, קאס, שגם היא פעילה בכירה בארגון. "הייתי טובעת בבעיות שלי אם לא הייתם שם", כתבה וציינה גם את דיוויד מיסקביג', מנהיג הכנסייה הסיינטלוגית ("זה לא היה כאן בלעדיך. אני אפילו לא יכולה להתחיל לתאר, זה ייקח לי מאות שנים", ואת מייסדה - רון ל' האברד ("אצטרך עוד מאות שנים כדי למצוא את המילים").
המניפסט של קרוז עשה את דרכו לא רק למאמינים ולמומרים פוטנציאליים. הוא נחשף אחרי שהגיע לידיהם של העיתונאי והבלוגר טוני אורטגה, ולצוות הכותבים בבלוג "The Underground Bunker", רובם יוצאי העיתון "ווילג' וויס" הניו יורקי. הבלוג, ששם לעצמו מטרה לנתח ולהפריך את פרסומיה של הסיינטולוגיה וכן של מספר כתות אחרות שאינן קשורות אליה ולמאמיניה, פרסם את הטקסט במלואו, וכינה את קרוז בארסיות "סיפור הצלחה". הפוסט בבלוג הוביל גם לפרסומים עוקבים באתרי תרבות דוגמת ה"דיילי ביסט" ובמדור הרכילות הניו יורקי "פיייג' סיקס".