"התחלת עוד מסע, אנחנו נתגעגע": טקס האשכבה של אלון אבוטבול

יומיים אחרי מותו הטרגי בגיל 60, השחקן, המפיק והזמר אלון אבוטבול יובא היום (חמישי) למנוחת עולמים בבית הקברות בקיבוץ גבעת ברנר. בשעות הבוקר ארונו הוצב בתיאטרון הבימה, שם התקיים לזכרו טקס אשכבה פתוח לכל המבקשים לחלוק לו כבוד אחרון.  

לטקס הגיעו בין השאר קולגות שעבדו עם אבוטבול לאורך השנים, בהם מירי מסיקה, דרור קרן, יעל אבקסיס, ששון גבאי, דובר קוסאשווילי וגם שולי רנד - שהיה מנושאי הדברים על הבמה. "אלון, אלוני אבוטבול", פתח את דבריו בכאב, "כאילו שהיה חסר לנו חוסר אונים במקום מוכה הכאב הזה, החליטה הנשמה הכל כך יקרה שלך, הסקרנית וחסרת המנוח שלך, מלאת אהבת האדם שלך, להסתלק ולשבור לכל כך הרבה אנשים את מה שנשאר מהלב שלנו. ואיך, בהפתעה מוחלטת, באין-סוף שיחות שהיה לנו על המקצוע, על האומנות והחיים, היית מדבר תמיד על גורם ההפתעה. 'להפתיע, שולי, להפתיע'. קראת לזה להישאר חי. כל כך פחדת ממוות רוחני, מקצועי, מהמקום הבטוח, המת. 'להפתיע, שולי'. אז הפתעת.

"נפגשנו בכל כך הרבה צמתים בתחילת הדרך בתל אביב", המשיך רנד, "מלא אמביציה. להתפתח, לכבוש. תמיד חסר שקט, תמיד מחפש לפרוץ את הגבולות של עצמך. להמשיך ולגלף את המתנה האדירה שנתן לך אלוהים. ועשית את זה. כל כך הרבה עשית. קריירה שהייתה מספיקה לעשרה אנשים. אהבת, אהבת המון. השארת אחריך אין-סוף רעיונות, ציורים, פיוטים, שירים".

מירי מסיקה, ששיחקה איתו בהצגה "ביקור התזמורת" בלונדון, דיברה בדמעות על התקופה שלהם יחד: "אני זוכרת ששאלו אותי, 'איך זה לעבוד איתו? עם אחד השחקנים הגדולים'. הסתכלתי עליו כמו על פלא, ואמרתי, 'זה סיוט, קשה, אני רק רוצה להגיע ולמצוא - והוא רוצה לא להגיע לעולם ולחפש'. כל לילה הוא היה מישהו אחר עד שהבנתי את השיעור שהוא מנסה ללמד אותי", היא הוסיפה. "אלון היה מורה אדיר, רב, שמאן. כמות האנשים שראיתי בעיניים שלי שהוא שינה להם את החיים... אלון, אני רוצה שתדע שאנשים יושבים שבעה בלונדון, שולחים תמונות, מדברים ומחבקים, וכולם אומרים 'אלון אבוטבול שינה לי את החיים'". בסוף דבריה, לפני ששרה על הבמה את השיר מההצגה, אמרה: "אלון, אנחנו נתגעגע, אבל אתה התחלת עוד מסע". 

גם השחקן ששון גבאי נשא דברים, ונזכר בפעם הראשונה שבה פגש את אבוטבול - כנער בן 17.5, בתפקיד המשחק הראשון שלו בתיאטרון. "אפשר לחוש את גודל ההלם והכובד. דוממנו מנועים. יש שקט רועם מאז היוודע דבר מותו של חבר שלנו היקר, אלון", פתח גבאי את דבריו. "אני נזכר שלפני יותר מ-40 שנה קיבלתי במירכאות את אלון בהצגה הראשונה שעשה בחיים, 'הקוויאר והעדשים'. אני שיחקתי והוא היה פרח שחקנים צעיר, וכבר אז היה דעתן וממזר ונועז, עם זיק בעיניים, שמבין דברים שלאחרים לקח זמן להבין או שלא הבינו בכלל. איזה איש, גבר מקסים, אריה בן אריות... טוס הלאה, אלון אהוב, למסע שלא ייגמר. ואולי בלילה נבחין בשובל האור המטפס בדרך למעלה למעלה".

כשהגיע תורה של יעל אבקסיס לשאת דברים, היא התקשתה לדבר. "אין לנו עוד הרבה מילים", אמרה, "אני כועסת". אבקסיס ציטטה מדבריו של אבוטבול, ואז המשיכה: "עכשיו כשאתה שם, תקשיב ותקשיב לי טוב, אלון, אחרי שתחבק חזק את ארלט (אמא של אלון) ותבכו ביחד עם אבי (אחיו המנוח של אלון) עשה לי טובה - תקפוץ לגן של רונית (אלקבץ), חבק אותה, ותניפו את מטה הקסמים שלכם עלינו, כי יש פה חשיכה גדולה. אולי נצליח לחדש פה איזה טוב, עתיד, בהיר יותר, לילדים שלך, לילדים שלך רונית, לילדים שלנו, שלחטופים יהיה למה לחזור. תעשה שכמוך נאהב הכי חזק, הכי חזק, נדבוק באמת, נשאיר את הצדק ללמעלה ונחקור פה אמת ואהבה ללא תנאי. אלון, יש לך עבודה".

דרור קרן ספד בעצב: "תראה מה עשית, יא אחי. זו פעם ראשונה זה שנים שאולם רובינא מפוצץ מדרמה ישראלית מקורית - ועוד הצגת יחיד. זה תמיד לא מרגיש אמיתי הדבר הזה, אבל צריך לחשוד אם מה שקורה פה באמת קורה פה, כי אצלך זה תמיד עוד משהו. יש סוד, יש שפנים בכובע. זו פעם ראשונה אחרי קריירת פאר כזאת, כל כך הרבה הצגות, סרטים, סדרות... אתה היית מועמד לפרס האוליבייה באנגליה לפני שנתיים. אין כוכב בהוליווד שלא היה מת שיהיה לו כזה ברזומה, ולך יש. ואתה מת? לא אמין, אחי. לא אמין. מה, אשכרה תעבור עכשיו לגבעת ברנר? כל זה בשביל להיות חבר קיבוץ? 

"היית 900 ווינדוס ביחד. ומה עושים עכשיו? עם כל החלונות הפתוחים שהשארת... מקרינים אותך עכשיו, כל הסרטים, איך היה ברור מהשנייה הראשונה שהגיע משהו חדש, אחר... מה זה זה? מי זה זה? אנשים נשענו קדימה, היה צריך לעדכן את ההגדרה של כריזמה בוויקיפדיה. והיה ברור שאתה לא לפה, אתה למידות גדולות. אתה הוריקן, לא טפטופים. המגה-טאלנט הבינלאומי שלנו. הוליווד סטאר כחול לבן. כמה אהבה אתה מקבל עכשיו, כמה. איך חוזרים אליך כל הגלים של ההוריקן מכל האנשים שנכנסת להם ללב".

התסריטאי גל זייד, ששיחק עם אבוטבול בסרט "גרגר על הריס" (1997), ספד בכאב: "כשאשתי הודיעה לי על האסון, לא הפסקתי לחשוב 'למה הוא לא הלך לרופא? איזה מוות מטומטם. ולמה הוא נכנס לים?... אבל עכשיו אני חושב על זה, מאז המוות כל הזמן, ואולי גם המוות הזה, זה אלון שהיה במסע הרוחני שלו ולא שם לב לגוף. לא מספיק בכל אופן. יצא מחיינו כמו טורנדו, מותיר אותנו המומים. אבוטבול, חבל שאתה לא פה לראות את כל האהבה הזאת אליך. הוא היה מזה נהנה. אני אוהב אותך", סיכם, "אתה תחסר לי, וזה מוזר ממש". 

אלון אבוטבול, מהשחקנים המצליחים והמוערכים בתעשיית הקולנוע, הטלוויזיה והתיאטרון בישראל, זוכה פרס אופיר ופרס האקדמיה לטלוויזיה שטיפח גם קריירה בינלאומית מצליחה, הלך לעולמו ביום שלישי האחרון לאחר שהתמוטט ומת בחוף הבונים. הוא הותיר אחריו ארבעה ילדים מבת זוגו לשעבר שיר ביליה.