השחקן זוכה האוסקר רוברט רדפורד הלך לעולמו בגיל 89
רדפורד, שזכה באוסקר על בימוי הסרט "אנשים פשוטים", נחשב לאחד מהשחקנים והיוצרים המוערכים ביותר בהוליווד - ושיחק בין היתר בסרטים "קיד וקאסידי", "העוקץ", "כך היינו", "גטסבי הגדול" ו"כל אנשי הנשיא". במקביל עסק בפעילות חברתית, ואף ייסד את פסטיבל סאנדנס הנחשב

פרידה מאגדה הוליוודית: השחקן, הבמאי והפעיל החברתי האמריקאי רוברט רדפורד, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בתולדות ארצות הברית שכיכב בלמעלה מ-80 סרטים, הלך לעולמו היום (ג') בביתו שביוטה, והוא בן 89. סינדי ברגר, אשת יחסי הציבור של רדפורד, הודיעה לכלי התקשורת מעבר לים כי הוא מת בשנתו.
לאורך הקריירה הענפה שלו, שנמשכה למעלה משישה עשורים, רדפורד כיכב בעשרות סרטים - ואף ביים והפיק מספר סרטים, ביניהם "אנשים פשוטים" שזיכה אותו בפרס האוסקר לבימוי. בנוסף לאוסקר זכה רדפורד גם בשני פרסי גלובוס הזהב ובפרס באפט"א, וכן בפרס אוסקר נוסף של כבוד, פרס גלובוס הזהב למפעל חיים ובמדליית החירות הנשיאות שהוענקה לו על ידי הנשיא האמריקאי לשעבר אובמה. חלק גדול מההכרה שלה זכה רדפורד נבעה מהיותו מייסד פסטיבל הסרטים סאנדס, שנחשב עד היום לאחד מאירועי הקולנוע החשובים והמשפיעים ביותר על לוח השנה התרבותי.
את דרכו כשחקן החל רדפורד דווקא על מסך הטלוויזיה, שם השתתף במספר סדרות - בהן "אזור הדמדומים" ו"אלפרד היצ'קוק מציג" - לאחר לימודי משחק בניו יורק. הוא היה מועמד לפרס האמי, שיחק בברודוויי, ובשנת 1962 רשם את בכורתו הקולנועית בסרט "מעבר קווי האויב". משם המשיך רדפורד לתפקידים בסרטים "דייזי", "הרדיפה" ו"יחפים בפארק", עיבוד קולנועי למחזה שבו שיחק מעצמו, ולאורך אותן שנים הרבה לשתף פעולה עם שתיים מכוכבות הקולנוע הגדולות באותה עת: נטלי ווד וג'יין פונדה.

בסוף שנות ה-60 שיחק רדפורד בסרט "קיד וקאסידי" של ג'ורג' רוי היל, מה שנחשב עד היום לאחד מתפקידיו האהובים ביותר, ובעשור שלאחר מכן הוא הופיע ב"ג'רמיה ג'ונסון", "הפרש החשמלי", "ברובייקר", "כך היינו" ו"העוקץ" - זוכה פרס האוסקר לסרט הטוב ביותר, שזיכה את רדפורד עצמו במועמדות לפרס השחקן. המשך שנות ה-70 עמד בסימן תפקידיו של רדפורד בסרטים "גטסבי הגדול", "שלושת ימי הקונדור" ו"כל אנשי הנשיא" שבו שיחק לצד דסטין הופמן.
לאחר ימי השיא בשנות ה-70, שבהם גם הקים את פסטיבל סאנדנס, הוריד רדפורד הילוך בהופעותיו הקולנועיות - והתמקד גם בסרטים שביים והפיק. סרט הבכורה שלו כבמאי היה "אנשים פשוטים" בכיכובם של דונלד סאת'רלנד ומרי טיילר מור, שזיכה אותו בפרס האוסקר התחרותי היחיד שקיבל בחייו, ולאורך העשורים הבאים הוא ביים גם את "מלחמתו של מילאגרו בינפילד", "חידון האשליות" (שעליו היה מועמד לאוסקר הן כבמאי והן כשחקן), "כאריות לכבשים" ו"המוצא האחרון". רדפורד נחשב עד היום לאחד השחקנים הבודדים שזכו בפרס אוסקר על בימוי, וכן לאחד הבמאים הבודדים שזכו באוסקר על סרטם הראשון.

רשימת סרטיו הגדולים של רדפורד כשחקן נמשכה עם דרמת הספורט "הטוב מכולם", "זיכרונות מאפריקה" שבו כיכב לצד מריל סטריפ, "הצעה מגונה", "הלוחש לסוסים", "משחקי ריגול" ו"הכל אבוד" משנת 2013 - שבו רדפורד היה השחקן היחיד. שנה לאחר מכן הצטרף רדפורד ליקום הקולנועי של מארוול בסרט "קפטן אמריקה חייל החורף", שם גם נרשם תפקידו האחרון על המסך, עם הופעה קצרה בסרט "הנוקמים: סוף המשחק".
לצד הקריירה הקולנועית ותרותו לעולם התרבות עם הקמת פסטיבל סאנדנס, רדפורד היה גם פעיל איכות הסביבה ופילנתרופ - ועל אף זיהויו כליברל, הוא תמך בעבר במספר מועמדים רפובליקניים שהתמודדו במדינת יוטה. בבחירות לנשיאות של שנת 2012 תמך רדפורד בגלוי בנשיא דאז אובמה, מי שלימים יעניק לו את מדליית החירות הנשיאותית, זאת על אף שתמך על התנהלותו מול משבר האקלים. בשנת 2017, 45 שנה לאחר חשיפת פרשת ווטרגייט שהוצגה ב"כל אנשי הנשיא", כתב רדפורד מאמר שבו טען כי הנשיא טראמפ מסוכן לא פחות מהנשיא ניקסון. רדפורד היה נשוי בעבר ללולה ואן ואגנן והביא איתה לעולם ארבעה ילדים, הבכור שבהם מת זמן קצר לאחר לידתו ממוות בעריסה. השניים התגרשו לאחר כשלושה עשורים, ובשנת 2009 הוא נישא בשנית לסיביל זגארס.