רגע לפני 2026, מה טבעי יותר מלסכם את 2015

השנים האחרונות בחיינו, כישראלים וכאנשים בכלל, נראות לפעמים כמו סיוט שאי אפשר להילחם נגדו בשעון מעורר. אם לא מלחמה אז מגפה, אם לא הפגנות אז אסונות. הכל גדול, הכל חסר תקדים, הכל משבר. אפילו מזג האוויר מתחרה עם עצמו בשבירת שיאים שליליים. נדמה שעבר נצח מאז שהחיים היו פשוט נורמליים והבעיות היו בעיות רגילות – אלא שבפועל, הנצח הזה נמשך רק עשור.

2015, כך מתברר, הייתה השנה הנורמלית האחרונה. סתם שנה, במובן הכי טוב של המילה. ובגלל שהגעגועים עזים, רגע לפני פרוץ 2026 החלטנו לחזור אחורה בזמן ולהעלות מן האוב את האנשים, התופעות, הטרנדים והאירועים שאפיינו אותה והפכו אותה למושא נוסטלגיה אידיאלי. במילים אחרות, ניסינו להבין לְמָה בדיוק אנחנו מתגעגעים – ולא פחות חשוב מכך, לָמָה.

התופעה האינטרנטית של השנה: השמלה המתעתעת

בדיוק לפני עשר שנים עסק כל העולם בשאלה אחת: האם השמלה שבתמונה היא בצבעי זהב-לבן או דווקא כחול-שחור? בדיעבד ידוע שזאת הייתה תוצאה של הבדלים באופן שבו אנשים שונים תופסים צבעים ואור, אבל שמלת התעתוע היא סמל לתקופה שנגמרה – שבה כבר היה דבר כזה "ויראלי", אבל אנשים עוד לא עבדו בלהפוך דברים לוויראליים. תקופה שבה טרנדים צמחו מהשטח, ולא כי מישהו בעל אינטרס ניסה לדחוף לנו אותם. הרי אם השמלה הייתה מככבת בסרטון טיקטוק בימינו, איזה מותג גדול שעמוד הסושיאל שלו מנוהל בידי אדם מסוג ג'ן-זי כבר היה משאיר איזו תגובה סקסית ומעוררת הזדהות שתמשוך את תשומת לבם של הגולשים.

וזה לא הכל. השמלה הזו, שהייתה גם מם וגם נושא לדיון בלתי פוסק וגם אירוע תרבותי של ממש, היא אולי המזכרת הכי מובהקת מתוך הלך הרוח של 2015 – כי החיים אז היו כל כך נורמליים שהדבר הכי מעניין לריב עליו הוא צבע של שמלה. מה שנקרא, פרופורציות.

כמובן, גם אחרי עשר שנים צריך להידרש לעניין המרכזי: אז מה לעזאזל הצבע? ובכן, המותג Roman Originals שיצר את השמלה הבהיר בסופו של דבר שהצבעים הם כחול ושחור. ואל תתווכחו.

אירוע התעופה של השנה: "טיסת השוקולד"

כן, עבר כבר עשור מאז אחד הרגעים האוויריים הבלתי נשכחים בתולדותינו. הנוסעת שביקשה לקנות שוקולד מצוות הטיסה, המהומה שנוצרה – ואז רגע השיא והשפל שבו אחד מחבריה של הנוסעת, שלא הבין למה היא לא מקבלת את מבוקשה, זעק "מה, היא ערבייה?".

חתונת השנה וסגנית ראשונה לאירוע התעופה של השנה: בר רפאלי ועדי עזרא צועדים אל החופה

זה קרה ביערות הכרמל, וכשהזוג המאושר הודיע על כוונתו לכסות את האירוע בצילומי רחפן, רשות התעופה האזרחית הוציאה הנחיה לסגור את המרחב האווירי מעל האזור כולו. היום זה אולי נשמע מצחיק, אבל לא מצחיק כמו ההתערבות האישית של שר התחבורה דאז, ישראל כ"ץ, שהורה לפתוח מחדש את השמיים.

טרנד האוכל של השנה: אבוקדו בכל מקום ו-Smoothie bowls

הו, הימים שבהם המאכל הכי מהולל באינטרנט היה טוסט עם אבוקדו, והדרך האולטימטיבית לעורר קנאה במכרים אינסטגרמיים הייתה פרסום תמונה של קערת אסאי צבעונית ומסודרת למשעי.

בקצרה, האוכל שעשה תיאבון ב-2015 היה אוכל שהצטלם טוב *מלמעלה*. ואם תגידו שזה ככה גם עכשיו – אז נכון, אבל עכשיו כבר אי אפשר להתעלם מהמסחרה של צילומי האוכל. הסמות'י בול והאבוקדו של אז היו כמו שארית אחרונה של עידן הטאמבלר, כשהאסתטיקה שאנשים פרטיים מייצרים ומשחזרים עמדה בפני עצמה, ועוד לא גויסה – לפחות לא באופן בוטה כמו היום – למטרה הקדושה של רווח.

הצמד המוזיקלי של השנה: סטטיק ובן אל

2015 הייתה השנה שבה לירז רוסו ובן אל תבורי שיתפו פעולה לראשונה, קודם בשיר "דוביגל" ואחר כך בסינגלים המצליחים "ברבי" ו"כביש החוף". השניים הפכו לתופעת פופ שלא היה ניתן להתעלם ממנה, והם עשו את זה באאוטפיטים ססגוניים במיוחד ועם שירים קלילים (שלא לומר מטופשים) באופן בלעדי. היום, בתקופה שבה המוזיקה המקומית נושאת אתוס מלחמתי ולוקחת את עצמה ברצינות יתרה, זה כנראה לא היה קורה. וסטטיק ובן אל? הם נפרדו למרבה הצער ב-2022 והידרדרו לעצבות כל אחד בדרכו: בן אל עם ההקלטה המודלפת ההיא וסטטיק עם משבר רונה-לי המפורסם. מה שנקרא, העבר כבר לא יחזור.

שיר השנה בישראל: "דרך השלום", פאר טסי

טכנית הוא יצא באוקטובר 2014, אבל ב-2015 הוא היה להיט מדינה והפריצה הגדולה של טסי, שהיום קשה לדמיין את המוזיקה שלנו בלעדיו. ולחשוב שהכל התחיל בדירה שכורה ממש קרוב לדרך השלום.

שיר השנה בעולם: Can't Feel My Face, דה וויקנד

ואומנם דה וויקנד עדיין מצליח, אבל כבר לא ניתן לשמוע את המוזיקה שלו בלי לחשוב על ההתבזות הטלוויזיונית שלו עם "איידול".

זמרת השנה בעולם: אדל

עם האלבום "25" והסינגל המצליח Hello, אדל הייתה כנראה הזמרת הכי מדוברת של הרגע. זה היה עוד לפני הירידה המשמעותית שלה במשקל, ולמה אנחנו מציינים את זה? כי בשנים האחרונות, נדמה שמוזיקאים מחויבים – בהסכם בלתי רשמי אך בלתי ניתן להכחשה – לעמוד בקריטריונים האכזריים של אידיאל היופי.

אדל של 2015 הייתה אחד הייצוגים האחרונים לזמרת מפורסמת שעושה את זה גם בלי להיות דוגמנית, ואנחנו די מתגעגעים לעולם שבו הייתה אופציה כזו.

הרגע האינטימי של השנה: האחיות מלול מתנשקות מול המצלמות

אל תתפסו אותנו במילה, כלומר בשנה, אבל 2015 הייתה פחות או יותר הרגע הגדול האחרון של צלמי הפפראצי - כשאינסטגרם וכיו"ב כבר היו חזק בסביבה, אבל עדיין לא החליפו את צלמי הרכילות המקצועיים.

ותראו איזה אקורד סיום: כוכבות הריאליטי "היפה והחנון", התאומות הודיה ומירב מלול, חגגו יום הולדת 23 בנשיקה מצולמת, מדוברת ומסוקרת. כי מה ישראלי יותר ממשפחה חמה.

סדרת השנה בארץ: "פאודה"

דרמת האקשן של ליאור רז ואבי יששכרוף, שעלתה ב-2015, היא אחת הסדרות הישראליות הכי מצליחות שאפשר לחשוב עליהן – וגם סדרה שכבר אי אפשר לעשות בימינו. כלומר, אפשר, אבל בזהירות, תוך התחשבות יתר ברגישויות ושימוש יתר בדיסקליימרים. בקיצור, קשה מאוד לעשות "פאודה" כשהמציאות היא יותר פאודה משהייתה אי-פעם.

סדרת השנה בעולם: "משחקי הכס"

הסדרה של HBO הייתה בשיאה ב-2015, עם מיליוני צופים שהתיישבו מול המסך ביום קבוע מדי שבוע. בדיעבד היא זכר לתופעה שכמעט נעלמה: סדרות שכו-לם צופים בהן, מדורות שבט במובן העולמי. נכון שמדי פעם עוד יוצאת איזו הברקה כמו "משחקי הדיונון" או "הלוטוס הלבן", אבל תסכימו איתנו שזה כבר לא אותו דבר.

אירוע עיצוב הבית של השנה: מושיק גלאמין מתארח אצל שרה נתניהו

ומילא המפגש, מה שבאמת היה בלתי נשכח זו חשיפת תנאי המחיה המזעזעים במעון ראש הממשלה. אוי, תזכירו לנו לספר לכם פעם את הבדיחה על האנגלי שהיה כל כך עני שאפילו המשרתים שלו היו עניים.

טרנד האופנה של השנה: מעיל בצבע ירוק זית

המעיל הירוק הארור אך האהוב הזה – כל אישה בגירה יודעת בדיוק על מה אנחנו מדברים – היה פריט בסיסי במלתחה האידאלית של אז, וכמובן שיש להזכיר גם את ה-Mom Jeans ואת ה-Leggings שהתלוו אליו.

בימינו, בגדים כאלה – שהם מכוערים, אבל לא מכוערים מספיק בשביל להיות יפים – כבר נחשבים בעיני רבים לביזיון אופנתי. אבל יש גם מי שמתגעגע אליהם, ובהתאם גם מי שמדבר על חזרתם המתקרבת לאופנה.

עמוד הפייסבוק של השנה: Tasty מבית באזפיד

או במילים אחרות, התקופה שבה סרטוני אוכל מגרים לא נעשו באופן כמעט-גורף בשיתוף ממומן. מפעל הווידאו הנוסטלגי של Tasty – שאחריו הוקמו מפעלים דומים כמו 5-Minute Crafts – נראה היום כמו פיסת ארכיאולוגיה, ומה לא היינו נותנים כדי לחזור לשם.

טרנד האיפור של השנה: כל מה שקיילי ג'נר עשתה

או בקצת יותר מילים, אודם כהה על השפתיים (ואפילו מאט), איפור מעושן בעיניים (בדגש על צבעים חמים), גבות כהות ומוגדרות באופן מושלם. הבת הצעירה למשפחת קרדשיאן-ג'נר השיקה ב-2015 את "קיילי קוסמטיקס" ושינתה לחלוטין את עולם הביוטי – עד שבסוף גם טרנד הליפ-קיטס חלף, ופינה את מקומו לאסתטיקה המקובלת היום: מראה נקי יותר ומאופר פחות.

כיום, אחרי תקופה די ממושכת תחת שלטון ה-clean girl aesthetic, ניכרים בציבור עייפות וגעגועים למה שהיה פעם (ובפרט למה שקיילי הייתה פעם). אגב, ממש לא מזמן היא עצמה מינפה את המגמה הזו והשיקה ליין חדש של מוצרי איפור, בהשראת עידן King Kylie הנוסטלגי כל כך.

תוכנית הריאליטי האכזרית של השנה: "מהפכה במטבח"

אפשר להגיד הרבה דברים טובים על עידן העדינות והפוליטיקלי קורקט, אבל אפשר להגיד עליו גם שהוא דפק את תוכניות הריאליטי. שלא תבינו לא נכון, אנחנו עדיין נהנים מהן, אבל אין ויכוח על זה שהיום הן הרבה יותר זהירות, כלפי המשתתפים והקהל כאחד.

מתגעגעים לימים יפים וגסים יותר? יש מלא קטעים ישנים מתוך "מהפכה במטבח" בטיקטוק.

זוגיות השנה בעולם: זאין מאליק וג'יג'י חדיד

אומנם וואן דיירקשן התפרקה באופן רשמי רק ב-2016, אבל כבר ב-2015 חתם זאין מאליק על חוזה הקלטות אישי – והכין את הקרקע גם עבור חברו ללהקה לשעבר, הארי סטיילס, שהפך לכוכב בפני עצמו. באותה שנה זאין גם נפרד מזוגתו הזמרת פרי אדוארדס, והחל לצאת עם הדוגמנית המפורסמת ג'יג'י חדיד.

הזוגיות הזו, יחד עם השקת קריירת הסולו של זאין, הייתה הסנונית המבשרת של הדברים הנפלאים (לכאורה) שעומדים לקרות לחברי וואן דיירקשן לשעבר. כלומר, של הגרסה החדשה והמשופרת שלהם: אומנם נפרדים זה מזה אבל שיקיים יותר ובוגרים יותר. התקווה הזו התנפצה מאז לרסיסים, ויותר מפעם אחת – בין אם בפרידה המסעירה של זאין וג'יג'י לאחר שהוא הכה את אמה, או בסופו המזעזע של ליאם פיין, שנפל אל מותו ממרפסת מלון בארגנטינה והשאיר אחריו מיליוני מעריצות-לשעבר שבורות לב. לפחות יש לנו את הארי סטיילס להיאחז בו.

זוגיות השנה בישראל: ציפי ובוז'י

ב-2015 ניסו השניים האלה לשלב כוחות ולהציע לציבור מהפך פוליטי ושינוי טון. "ציפי ובוז'י", אהבו לקרוא להם אז גם בימין וגם בשמאל – היא ממפלגת התנועה, הוא מהעבודה, שניהם יחד תחת מטרייה אחת בשם "המחנה הציוני" שהבטיחה להחליף את נתניהו.

עשר שנים אחר כך, מה נשאר מהפנטזיות של ציפי לבני ויצחק הרצוג? נכון, שום דבר אחד גדול.

אפליקציית השנה: סנאפצ'אט

אוי, איך היינו מכורים לפילטרים: אוזניים של כלב, פרחים על הראש. אוי, ראשיתו של ה-Face Swap. האפליקציה הנשכחת הזו (או לפחות נשכחת במחוזותינו) הייתה אחת התופעות החברתיות הבולטות של שנת 2015, ובדיעבד אפשר לומר שהיא בישרה על סוף עידן התמימות באינטרנט: אז עוד לא היו משפיענים (אולי היו, אבל הם לא קראו לעצמם ככה), עוד כיכב הלוגו הישן והיפה של האינסטגרם (הוא הוחלף במאי 2016), ועוד לא ידענו שאין דבר כזה פרטיות ברשתות החברתיות (רק ב-2018 התפוצץ הסיפור של פייסבוק עם קיימברידג' אנליטיקה).

בהתחשב בכל משברי האמון האלה, מובן למה הגולשים כמהים לשחזר את העבר – ואין פלא שהפילטר של האוזניים הגיע עכשיו לטיקטוק.

משפט השנה: Why You Always Lying

מסוג הקטגוריות שמדברות בעד עצמן (או בעצם שרות בעד עצמן).

אישיות השנה: קייטלין ג'נר

באפריל 2015 התיישב מי שנקרא אז ברוס ג'נר – אתלט, אלוף אולימפי ושיאן עולם שהתפרסם גם ב"משפחת קרדשיאן" – על הספה של דיאן סויר, וחשף שהוא בעיצומו של תהליך התאמה מגדרית (סליחה שאנחנו מזכירים כאן את ה"דד ניים" המפורש, אבל זאת כל הנקודה). כשלושה חודשים לאחר הריאיון ההוא נולדה באופן רשמי קייטלין ג'נר עם השער הבלתי נשכח במגזין "ואניטי פייר", שבו הופיעה לראשונה כאישה בתמונה חושפנית ואיקונית שצילמה אנני ליבוביץ'.

ברגע אחד הפכה קייטלין ג'נר לטרנסג'נדרית המפורסמת ביותר בעולם, והיציאה שלה מהארון המגדרי הייתה אירוע מכונן עבור הקהילה הגאה והקהילה הטרנסית בפרט. הנציגה החדשה הזו לא תמיד באה בטוב לאנשים שהיא מייצגת, בין השאר בגלל דעותיה השמרניות, אבל בישראל היא דמות אהובה – ואפילו הייתה כאן בזמן המלחמה עם איראן, כשתועדה שותה כוס יין במרחב מוגן. מאיפה שלא מסתכלים עליה, היא אחת הדמויות שהפכו את 2015 למה שהיא עבורנו היום: שנה שבה עוד היה נדמה שהכל אפשרי.

סרט השנה: "בירדמן"

סרטו של אלחנדרו גונזלס אינייריטו, בכיכובם של מייקל קיטון ואדוארד נורטון, זכה באוסקר לסרט הטוב ביותר. למה זה חשוב לענייננו? כי יש לנו תחושה שהוא הסרט זוכה האוסקר האחרון שאנשים אשכרה ראו.

העניין הוא כזה: "בירדמן" קסם לקהל הרחב והיה סרט רווחי למדי, ואילו סרטים זוכי אוסקר מהשנים שלאחר מכן היו ברובם דרמות או סרטי אינדי עם חשיפה די מוגבלת כמו "אור ירח" או "ארץ נוודים" (בקיצור, סרטים שמבקרים אוהבים). זה אולי מסביר למה טקס האוסקר מעניין פחות ופחות את הציבור, אבל ככה או ככה, זה כבר לא מה שהיה פעם.

אירוע השנה בתל אביב: תחילת העבודות על הרכבת הקלה

או בשפה מכובסת פחות, סופה של התקופה הנפלאה ההיא שבה יכולנו לנוע ברחבי העיר בחופשיות. "קשה עכשיו, הקלה אחר כך"? התכוונתם לאחרי המוות, כן?

אירוע השנה בפוליטיקה הישראלית: משה כחלון מקים את "כולנו"

אולי כבר שכחתם מהאיש שהיה אחד הפוליטיקאים הבולטים בנוף. הרי מאז שכחלון הפציע עם המפלגה שלו צצו בפוליטיקה שלנו אין-ספור כוכבים-לרגע אחרים (חלקם מחורפנים. היינו מתחילים לתת דוגמאות, אבל הרשימה לא תיגמר). מעבר לזה, גם הסוגיות שהתעסק בהן כחלון נראות היום קטנות ורחוקות: יוקר המחיה? למי יש פנאי רגשי להתעסק בזה?

אירוע השנה בפוליטיקה העולמית: דונלד טראמפ מכריז על ריצה לנשיאות

2015 הייתה השנה שבה איש העסקים וכוכב הריאליטי נכנס לפוליטיקה – או, אם תרצו, השנה שבה הפוליטיקה הפכה סופית לזירה עסקית סלאש לתוכנית ריאליטי.

אומנם הנשיאות הראשונה של טראמפ הייתה שונה מאוד מהנוכחית, אבל כבר בנאום ההוא במגדל טראמפ בניו יורק יצאו מפיו של נשיא ארה"ב (אז הוא עוד היה הנשיא-לעתיד) כמה אמירות פומפוזיות ושנויות במחלוקת; תאהבו אותו או תשנאו אותו, דבר אחד בטוח: האיש הזה, הכתום מכתום, אחראי במידה רבה לשינוי הווייב העולמי ולתחילתו של עידן הספקטקל הפוליטי – וללא ספק מגיע לו מקום ברשימה הזו.