יש עשור ביני לבין בת הזוג שלי. אני לא יכול לכפות עליה עכשיו את הרצון שלי להיות אבא

אלישע בנאי מארח אותי בביתו, דירה מרווחת, מסודרת לעילא ונקייה ללא רבב בשכונת פלורנטין בתל אביב. הוא עומד מעל השיש ומהרהר בשאלה הראשונה בריאיון. "אז מה אני עושה בימים אלו? מה זאת אומרת, מה אני עושה?", הוא שואל את עצמו ואז עונה, "בימים אלה אני מובטל". אבל לפני שאתם פותחים קמפיין גיוס המונים לאלישע הנזקק, חשוב לציין שבדיוק השבוע יוצא סרט בכיכובו, "בלה", לאחרונה הוא סיים סיבוב הופעות של המחזמר "שאול" של שלמה ארצי, הוא עובד על אלבום חדש בהפקת חברו מתי גלעד (ג'יין בורדו, לולה מארש) ואפילו הופיע בקמפיין ל"וולט" עם אמו אורלי זילברשץ.

בנאי, בנם של זילברשץ ויובל בנאי, התפרסם לפני יותר מ-15 שנה עם להקת הרוק "אלישע בנאי ו-40 השודדים". לאחר מכן החל לשחק בסדרות ובסרטים, ובשנים האחרונות השתתף בתוכניות "רוקדים עם כוכבים" ו"המטבח המנצח" בקשת 12 ודגמן ל"קסטרו". אם הייתם מספרים לבנאי הרוקיסט הצעיר שבעתיד הוא יככב בפרסומות, בסדרות נוער ובתחרות ריקודים טלוויזיונית, הוא אולי היה מעקם פרצוף. היום הוא רואה את הדברים קצת אחרת.

"חזרתי מחו"ל לפני שבוע וכל האנשים בתור לביקורת דרכונים דיברו איתי. אמא לילד אמרה לי, 'אלישע, אנחנו מאוד אוהבים את המוזיקה שלך, אבל הבן שלנו ראה אותך בסדרה 'לבד בבית' והוא מאוד ישמח להצטלם איתך'. ואז זאת מאחורה אמרה לי, 'בוא'נה, מאיפה אני מכירה אותך? אתה הרקדן מהטלוויזיה, לא?'. ואז פתאום מישהו בא אליי ואמר, 'ראיתי אותך מופיע לפני 12 שנה ומאז אני אוהב את המוזיקה שלך'. כל אחד בתור הכיר אותי ממשהו אחר".

מה שינה את הפרספקטיבה שלך?
"בגיל 31 התחלתי טיפול ואני חושב שזה היה אחד הדברים הכי טובים שקרו לי בחיי. המון דברים נפתחו לי ונהייתי הרבה יותר פתוח ללעשות דברים. פתאום עשיתי את 'המטבח המנצח' ואמרתי אוקיי, אני יכול גם לעשות פרסומות ולהיות דוגמן ופרזנטור".

מה הטיפול שינה במחשבה שלך?
"יש סדרה שאני נורא אוהב שקוראים לה 'לוקי'. בתמה של הסדרה יש מסלול שהוא ציר הזמן שלך, מסלול חיים מסוים, ומדי פעם קורה שיש אירוע נקסוס ששובר את ציר הזמן שלך ונותן לך אופציה לקפוץ לציר זמן אחר ולהמשיך בנתיב חדש".

והטיפול היה אירוע נקסוס?
"אני יכול להגיד לך שהגירושים של ההורים שלי בגיל 17 היה אירוע נקסוס מאוד רציני שהשפיע על המסלול שלי, וגם הטיפול היה אירוע נקסוס בשבילי. זה גרם לי להבין שאני צריך לעזוב את ציר הזמן הקודם שלי ולהמשיך לציר זמן חדש".

ואיך קפצת לציר החדש?
"המשכתי לעשות את אותם דברים, נשארתי באותו עולם, אבל הרשיתי לעצמי להיות הרבה יותר פתוח, לבני אדם, לעצמי".

אני עקרת בית נהדרת

בנאי (37) הוא מוזיקאי, שחקן וטבח, עיסוק עליו הוא עוד ירחיב בהמשך. את כל עיסוקיו הרבים והשונים אפשר לקשר לנקודת מוצא אחת, הופעה במועדון ה"פטיפון" לפני יותר מעשרים שנה. "באותו רגע שעליתי לבמה בגיל 15 עם הגיטרה שלי והחברים מהתיכון והתחלנו לנגן את השירים שלנו, הרגשתי בכל הגוף חשמל וחום ברמה של התגלות אלוהית. ניגנו במועדון מעופש מול 30 אנשים, ובחיים שלי לא נהניתי ככה. אני לא יודע איך לקרוא לזה, פשוט רגע של קסם. אני חושב שמאותו רגע הבנתי מה אני רוצה לעשות בחיים".

בשנה האחרונה הוא עובד על אלבום בהפקת מתי גלעד, שניגן איתו אז בהופעה הראשונה ב"פטיפון" וגם ב"שודדים". גלעד המשיך בקריירה מוזיקלית ענפה, בין השאר בלהקת ג'יין בורדו שהקים עם אשתו, דורון טלמון. "מפה לשם אנחנו כבר שנה ומשהו עושים אלבום, יושבים באולפן כמו שני ילדים בני 15".

המרחק שבין מועדון ההופעות המעופש לדירה המטופחת שבה הוא חי כיום, הוא דוגמה יפה לשקית ההפתעות שהיא אלישע בנאי. אי אפשר לצפות לדבר הבא שהוא יספר, ועדיין הכל נשמע מתאים לדמותו. "אני חולה ניקיון, ירשתי את זה מסבתא שלי זכרונה לברכה. נקי פה, לא?", הוא שואל בגאווה. "אני זה שמנקה את הבית, אני עקרת בית נהדרת, אני רק מבשל ומנקה".

על מדף במטבח מוצבות בשורה עשרות צנצנות עם תבלינים, דגיגים מיובשים ועשבים לא מזוהים. אני פותח צנצנת עם קילופי קינמון דקים ובנאי נדלק. "זה קינמון שאני הוצאתי מעץ בסרי לנקה, תריח אותו".

היית בסרי לנקה וגילפת קינמון מהעץ?
"כן, יש הרבה מאוד דברים שאני אוהב לעשות. לפעמים זה לא עובד לטובתי, כי אני חושב שלתעל אנרגיה למקום אחד זה דבר מאוד חשוב. כשאתה נכנס לאולפן ומקדיש את עצמך רק לאלבום, דברים טובים יוצאים מזה, אבל אין מה לעשות, אני באמת אוהב לעשות הרבה דברים ומתעניין בהרבה דברים".

בנאי הוא גם חובב מושבע של פנטזיה ונוסטלגיה, מה שהוביל אותו לחלוק תחביב משותף עם בני בן ה-6 – איסוף קלפי פוקימון. אלא שבניגוד לבן שלי, בנאי אף פעם לא פותח את העטיפה. הוא מציג לראווה ארון מלא קופסאות גדולות, בתוכן עשרות חפיסות קלפי פוקימון סגורות. הכל עדיין בניילונים, לא נפתח מעולם, יושב ומחכה שהערך יעלה.

"נכנסו לזה בקורונה", הוא מספר, "אני ושני חברים טובים שלי מילדות קלטנו את העניין של קלפי הפוקימון. נולדנו בשנת 88', פוקימון עלה לשידור בשנת 96'. בשנת 99' יצאו הקלפים ונורא אהבנו את זה, הכרנו את כל ה-151 פוקימונים הראשונים שיצאו, מפיקאצ'ו, צ'רמנדר ובלבזור".

אתה יודע מי דור ראשון ומי לא דור ראשון?
"ברור, הדבר הזה מתפוצץ בכל העולם, אנשים עושים מזה מיליונים. כל הדור שלנו, מגיל 30 עד 40, מוצא פתאום תחביבים, ובגלל שהעולם שלנו נהיה כל כך דיגיטלי, אנחנו מחפשים את העולם הממשי. קלפי הפוקימון הם ממש כמו מטילי זהב".

הערך יעלה ויעלה?
"הערך כבר עולה ועולה. אני רואה כל מיני אנשים באינסטגרם שאומרים, 'אם לא עשית 10,000 שקל בבוקר, אז אתה אפס'. אני מבין שאני לא שם, אני לא עושה 10,000 שקל בבוקר, אבל יש לי קלף פוקימון שהוא מאוד מגניב ואהבתי אותו כשהייתי בכיתה א', אז אולי ממנו זה יבוא".

מה מושך אותך בזה?
"משהו בהתעסקות הדידקטית הזאת, לחקור כל דבר אפשרי, בין אם זה גיטרה או פרטים נורא קטנים ב'שר הטבעות' ו'הארי פוטר'. מאז שאני ילד אהבתי לצלול לתוך עולמות של פנטזיה. זה הרחיק אותי מהעולם המפחיד בחוץ וזה נורא נחמד, עד היום".

בסוף יש טבעת

בשלוש השנים האחרונות בנאי בזוגיות עם הדוגמנית מאיה ברששת. הקשר שלהם עלה שלב לפני מספר שבועות כאשר הם פרסמו תמונה משותפת באינסטגרם עם טבעת וכיתוב, "הגיע הזמן". מסביב מיהרו להכריז שהשניים התארסו, אבל בנאי לא ממהר לאשר. "את כל הפרטים אני שומר לעצמי. אל תאמינו לכל מה שאתם רואים באינסטגרם".

אז אתם לא מאורסים?
"הרצון שלנו להיות יחד ולהקים משפחה קרה הרבה לפני שפרסמנו באינסטגרם שיש טבעת".

אז למה פרסמתם באינסטגרם שיש טבעת?
"אף פעם לא חשבתי שאני אתחתן, לא יודע למה. לא ראיתי בזה משהו שקסם לי, או שהדחקתי, או שאולי זה שההורים שלי גרושים שם אותי במקום הזה למשך הרבה מאוד שנים. כשמאיה אמרה לי שהיא רוצה להתחתן איתי זה נורא הבהיל אותי, אבל אז הרעיון הזה התחיל לחלחל ופתאום הוא הרגיש לי קסום ונכון. שאלתי אותה אם היא רוצה לעשות איתי טקס סמלי כדי לסמל את האהבה שלנו ואת זה שאנחנו רוצים להקים משפחה, וזה קרה, זה הכל".

אז "החתונה" כבר קרתה?
"אני ומאיה, מהרגע שהכרנו אחד את השני, התחתנו, אבל יש משהו בלהתחייב שהוא נחמד וקסום. כמו בסרט פנטזיה, כמו בנסיכה הקסומה, יש את הרגע הזה בסוף, יש טבעת".

אתם חושבים על ילדים?
"הוריי התגרשו כשהייתי בן 17. מכיוון שאני האח הגדול, לקחתי על הגב שלי הרבה מאוד מהאחריות המשפחתית ומגיל מאוד צעיר הרגשתי את היכולת ואת הרצון להיות אבא. כבר בגיל 24 רציתי להיות אבא".

נו, אז מה קורה עם זה?
"יש עשור ביני לבין בת הזוג שלי, זה שהרצונות שלי להיות אבא הם משכבר הימים, לא אומר שאני יכול לכפות אותם עליה. לא עכשיו. אז אני אהיה אבא בגיל 38 או 39, בסדר, אנחנו לגמרי מתואמים בציפיות שלנו".

בניגוד לפתיחות שבה הוא מספר על עצמו, בנאי נזהר על הפרטיות של בת זוגו. "היא כל מיני דברים. היא גם דוגמנית, אבל היא לא בדיוק דמות ציבורית".

אבל היא כן באינסטגרם.
"היא לא מתפעלת אותו כל כך. היא דוגמנית-על, היא חתומה בסוכנות בפריז, כשאנחנו מגיעים לפגישה עם הסוכן שלה, הוא בדיוק יוצא מפגישה עם קנדל ג'נר או עם אירינה שייק. זה עולם אחר לגמרי, זה לא העולם של 'בואו תראו את בגד הים שלי באינסטגרם'. היא לא סלב, זה לא הז'אנר, הז'אנר זה שיש לה פגישה בבוקר עם ג'ורג'יו ארמני".

אז היא לא בקוד קופון?
"היא יותר בגלישה, היא גם מדריכת גלישה".

אתה יודע לגלוש?
"אני גולש די גרוע".

היא אתלטית, דוגמנית, ואתה…
"כן כן, אני חנון שמשחק בפלייסטיישן וגיטרה. אני על הפנים. שבוע הבא נגזר עליי להתחיל לעשות ספורט. מאיוש רשמה אותי לאגרוף".

בשביל הבריאות?
"בשביל הבריאות, בשביל הנפש. עכשיו אני בנפילת מתח, עבדתי במשך ארבע שנים, קרעתי את התחת, ופתאום אני בלי כלום. אבל אני אתחיל לעשות ספורט, אני אהיה בן אדם, אני אתחיל להזיז את הגוף שלי, אני לא אשב כל היום בבית, אבשל ואשתה יין".

עוד שנה אני רואה אותך עם שייק חלבון.
"לא יקרה. אבל זה נחמד להזיז את הגוף".

מאמין בטוב ובאופטימיות

בימים אלו עולה לאקרנים הסרט "בלה" בכיכובו של בנאי, קופרודוקציה ישראלית-בלגית שצולמה כבר לפני מספר שנים בהפקת האחים ז'אן פייר ולוק דארדן, צמד קולנוענים בלגי. בסרט, שכתבו וביימו יחד זהר שחר וג'מאל ח'לאילה, מגלם בנאי את יקי, בנו של מגדל יונים אגדי שהלך לעולמו. הוא חוזר לארץ לטפל בנכסיו של האב בעזרת בילאל (חנא ביראך), צעיר ערבי שעבד אצל אביו מאז שהיה ילד והפך לסוג של בן מאומץ. העניינים מסתבכים כשיקי מגלה שהאב השאיר אחריו יונה לבנה ונדירה שעשויה להימכר בעשרות אלפי שקלים. הוא ובילאל יוצאים למסע של צרות, טעויות ומאבקים על היונה הלבנה והזיכרון של האב המנוח.

המרחק בין סרט אוהב אדם על יונת שלום לבין המציאות העכשווית לא נעלם מעיניו של בנאי. "הסרט הזה צולם לפני 7 באוקטובר, חודשיים אחרי שסיימנו לצלם אותו יניב סרודי, מנהל ההפקה, נרצח בנובה. הסרט הזה מוקדש לו".

זה סרט קצת נאיבי.
"כן, זה סרט שמדבר על יונת שלום. הוא נכתב על ידי זוהר וג'מאל, ישראלית יהודייה וישראלי ערבי שגרו אחד מול השני וכתבו אותו מנקודת המבט שלהם. זה סרט אופטימי, יש פה סיפור קטן על בן אדם שמקבל אפשרות להגשים את החלום שלו, אבל בדרך זה לא מסתדר. אני חושב שזה בעצם סרט צרפתי קטן".

לא משנה אם אתה ימני או שמאלני, אני לא רואה הרבה אופטימיות כרגע.
"אני באופן אישי מאמין בטוב ובאופטימיות. בדומה לכל סרטי הפנטזיה שאני אוהב, אני חושב בסוף שהאור מנצח. עדיין יש מקום לאופטימיות, שיהיה לנו טוב פה".

הדמות שלך לא גרה בארץ, אני מניח שיש גם סביבך אנשים שעזבו בשנים האחרונות.
"יש לי חבר אחד שעזב ליוון, שניים בגרמניה, חבר אחר גר בלונדון. נשארנו פה שני חברים, אבל אני אוהב את תל אביב, ממש. כל המשפחה שלי פה, אני טיפוס משפחתי ואני מאוד מחובר לאמא ולאבא ולשתי האחיות שלי, וגם הם מאוד אוהבים את תל אביב ואת החיים שלנו פה. אני נהנה לגור פה, להיות עם בת הזוג שלי ולהיפגש עם המשפחה בימי שישי. גדלתי פה בתל אביב, זאת העיר שלי, אני אוהב אותה. כל החיים שלי פה, ואני קצת בשלב שאני אוהב את החיים שלי".

ומה בעתיד?

"אני רוצה לגדל את הילדים שלי פה ליד המשפחה שלי, במקום שטוב לי ואני אוהב אותו. לא תמיד טוב לי פה, אבל אני אוהב את המקום הזה ואני אופטימי. נכון, הסרט הזה באמת טיפה תלוש כרגע ברמת האופטימיות שלו, אבל זה לא אומר שזה לא נהדר שפתאום יוצא סרט שיש בו מעט אופטימיות לגבי החיים שלנו פה".

לבשל בקוטב הצפוני

בין שלל עיסוקיו המגוונים, בנאי גם כיכב בחודשים האחרונים במחזמר "שאול" שכתב והלחין שלמה ארצי, בתפקיד דוד המלך. "לא תכננתי לעשות מחזמר, זה לא דבר שעלה בראשי", הוא מודה. "שלמה פגש אותי במקרה לפני 5 שנים ואמר לי, 'נעים מאוד, אני רוצה שתשחק במשהו שאני כותב'. מבחינתי לעבוד איתו היה כבוד גדול".

איך היה לך לשחק במחזמר?
"הייתי צריך לשיר, לשחק ולרקוד, ולעשות את שלושתם יחד זו משימה קשה. לא בלתי אפשרית, אבל קשה. זה לא הז'אנר שלי, אני אגיד לך את האמת, אבל עשיתי את זה הכי טוב שאני יכול".

למרות הציפיות הגבוהות מפרויקט הדגל של ארצי, "שאול" זכה לביקורות לא נלהבות ויצא להפסקה עד להודעה חדשה אחרי סיבוב הופעות אחד של חודש. "נהניתי מהחוויה, עבדתי עם אנשים מקסימים ומוערכים שלמדתי מהם הרבה. היינו שם כמעט 40 אנשי צוות, אנשים מאוד גדולים בתחומם כמו ליאור אשכנזי, ששון גבאי, מיכאל מושונוב, יניב ביטון וצחי הלוי, וגם אנשים שעושים תאורה ומעצבים במות במשך 60 שנה. האנרגיה שהייתה שם, האנשים שעבדתי איתם, זה היה שיעור בדרך ארץ וצניעות. היה מאוד נעים לעבוד בסיטואציה הזאת".

אתה מאוכזב שזה לא הצליח?
"אני לא יודע מה זה לא הצליח".

זה לא רץ עכשיו.
"אני דווקא מאוד שמח מזה. אף פעם לא הייתי בדבר שנמשך לנצח, אני מסיים פרויקט ושמח שהוא נגמר. אנשים בדרך כלל מסיימים פרויקטים במשחק וחווים נפילת מתח, אבל אני נוטה שלא. אני חוזר הביתה לבשל, אולי לנצל חלק מהכסף שהרווחתי ולטוס לחופשה קטנה עם בת הזוג שלי".

אז יצאת בתחושה חיובית.
"ברמה האישית, מאוד חיובית. אפשר להגיד אלף דברים על מי אהב את זה ומי לא, אבל אנשים גם אוהבים את המוזיקה שלי או את של אבא שלי, ויש אנשים שלא סובלים אותנו. לכל אחד יש את הבעיה שלו. מבחינתי שלמה ארצי הוא אדם מאוד מכובד ואי אפשר לקחת לו את זה. זה ששלמה רצה שאני אעזור לו להגשים את החלום שלו, הדבר הזה שהוא כתב 40 שנה, וואלה, זה מחמיא לי".

בין מחזות זמר, אלבומי מוזיקה וסרטים, בנאי הוא גם טבח לעת מצוא. כשאני שואל אם קיבל הצעות לעבודה כשף פרטי אחרי שניצח לצד אמו ב"המטבח המנצח VIP", הוא זורק כלאחר יד, "פעם אחרונה שהסכמתי לכזה דבר, הזמינו אותי לקוטב הצפוני". לפני שאני מספיק לפקפק, הוא שולף את הטלפון ומראה לי תמונות שלו מטפל בדג ענקי וקפוא על סירה בים מוקף קרחונים, או משקיף בלילה על הזוהר הצפוני מעליו.

"הזמינו אותי לקוטב הצפוני לבשל לקבוצה של אנשים אמידים במשך שבוע", הוא מספר. "הטיול עצמו היה אחד הדברים הכי קיצוניים שעשיתי, הייתי בפאקינג קוטב הצפוני. אתה עומד על חוף הים ונמצא בקצה העולם, מבשל בשום מקום, הזוהר הצפוני מול העיניים שלך. מטורף. היה נהדר, אבל לאורך הזמן הבנתי שזה לוקח ממני הרבה מאוד אנרגיה שאני מעדיף להשקיע במוזיקה או במשחק".

לא היה לך אף פעם חלום לפתוח מסעדה משלך?
"פתחתי מסעדה לפני הרבה שנים ונכשלתי בצורה מטורפת. היה לי בר מסעדה ברחוב יהודה הלוי, קראו לזה ההוסטל. הייתי שם שלושה חודשים וזה היה מזעזע. שני חברים שלי אמרו לי, 'בוא נפתח מקום, אתה מבשל מדהים, תחזיק בכמה אחוזים, אתה לא צריך לשלם כלום'. פתחתי לשלושה חודשים והתפרץ לי פסוריאזיס ברגליים, נלחצתי. אמרתי שאני לא מסוגל לדבר הזה".

זה לא בשבילך.
"אני בשלן טוב, אני אומר בכנות. הייתי טבח נהדר, אבל בין זה לבין להיות שף יש מרחק גדול. עבדתי ועברתי במסעות מישלן בעולם, עבדתי כמה שנים אצל יונתן רושפלד ב'הרברט סמואל', שדאז זאת הייתה ה-מסעדה. אין לנו את חומרי הגלם האלה יותר בארץ ואין רמה כזאת של בישול. כל אחד מהטבחים שעבד איתי מחזיק היום מסעדות לא נורמליות, יובל בן נריה היה הסו-שף שלי וחבר שלי לפס. יש לו את טאיזו ואת מסעדת a, מסעדות מטורפות".

נו, אתה יכול להיות כמו יובל.
"אני ממש לא יכול להיות יובל, יובל הוא פאקינג שף. אני לא שף, אני טבח. זה לא בשבילי".

כפי שציין, בנאי הוא טיפוס משפחתי. אחרי הריאיון הוא הולך לבחור בגדים עם אחותו הבמאית והצלמת עמליה זילברשץ בנאי לקראת הצילומים לריאיון זה. "ביקשתי שאחותי תצלם אותי, כי היא הצלמת הכי טובה".

אתה זורם עם כל מה שנותנים לך ללבוש?
"אני זורם עם הכל, לגמרי, כן. אתה תופס אותי במוד זורם, מוד מאוד מבולבל, אבל זורם".

צילום וסטיילינג: עמליה בנאי | איפור ושיער: אדם משעלי | הפקה: טל פוליטי | הלבשה: אוסף פרטי