בארגנטינה יוקרן דוקו על בני משפחת ביבס: "נרצחו כי היו יהודים"

בארגנטינה יוקרן סרט תיעודי חדש שיתמקד בסיפורם של בני משפחת ביבס, שנחטפו ונרצחו על ידי מחבלי חמאס במהלך מתקפת הטרור הרצחנית על ישראל ב-7 באוקטובר 2023. הדוקו, "ביבס: נרצחו כי היו יהודים", בבימויה של מריאנה בליני ובהפקת העיתונאי אלפרדו לאוקו, מתעד את מסלול הייסורים של בני המשפחה - שירי, שני ילדיה הקטנים כפיר ואריאל, והוריה יוסי ומרגיט סילברמן - שנרצחו אף הם בקיבוץ ניר עוז. הקרנת הבכורה התקיימה אמש (רביעי) בבואנוס איירס, והסרט יעלה לצפייה לציבור הרחב בספטמבר בפלטפורמת Mercado Play.

הסרט נפתח בסרטון הזוועה שזעזע את העולם, שבו נראית שירי נחטפת מביתה כשהיא מחבקת את שני ילדיה, מנסה להגן עליהם ופניה מלאות אימה. בשיחה עם אתר Infobae, הסביר אלפרדו לאוקו כי בסרטו ביקש לתאר את הזוועות שאירעו בישראל בשבת השחורה, כשאלפי טרוריסטים פלשו לדרום המדינה. "מדובר בחמישה קורבנות, ארבעה מהם אזרחים ארגנטינאים", ציין בריאיון. "רציתי לתרום ולעזור לישראל, אפילו בקטן - לקטוף תפוזים או כל דבר. חבריי עודדו אותי לעשות את מה שאני יודע הכי טוב, וכך נולד הרעיון להפיק סרט תיעודי על הטרגדיה של משפחת ביבס".

בהקרנה אמש נכח גם נציג קרן היסוד של אמריקה הלטינית, ספרד ופורטוגל, מרסלו בנצ'יק, ובטרם החל הסרט הוא נשא כמה דברים: "יש פחד אנושי מפני המוות. ויש אימה גדולה עוד יותר שלא נוכל לשוב ולחבק את ילדינו. המטרה שלנו היא לחיות בשלום ולא להמשיך לסבול מהתקפות מהסוג הזה".

גבריאל בן-טסגל, פרשן פוליטי הנמנה ממפיקי הסרט, הוסיף: "הטרוריסטים של חמאס לא צעקו ססמאות של שחרור. הם צעקו 'אללה אכבר', וזה מראה על המניע האמיתי של הפלישה. הסיסמה שלהם היא 'פלסטין חופשית מהנהר ועד הים' - כלומר הם רוצים למחוק את ישראל ואת היהודים מהמפה".

הסרט מציג את חדירתם של המחבלים לשטח ישראל דרך מצלמות הגוף שלהם, ואז רואים אותם מתהלכים בחופשיות בדשא של ניר עוז. "בלילה שלפני ההתקפה, כל המשפחה הייתה יחד, חוגגת את ליל שבת", סיפר לאוקו. "כולם הגיעו מרקע של תנועות שמאל-מרכז. הייתה להם תקווה לבנות עתיד משותף עם הפלסטינים לפני המתקפה. אבל ב-7 באוקטובר, פלסטינים נכנסו יחד עם מחבלי חמאס כשהם מצוידים במידע מפורט על כל האזור".

בין העדויות שמובאות בדוקו, גם אלו של דנה, אחותה של שירי, ובת דודתה. השתיים משתפות בהודעות האחרונות שקיבלו משירי וירדן. "בהתחלה הם נשמעו רגועים, אבל ברגע מסוים הפסיקו לענות", שחזרה דנה בדמעות. בצילומים היא ביקרה בבית הוריה ואחותה, יחד עם לאוקו. השניים פוסעים בין שרידי בית הוריה השרוף, והיא מספרת: "המיקום של הטלפון הנייד שלהם הצביע על עזה, אבל יוסי ומרגיט נשרפו כאן. גילינו את זה רק שבועיים אחרי, בזכות בדיקות אנתרופולוגיות שבוצעו בשרידי הבית". מה ששרד את הכל הוא המנגל של יוסי, מתנה שקיבל מבונתיו להכין "אסאדו" ארגנטינאי, כפי שמוסבר בסרט. 

בהמשך פונים דנה ולאוקו לבית של שירי וירדן. הם מוצאים שם כדור עם השם "אריאל", בקבוק של תינוק ואופניים עם גלגלי עזר. "באותו בוקר ירדן חשב שאם ייכנע הוא יציל את המשפחה שלו", הסביר לאוקו בריאיון, "אבל זה לא קרה. הם לקחו גם את שירי ואת הילדים. אריאל וכפיר הם שני החטופים הקטנים ביותר של 7 באוקטובר". 

בסרט משתפת גם אופליה רויטמן, שנחטפה באותו בוקר של זוועות, ושוחררה מהשבי אחרי 53 ימים. "נעלתי את עצמי בחדר הביטחון מרגע שנשמעה האזעקה, והתחלתי לשמוע צעקות בערבית בתוך הבית", היא משחזרת. "הם זרקו אותי כמו שק תפוחי אדמה על טרקטור. באותו רגע ראיתי את שירי חולפת על אופנוע עם הילדים בידיים, היא הייתה חיוורת מאוד. ראיתי דמעה אחת, כך נדמה לי. ואז היא חלפה והמשיכה".

כמעט 30% מתושבי ניר עוז נחטפו או נרצחו. בדוקו מספרת דנה כי "החיילים הגיעו מאוחר מאוד. קודם נכנסו המחבלים ואחריהם תושבים מעזה שבזזו הכול. הם לקחו אפילו את הצעצועים של הילדים". ב-20 בפברואר 2025 הושבו לישראל גופותיהם של שירי, כפיר ואריאל ביבס. בניתוח לאחר המוות אוששה הטענה כי שירי וילדיה נרצחו על ידי שוביהם.