בפעם הראשונה: יבגניה דודינה ובתה משתפות פעולה על המסך

קשה להאמין, אבל גם בקריירה ענפה וארוכה כמו של השחקנית יבגניה דודינה, יש עוד מקום לדברים שקורים בפעם הראשונה. הסרט "פרלוד" מביא למסך את שיתוף הפעולה הראשון של דודינה עם בתה, השחקנית והפסנתרנית אנה בנימין, והן אפילו מגלמות אם ובת. סרט הגמר של הבמאית רוני למץ, בוגרת עמותת "רואים רחוק", שנוצר במסגרת לימודיה בבית הספר לקולנוע וטלוויזיה "סם שפיגל", אף רשם אמש (חמישי) הישג מרשים כשזכה בפרס הסרט העלילתי הטוב ביותר בפסטיבל הבין-לאומי לסרטי נשים בירושלים.

עבור למץ, נקודת המוצא הייתה אישית וחשופה מאוד. "הגעתי בכלל מעולם המוזיקה ואת החיבור לקולנוע גיליתי בעמותת 'רואים רחוק'. באחד המפגשים, כשסיפרתי למדריך שלי, אלעד אורנשטיין, שסבתא שלי מתחילה לאבד אחיזה במציאות, הוא פשוט נתן לי מצלמה ודרכה מצאתי דרך להתמודד עם מה שקורה. משם הדרך הובילה לסם שפיגל", שיתפה.

העלילה עוקבת אחר פסנתרנית מחוננת, שבדרכה לתחרות בין-לאומית בירושלים, נאלצת לבחור בין התלות באמה לבין הרצון להשתחרר ולצאת לדרך עצמאית, כאשר זכייה אפשרית בתחרות ומעבר לברלין מאיימים על הקשר ההדוק ביניהן. ככל שהתחרות מתקרבת, הדאגה האמהית נסדקת והופכת לחרדה עמוקה ולתלות הפוכה. בנימין, שהיא פסנתרנית קלאסית גם במציאות, למדה באינטנסיביות את היצירה ומבצעת בעצמה את קטעי הנגינה בסרט.

החיבור בין מוזיקה, התמודדות נפשית ויחסי תלות הפך לליבת היצירה. "כמי שאשפזה את סבתה בבית חולים פסיכיאטרי והייתה צמודה לאמה בתקופות של התמודדויות נפשיות, אני מכירה מקרוב את חוסר האונים שנוצר כשמי שאמור להחזיק אותך מאבד אחיזה בעצמו. יש בזה סוג של התייתמות", הסבירה למץ את הבחירה ללהק אם ובת מהחיים.

"בסרט ניסיתי לברר איפה הגבול שבו צריך לבחור בעצמך, מול אהבה שמתערבבת במחלה. היה לי ברור שאני רוצה את יבגניה ואת אנה. כבמאית צעירה חששתי בהתחלה מהעבודה עם שחקנית בסדר גודל כזה, אחרי כמה בדיקות אמון ושאלות מאתגרות על התסריט, שתיהן התמסרו לחלוטין וצללו איתי הכי עמוק שאפשר. צילמנו חמישה ימים, מתוכם ארבעה לילות ירושלמיים קפואים, יבגניה רצה יחפה ברחובות, הן נסעו יחד על קורקינט והיו מוכנות לעשות הכל כדי לספר את הסיפור", הוסיפה היוצרת.

הדרך לגרסה שקטפה את הפרס כללה גם רגע מקצועי מטלטל: "במקור כתבתי תסריט אחר לחלוטין עם אותן אם ובת. חודשיים לפני הצילומים, אילנית באומן, מנהלת הפרויקטים ואחראית הבוגרים בעמותה, אמרה לי בכנות שהתסריט פשוט לא מספיק טוב. עמוק בפנים ידעתי שהיא צודקת, אבל לשמוע את זה באותו רגע ריסק אותי. לא היה זמן לשקוע, אז גנזתי את הגרסה הקודמת וכתבתי תסריט חדש לגמרי בליווי צמוד של העמותה ושירה פלורנטין. בדיעבד זו הייתה ההחלטה הכי נכונה, וחלק מהרעיונות שנגנזו עוד יחזרו כשאפתח את היצירה לפיצ'ר באורך מלא", סיפרה למץ.

ההכרה בפסטיבל בירושלים מעניקה כעת תנופה משמעותית להמשך דרכו של הפרויקט. "הזכייה בפרס והחיבוק שהסרט קיבל מהקהל ומהשופטים הם חוויה מחזקת עבורי כיוצרת בראשית הדרך. זה נותן דחיפה לשלב הבא, שבו אני רוצה להרחיב את הסרט ל'פיצ'ר'", סיכמה למץ.

המסע של למץ צמח בתוך עמותת "רואים רחוק", שנוסדה על ידי קשת. העמותה מאתרת ומלווה נערים ונערות מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית, ומעניקה להם ליווי אישי ומקצועי ארוך טווח - החל מגילוי הקול היצירתי, דרך מלגות לימודים ומחיה במוסדות המובילים בארץ ועד להשתלבות מקצועית פעילה בתחומי הקולנוע, הטלוויזיה, התיאטרון והתרבות בישראל, במטרה לקדם ייצוג מגוון ועשיר על המסך ומאחורי הקלעים. פעילות העמותה מתאפשרת הודות לתמיכתם של שותפיה ותורמיה לאורך השנים, ובהם משרד הרווחה, מפעל הפיס, מרכז השלטון המקומי, קרן רוטשילד, קרן אריסון, קרן ברכה, קרן רפפורט, פדרציות סן פרנסיסקו וקנדה ועוד.