mako
פרסומת

מחקר חדש חושף הדרה שיטתית של אומנים יהודים וישראלים בארה"ב

הליגה נגד השמצה פרסמה את ממצאיו של מחקר חדש, החושף הדרה שיטתית של אומנים יהודים וישראלים במוזיאונים, בתעשיית הבידור ובתחום ההוצאה לאור בארה"ב. הממצאים מדאיגים, ומעידים כי אומנים יהודים וישראלים מוכנסים לרשימות שחורות ונדחקים החוצה מהחיים התרבותיים באמריקה. ג'ונתן גרינבלט, מנכ"ל הליגה נגד השמצה, אמר: "ידענו שהמצב חמור, אבל לא ידענו עד כמה"

גיל משעלי
פורסם:
נגה ארז, "נגה"
נגה ארז. איבדה הופעות בין-לאומיות משום שהיא ישראלית | צילום: רועי מורד, באדיבות yes דוקו
הקישור הועתק

"מגזר התרבות חייב להתעורר, לפני שהקולות היהודיים יושתקו לחלוטין": מחקר חדש של הליגה נגד השמצה חושף הדרה שיטתית של אומנים יהודים וישראלים במוזיאונים, בתעשיית הבידור ובתחום ההוצאה לאור בארה"ב. הליגה נגד השמצה (ADL) נוסדה בשנת 1913 במטרה להגן על העם היהודי, לפעול נגד השמצה ולהילחם באנטישמיות.

הליגה נגד השמצה משיקה היום (חמישי) את State of the Arts: Advancing Jewish Inclusion in Arts, Entertainment and Culture, פלטפורמה דיגיטלית ומאגר מחקר ראשון מסוגו המתעד הדרה שיטתית כלפי אומנים יהודים וישראלים במרחב התרבות האמריקאי. היוזמה, שמגיעה מטעם מכון הדירוגים וההערכות של הליגה נגד השמצה, מספקת בחינה מקיפה של שלושה תחומי תרבות מרכזיים: מוזיאונים, בידור חי והוצאה לאור. זאת, לצד חקירה נלווית של המרכז למאבק בקיצוניות של הליגה נגד השמצה, הבוחנת רשתות אקטיביסטיות, הפועלות, לפי הדוח, להדרת יהודים וישראלים.

ג'ונתן גרינבלט, המנכ"ל העולמי של הליגה נגד השמצה, אמר כי "הופעותיהם של אומנים יהודים מבוטלות, הם מוכנסים לרשימות שחורות ונדחקים החוצה מהחיים התרבותיים באמריקה. ידענו שהמצב חמור, אבל לא ידענו עד כמה, ואף אחד לא תיעד אותו כך בעבר". גרינבלט הוסיף כי "ארבעים מוזיאונים מובילים, ואף אחד מהם אינו כולל זהות יהודית במסגרת התחייבויות הגיוון, השוויון וההכלה (DEI) שלו. סופרים מתבקשים להסיר מילים בעברית ולשנות שמות של דמויות יהודיות רק כדי להתפרסם. אומנים יהודים וישראלים מוטרדים, מודרים מהופעות ומוסרים מתוכניות אומנותיות. בפשטות, זו אנטישמיות ואפליה נגד ישראלים. מגזר התרבות והאומנות חייב להתעורר לפני שהקולות היהודיים יושתקו לחלוטין".

ההערכה השיטתית הראשונה שהתבצעה נוגעת לאנטישמיות וייצוג יהודי ב־40 מוזיאוני אומנות מובילים בארצות הברית. ההערכה נעשתה בהתייעצות עם פאנל של 15 מומחים חיצוניים, ובה נבחנו שלושה תחומים: מדיניות ונהלים פנימיים, ייצוג אומנות ואומנים, וכן שיתופי פעולה ותוכניות ציבוריות. הדוח מציג ממצאים מדאיגים, ומעידים על מחיקה שקטה ושיטתית במוזיאונים האמריקאיים. רק מוזיאון אחד מתוך ה-40, Berkeley Art Museum & Pacific Film Archive, קיבל את דירוג המצוינות. מוסדות נוספים הציגו ביצועים טובים, אך יותר משליש מהמוזיאונים סבלו מליקויים חמורים. 12 מתוך ארבעים מוזיאונים קיבלו את הדירוג הנמוך ביותר, וסומנו כבעלי ליקוי חמור - ביניהם, מוזיאון פילדלפיה לאומנות ומוזיאון The Broad לאומנות עכשווית בלוס אנג'לס.

רג'ינה ספקטור
רג'ינה ספקטור. ספגה קריאות אנטישמיות | צילום: Samir Hussein/WireImage, getty images
פרסומת

נוסף על כך, בדוחות נכתב כי במוסדות השונים כמעט ואין הכרה בחודש המורשת היהודית-אמריקאית. רק מוזיאון אחד מתוך ה-40 הכיר באופן פעיל בחודש המורשת היהודית-אמריקאית בשנת 2026. לעומת זאת, 24 מהמוזיאונים המשיכו לציין חודשי מורשת אחרים. עוד צוין בדוח כי לפני ה-7 באוקטובר 2023, רק שישה מוזיאונים ציינו את חודש המורשת היהודית-אמריקאית. בזמן שחלף עד 2026, חמישה מהם הפסיקו לעשות זאת.

כמו כן, לפי הדוח, מוזיאונים רבים מחזיקים אוספים יהודיים וישראליים משמעותיים - לעתים ברמה עולמית - אך יצירות אלו משולבות לעתים בתערוכות שנאצרות סביב נרטיבים רחבים יותר, המטשטשים את זהותם היהודית או הישראלית של האומנים. מתוך 40 המוזיאונים שניתנה להם ההזדמנות להגיב לממצאים לפני הפרסום, 20 מוזיאונים השתתפו בתהליך ו-20 נוספים לא הגיבו.

גם הממצאים שהוצגו בתחום הספרות מדגימים דפוס דומה, ומעידים על דיכוי קולות יהודיים בתעשיית ההוצאה לאור. הדוח מבוסס על מחקר משני ועל למעלה מ־30 ראיונות עם סופרים ואנשי מקצוע בתחום ההוצאה לאור. בדוח הוצגו שבע מגמות מרכזיות שזוהו מאז ה-7 באוקטובר. צוין למשל כי בשלוש השנים האחרונות ניכר דיכוי של ספרים בעלי דמויות או תכנים יהודיים, ישראליים או ציוניים כבר בשלב רכישת כתבי היד, וכי מסתמנת הדרה של ספרים מסוג זה מאירועים ומפסטיבלים ספרותיים. כמו כן, צוינו בדוח רשימות שחורות וחרמות נגד סופרים יהודים, ישראלים וציונים, וכן חרמות על הוצאות ספרים ישראליות - כולל מכתב משנת 2024, שעליו חתמו יותר מ־1,000 סופרים, הקורא להחרמת מו"לים ישראלים.

פרסומת
רביב כנר
רביב כנר. עצם האפשרות לקיומה של פעילות מחאה מספיקה כדי להביא לביטול אירועים | צילום: מתוך גלית ואילנית, קשת 12

הדוח מצביע גם על קושי במציאה ושימור של סוכנים ספרותיים, כאשר מחברים העידו כי נאמר להם שזהותם היהודית או הציונית הופכת אותם ל"מסוכנים מדי" לייצוג. כמו כן, הדוח מציין שתיקה מוסדית ואי התייחסות ישירה לאנטישמיות מצד גופים מקצועיים שונים. בנוסף, הדוח מתייחס גם ל"הפצצות ביקורות" (Review Bombing) והטרדות מקוונות, כולל דירוגים שליליים לספרים עוד לפני שנקראו. הסופרת והצלמת אליסה רוזנהק אמרה: "כך נראית אנטישמיות ספרותית. היא לא מופיעה עם צלבי קרס. היא מסתתרת מאחורי תירוצים, סטנדרטים משתנים, שתיקה מוסדית, הדרה קהילתית, והחלטות שקשה להפריד מהאקלים שנוצר סביב קולות יהודיים לאחר ה-7 באוקטובר".

ממצאי המחקר של הליגה נגד השמצה, כאמור, עוסקים גם בבידור חי - ומצביעים על ביטול, הטרדה והשתקה של אמני במה יהודים וישראלים. הדוח מתעד 65 מקרים ב־41 אתרים ברחבי ארצות הברית, כשהמקרה העדכני ביותר הוא מאוגוסט 2026. לפי הדוח, אומנים יהודים, ישראלים וציונים גלויים נתקלים יותר ויותר בביקורת, מחאות, שיבושים וביטולי הופעות.

פרסומת

הדוח מציג מספר מגמות מרכזיות. אחת מהן היא התרחבות פעילות המחאה נגד ההרס שמחוללת הלחימה הישראלית בעזה: מפעילות פוליטית ומאקטיביזם, למניעת הופעות על רקע תרבותי - כאשר קמפיינים מכוונים יותר ויותר למניעת הופעות של אומנים יהודים או ישראלים בכלל. זאת, כפי שנראה בהפגנות חוזרות נגד עשרות אומנים, בהם מתיסיהו (Matisyahu), להקת בת-שבע והתזמורת הפילהרמונית הישראלית.

מתיסיהו
מתיסיהו. קמפיינים מכוונים יותר ויותר למניעת הופעות של אומנים יהודים או ישראלים | צילום: זאפה

עוד מציין הדוח כי חששות ביטחוניים מתפקדים כ"וטו ביטחוני", כאשר עצם האפשרות לקיומה של פעילות מחאה - ולא איום קונקרטי - מספיקה כדי להביא לביטול אירועים, כפי שקרה עם המוזיקאים מייקי פאוקר ורביב כנר. הדוח מעיד גם על חרמות תרבותיים בלתי־רשמיים והתרחקות מוסדית, המתרחשים באופן פרטי, לרבות אובדן הזמנות להופעות וביטול הזמנות. הזמרת נגה ארז, למשל, סיפרה על כך שאיבדה הופעות בין-לאומיות משום שהיא ישראלית.

פרסומת

הדוח מתייחס גם לשיבוש הופעות והטרדות שהפכו לנורמטיביים. למשל, מצוין בדוח מקרה שבו הקומיקאית ג'ודי גולד שמעה את הקריאה "את יהודייה" במהלך שתי הופעות באותו סוף שבוע באפריל 2026. הזמרת־יוצרת רג'ינה ספקטור ספגה קריאות דומות במהלך הופעה. נוסף על כך, מציין הדוח הסלמה ברשתות החברתיות, שמקצרת את תהליכי קבלת ההחלטות במוסדות - והופכת מחלוקות מקומיות למחלוקות ציבוריות בקנה מידה לאומי בתוך שעות. לסיום, הדוח מזכיר חוסר עקביות מוסדי, כאשר אולמות ומוסדות מגיבים באופן בלתי צפוי למחלוקות ולסערות ציבוריות - כך שאומנים אינם יכולים לצפות מראש כיצד יתייחסו להופעתם.

נוסף על המחקר העוסק במוזיאונים, בתעשיית הבידור וההוצאה לאור בארה"ב, המרכז למאבק בקיצוניות של הליגה נגד השמצה הציג חקירה נלווית - הנוגעת לרשתות האקטיביסטים המארגנות הדרת אומנים יהודים וישראלים. החקירה בוחנת קבוצות אקטיביסטיות שלדבריו מפעילות לחץ על מוסדות תרבות במטרה להרחיק אומנים יהודים וציונים ולהפריע לפעילותם. לפי הליגה נגד השמצה, המגמה כוללת הטרדות, הפחדה פיזית, ונדליזם, זילות השואה, תמיכה בטרור, הפצת סטריאוטיפים אנטישמיים, שיבושים מאורגנים, רשימות שחורות והדרה.