השחקן סטייסי קיץ' ("נמלטים", "אמריקה X") הלך לעולמו בגיל 85
השחקן האמריקאי, שכיכב ב"עיר שמנה", גילם את הבלש מייק האמר ואת מנהל הכלא הנרי פופ ב"נמלטים", וזכה בפרס גלובוס הזהב על הופעתו כארנסט המינגוויי, הלך לעולמו בביתו שבפולין, לאחר מאבק במחלת לב. אשתו ספדה לו: "הוא היה בעלי האהוב ולב המשפחה שלנו. מותו מותיר חלל עצום בחיינו"
השחקן האמריקאי סטייסי קיץ', זוכה פרס גלובוס הזהב ומועמד לפרס האמי, המוכר בזכות גילום הבלש הפרטי מייק האמר במספר סדרות וסרטי טלוויזיה ובזכות תפקידו בסדרה "נמלטים", הלך לעולמו בגיל 85. אשתו, מלגוז'יה טומאסי, מסרה כי מת בבית המשפחה במגדלנקה שבפולין, לאחר "מאבק ארוך וקשה במחלת לב חמורה ובאי-ספיקת לב".
"סטייסי לא היה רק שחקן אגדי, שקהלים ברחבי העולם העריצו ואהבו, אלא גם בעלי האהוב, בן זוגי ולב המשפחה שלנו", מסרה טומאסי. "מותו מותיר חלל עצום בחיינו, אבל רוחו יוצאת הדופן, קולו הבלתי נשכח והאהבה שהעניק בנדיבות רבה כל כך יישארו איתנו לנצח".
קיץ', ששמו המלא היה וולטר סטייסי קיץ' ג'וניור, נולד ביוני 1941 בסוואנה שבג'ורג'יה למשפחה של אנשי תיאטרון. אמו הייתה השחקנית מרי קיין, ואביו, סטייסי קיץ' האב, היה שחקן, מורה לדרמה ובמאי. אחיו הצעיר, ג'יימס קיץ', פנה אף הוא לעולם הבידור והפך לשחקן ובמאי. קיץ' למד באוניברסיטת קליפורניה בברקלי ובהמשך בבית הספר לדרמה של אוניברסיטת ייל, וכן באקדמיה למוזיקה ולאומנויות הדרמה בלונדון.
את הפריצה הטלוויזיונית שלו עשה קיץ' ב-1977, כשגילם את בר אבא במיני-סדרה "ישו מנצרת" של הבמאי פרנקו זפירלי. בהמשך הופיע במיני-סדרת המלחמה "הכחול והאפור", וב-1984 קיבל את אחד התפקידים המזוהים ביותר איתו: הבלש הפרטי מייק האמר, בסדרת הטלוויזיה "מייק האמר של מיקי ספיליין". על תפקידו היה מועמד לפרס גלובוס הזהב. קיץ' שב לגלם את הדמות בסדרות ההמשך "מייק האמר החדש" ו"מייק האמר, עין פרטית", וכן בסרט הטלוויזיה "מייק האמר: הרוצח לוקח הכל".
באותה שנה נעצר קיץ' בנמל התעופה הית'רו בלונדון, לאחר שנתפס מנסה להבריח קוקאין לבריטניה. הוא הודה באשמה ונידון לתשעה חודשי מאסר בכלא ברדינג, אך שוחרר לאחר שישה חודשים. הפרשה פגעה בקריירה שלו ואף עיכבה את שידור סדרת "מייק האמר", שחזרה למסך לאחר שחרורו. לימים סיפר כי המאסר היה אחת מנקודות השפל בחייו, ודיבר בפומבי על ההתמכרות שלו לקוקאין ועל תהליך הגמילה שעבר.
ב-1988 גילם את הסופר ארנסט המינגוויי במיני-סדרה הנושאת את שמו. על התפקיד היה מועמד לפרס האמי וזכה בפרס גלובוס הזהב ב-1989. ב-1993 הופיע בסרט האימה הטלוויזיוני "שקי גופות", ובשנות האלפיים גילם את קן טיטוס בסדרה הקומית "טיטוס". ב-2005 הצטרף לסדרת הלהיט "נמלטים", שבה גילם את הנרי פופ, מנהל כלא פוקס ריבר. קיץ' הופיע גם בתפקידי אורח בסדרות ER ו"שני גברים וחצי", והשתתף בין היתר ב"ריי דונובן", "שוטרים בדם" ו"משפחת סימפסון". ב-2019 קיבל כוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד על תרומתו לטלוויזיה.
גם בקולנוע בנה קיץ' קריירה ארוכה ומגוונת. את הופעת הבכורה שלו עשה בדרמה "צייד בודד הוא הלב" ב-1968, וב-1972 כיכב בתפקיד המתאגרף בילי טולי בסרטו של ג'ון יוסטון "עיר שמנה". ב-1980 כתב והפיק יחד עם אחיו ג'יימס את המערבון "התשעה שרכבו", שבו השניים גם שיחקו. בהמשך הופיע בין היתר ב"הבריחה מלוס אנג'לס" וב"אמריקה X", W של אוליבר סטון וגם "נברסקה" של אלכסנדר פיין. תפקידו הקולנועי האחרון היה בסרט "ג'יי קלי" מ-2025, שבו גילם את אביו של גיבור הסרט, בגילומו של ג'ורג' קלוני.
קיץ' היה גם שחקן תיאטרון מוערך, ונחשב לאחד הפרשנים הבולטים של שייקספיר על הבמה האמריקאית. לאורך השנים גילם דמויות מרכזיות במחזותיו, בהן המלט, הנרי הרביעי, ריצ'רד השלישי והמלך ליר. ב-1970 היה מועמד לפרס טוני על תפקידו כבפאלו ביל במחזה "אינדיאנים", וב-2015 צורף להיכל התהילה של התיאטרון האמריקאי.
קיץ' היה נשוי ארבע פעמים: לקתרין בייקר, למרילין אייקן, לשחקנית ג'יל דונאהו ולבסוף למלגוז'יה טומאסי, שאותה הכיר במהלך צילומי סדרת "מייק האמר" ונישא לה ב-1986. לשניים שני ילדים, שאנון וקרולינה.