רוב ריינר בריאיון עבר על בנו החשוד ברצח: "הקשר שלנו טוב"

משטרת לוס אנג'לס ממשיכה לחקור את נסיבות מותם הטרגי של הבמאי רוב ריינר ואשתו מישל, אשר אותרו הלילה (בין ראשון לשני) בביתם ללא רוח חיים, עם פצעי דקירה. על פי דיווח במגזין "פיפל", בנם ניק נחקר בפרשה - אך בשלב זה לא נעצר.

ב"פיפל" דווח מוקדם יותר היום כי מקורבים למשפחה טענו שניק הוא שהרג את הוריו. עם זאת, זמן קצר לאחר הפרסום כינס דובר משטרת לוס אנג'לס מסיבת עיתונאים, שבה הבהיר כי בשלב זה אין חשודים בפרשה וכי החקירה נמצאת בעיצומה ונבחנים כל כיווני החקירה. במשטרה הדגישו כי לא אושרה כל מעורבות של ניק במעשה.

ניק (31) דיבר בעבר בגלוי על מאבקו הממושך בהתמכרות לסמים, שהחל כבר בגיל ההתבגרות והוביל אותו לשורה ארוכה של אשפוזים במסגרות גמילה, ואף לתקופות שבהן חי ללא קורת גג. הוא תיאר מערכת יחסים מורכבת עם הוריו בתקופה ההיא, לצד ניסיונות חוזרים ונשנים של המשפחה לסייע לו, ובשנים שלאחר מכן מצא דרך לעבד את חוויותיו באמצעות יצירה - בין היתר בכתיבת הסרט Being Charlie, שנעשה בהשראת סיפורו האישי ובוים על ידי אביו.

ב-Being Charlie, בנו המכור של מועמד לתפקיד מושל יוצא למסע ארוך וקשה של גמילה. את דמותו של צ'ארלי מגלם ניק רובינסון, ובריאיון למגזין פיפל משנת 2016 הבהיר ניק: "אלו לא החיים שלי, אבל הייתי בהרבה מהמקומות האלה, אז היו לי הרבה מהסיפורים האלה". את כתיבת הסרט החל יחד עם חבר ממוסד הגמילה האחרון שבו שהה, מאט אליסופון - חוויה ששינתה את חייו. "זו הייתה הפעם הראשונה בחיי שטעמתי מה הם חיים", אמר ניק. "לא כל אחד זוכה לעשות סרט, אבל במקרה הזה מצאתי את הגאולה שלי".

במהלך הסרט, צ'ארלי עובר תקופה של חיים ברחוב - חוויה שהייתה לניק מוכרת מהחיים האמיתיים. "הייתי חסר בית במיין. הייתי חסר בית בניו ג'רזי. הייתי חסר בית בטקסס", נזכר אז, "ביליתי לילות ברחוב. שבועות. זה לא היה כיף". הוא הסביר כי הסיבה שנהיה להומלס היא משום שלא הסכים לכל מה שהוצע לו בגמילה: "אם רציתי לעשות את זה בדרך שלי, אז הייתי צריך להיות חסר בית".

ניק סיפר כי כל החוויות שעבר הפכו אותו למי שהוא היום, והוא מודה על כך. "פגשתי שם אנשים מדהימים בטירוף, כל כך מחוץ לאזור הנוחות שלי. עכשיו אני כבר הרבה זמן בבית, ובמידה מסוימת הסתגלתי מחדש לחיים בלוס אנג'לס ולהיות בקרבת המשפחה שלי. אבל היו שם הרבה שנים אפלות".

גם אביו רוב התראיין בזמנו על הסרט, ודיבר בכנות על הרגע שבו גילה כי בנו השתמש בסמים זמן קצר לפני יום הולדתו ה-15: "מעולם לא כעסתי. הרגשתי רע בשבילו ולא ידעתי מה לעשות כדי לעזור - והרבה פעמים הורים פשוט לא יודעים מה לעשות". הוא ואשתו מישל שלחו את ניק לגמילה, אך הוא נכנס ויצא ממכונים עד שהפך לחסר בית. "אתה בעצם משליך את עצמך לחסדיהם של הרבה אנשים שאמורים להיות מומחים", אמר אז ריינר, "כולם יגידו לך מה צריך לעשות, אבל הם לא לוקחים בחשבון את הילד שלך. ובכל מקרה, אתה אמור להכיר את הילד שלך טוב יותר מהם. זה משהו שלמדתי תוך כדי הדרך".

עשיית הסרט, הוא סיפר, "אילצה אותנו להסתכל על מה שכל אחד מאיתנו עובר. בכל פעם שאתה מקבל הצצה למה שמישהו אחר חווה, אתה מבין אותו טוב יותר. וכשמדובר באב ובן, ילד והורה - זה משפר את מערכת היחסים. הקשר שלנו טוב יותר עכשיו משהיה, ויש לו לאן להתפתח".

הלילה, כאמור, ריינר ואשתו מישל נמצאו מתים בביתם, כשעל פי החשד ניק הוא זה שרצח אותם.