רק לאחרונה הבמאי הישראלי גיא נתיב זכה לכבוד גדול, כשסרטו המדובר "גולדה" – בכיכובה של הלן מירן – היה הסרט הפותח של פסטיבל הקולנוע ירושלים. וכעת נתיב רושם הישג משמעותי נוסף: היום מנהלי פסטיבל ונציה, אחד מפסטיבלי הקולנוע הנחשבים ביותר, הכריזו על רפרטואר הפסטיבל השנה - ונודע כי סרטו החדש של נתיב, "טאטאמי", יוצג בפסטיבל בבכורה עולמית. הסרט יתחרה בצד האוריזונטי, המסגרת השנייה בחשיבותה בפסטיבל.
את הסרט ביים נתיב יחד עם השחקנית והבמאית האיראנית זאר אמיר איברהימי, ששמה עלה לכותרות בשנה החולפת בזכות הסרט "עכביש קדוש", שזיכה אותה בפרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל קאן. את התסריט כתב נתיב יחד עם הבמאית אלהאם אפראני, איראנית גם היא. זוהי הפעם הראשונה מאז המהפכה באיראן שבה הופק סרט עלילתי שאותו מביימים יחד במאים ישראלים ואיראנים. שיתוף הפעולה הזה מגיע על רקע תקופה נפיצה באיראן, ונועד להאיר זרקור על סיפוריהם של מתעמלות איראניות הנפגעות מהמשטר הקיצוני השולט במדינה.
"טאטאמי", שנקרא בתחילה "ג'ודו", הופק על ידי עדי עזרוני ומנדי תג'ר כחלק מקרן הפיתוח של קשת סטודיוס (האולפנים של קשת אינטרנשיונל בלוס אנג'לס) וחברת ההפקות ווייט לודג' של אורי אלון, בשיתוף חברת ההפקות ניו נייטיב. ווסט אנד פילמז מפיצים את הסרט בעולם.
הסרט עוקב אחר הג'ודוקא האיראנית ליילה (אריאן מנדי' "ישנן בנות") והמאמנת שלה מריאם (אמיר איברהימי), שנוסעות לאליפות העולם בג'ודו במטרה להביא הביתה את מדליית הזהב הראשונה של איראן. באמצע התחרות, ולקראת קרב שבו אמורה ליילה להילחם נגד ספורטאית ישראלית, השתיים מקבלות אולטימטום מהמשטר האיראני – שמורה על ליילה לזייף פציעה ולהפסיד. כשהחופש שלה ושל משפחתה עומד על כף המאזניים, ליילה עומדת בפני בחירה בלתי אפשרית: להעמיד פנים שהיא פצועה ולציית למשטר האיראני כפי שמריאם מפצירה בה לעשות, או לסרב ללחצים ולהילחם על מדליית הזהב. בסרט מככבת גם ג'יימי ריי ניומן, אשתו של נתיב ושותפתו לעשייה, וכן ליר כץ ("המפקדת").
גיא נתיב: "ליצור יחד עם זאר אמיר איברהימי כבמאית ואלהאם ארפני התסריטאית הייתה חוויה חד פעמית. אני מתרגש שזהו שיתוף הפעולה הראשון של יוצרים ישראלים ואיראנים ושהתקבלנו לפסטיבל היוקרתי של ונציה. זו הגשמת חלום והזדמנות אמיתית לתת במה לקולן של האיראניות שנלחמות מדי יום במשטר הדיכוי בארצן".
פסטיבל ונציה ה-80 במספר ייפתח ב-30 באוגוסט הקרוב, והוא ייערך השנה על רקע שביתת התסריטאים ושביתת השחקנים – משמע שהתסריטאים לא יוכלו להגיע למקום, וגם השחקנים לא יוכלו לנכוח על השטיחים האדומים במטרה לקדם את סרטיהם. השביתה גם הביאה להחלפתו של הסרט הפותח את הפסטיבל. סרט הפתיחה המיועד היה "Challengers", הסרט המדובר בבימויו של לוקה גואדנינו ("קרא לי בשמך") ובכיכובם של זנדאיה וכוכב "הכתר" ג'וש אוקונור; לאחר ההכרזה על השביתה נדחתה עלייתו למסכים לחודש אפריל 2024, והמפיקים החליטו גם לוותר על השתתפותו בפסטיבל ונציה הנוכחי. במקומו, סרט הפתיחה יהיה "מפקד" האיטלקי, בכיכובו של פיירפרנצ'סקו פאבינו.
המנהל האמנותי של הפסטיבל, אלברטו ברברה, הכריז כי שאר הסרטים ההוליוודים יוצגו בפסטיבל כמתוכנן – אך הכוכבים שלהם, שמחוייבים לשביתה, לא ינכחו (מלבד שחקנים שאינם חלק מארגון השחקנים).
סרטו של נתיב משתתף כאמור במסגרת האוריזונטי, השנייה בחשיבותה בפסטיבל. בתחרות הראשית של הפסטיבל – על אחד הפרסים הכי יוקרתיים בעולם הקולנוע, אריה הזהב - יתחרו 23 סרטים: ביניהם "המפקד", הסרט הפותח", ועוד לא מעט סרטים עטורי כוכבים וכאלה שמגיעים מבמאי ענק. ישנו "המאסטרו", סרט שביים בראדלי קופר, ובו הוא גם מככב בתפקיד הראשי בתור המנצח לאונרד ברנשטיין; "הרוצח", סרטו החדש של הבמאי האגדי דיוויד פינצ'ר, ובו מככב מייקל פאסבנדר; "פריסילה" בבימויה של סופיה קופולה, שמספר את סיפור ההיכרות של פריסילה פרסלי ואלביס פרסלי; "רוע אינו קיים", שמגיע מהבמאי היפני ריוסוקה המגוצ'י ("הנהגת של מר יוסוקה"); "דוגמן" של הבמאי הצרפתי לוק בסון, שלאחרונה בוטלו אישומי האונס נגדו; "זיכרון" של הבמאי מישל פרנקו ("סדר חדש") ובכיכובה של ג'סיקה צ'סטיין; וכן "פרארי" של הבמאי מייקל מאן, שבו מככבים שחקנים גדולים כמו פנלופה קרוז ואדם דרייבר.
בנוסף, מחוץ לתחרות יוקרנו בפסטיבל שני סרטים שעשויים לעורר סערה. אחד מהם הוא סרטו החדש של וודי אלן, "Coup de chance". מיותר לציין שזוהי בחירה שנויה במחלוקת של הפסטיבל, וכזו שבוודאי תעורר את זעמם של אנשי תרבות רבים ברחבי העולם. כידוע, בתו המאומצת של אלן, דילן פארו, האשימה אותו בעבר בתקיפה מינית שהתרחשה לכאורה כשהייתה בת 7. בשנים האחרונות אלן נחשב לפרסונה נון גרטה בארצות הברית, והוא עובד בעיקר באירופה. סרט נוסף שעלול לעורר מחאה נגד מנהלי הפסטיבל הוא "הארמון" של הבמאי הצרפתי-פולני רומן פולנסקי. פולנסקי, כזכור, הורשע באונס קטינה בשנות ה-70 ומאז נחשב לעבריין נמלט.