יום אחד ב-2003, טומי וויסאו, טיפוס תמהוני ועשיר שהיגר לארה"ב ממדינה אירופאית כלשהי, צפה ב"הכישרון של מר ריפלי". וויסאו, בעל חלומות גדולים על הצלחה ותהילה, החליט שהוא יכול "להראות למזדיינים האלה מהוליווד" שהוא יכול לעשות סרט טוב יותר. "מר ריפלי", רק אזכיר, היה מועמד ל-10 פרסי אוסקר וגלובוס הזהב, כן? אבל וויסאו לא ויתר והוציא מכיסו 6 מיליון דולר ובכישלון רב כתב, הפיק, ביים ושיחק בתפקיד הראשי ב"החדר" (The Room) - סרט שהפך מאז לקאלט מרוב שהוא גרוע.

לאחת הדמויות הראשיות בסרט, אגב, קוראים מארק - "על שם מארק דיימון", הסביר וויסאו. הבלבול הקטן והלא חשוב הזה בשמו של מאט דיימון הוא הדבר הכי פחות מוזר (ואולי הכי מתבקש) בעשיית "החדר" שנחשפת ב"חי בסרט" (The Disaster Artist) - סרטו החדש של ג'יימס פרנקו, שיוצא ב-8 בפברואר בישראל ומבוסס על "אמן האסונות", ספרו של גרג סוסטרו - מי שנכבש בקסמיו של וויסאו כשלמדו יחד משחק, הפך לחבר-אויב שלו ולבסוף אף גילם את מארק ב"החדר". 

במידה וטרם השכלתם לשריין חברים כדי לראות את סרט המקור או שאתם סתם מתעצלים להקדיש שעה וארבעים לצפייה בדבר הרע הכי טוב שנעשה אי פעם, הרשו לנו לעשות לכם טיזינג עם 5 הסצנות הכי מדהימות ב"החדר", והסיפורים האפילו יותר מדהימים מאחורי הקלעים שלו, שישדרגו פלאים את הצפייה ב"חי בסרט".

1. "את קורעת אותי לגזרים!"

טומי וויסאו היה מעריץ גדול של ג'יימס דין. כשכתב את התסריט ("תסריט" היא מילה די יחסית) ל"החדר", וויסאו ביקש לערוך מחווה לסצנה מפורסמת של דין מ"מרד הנעורים", שם הוא מתמוטט מול הוריו וקורא לעברם - "אתם קורעים אותי לגזרים!", או באנגלית: "You're Tearing Me Apart". אלא שהיצמדות למציאות ודיוק לא היו הצדדים החזקים שלו, וגרוע מכך - גם השפה האנגלית, אז הוא טעה וכתב בתסריט המקורי "את מפרקת אותי", או "You're Taking Me Apart" - קריאה שהוא מפנה לחברתו ליסה ובאנגלית מקבלת משמעות שונה לגמרי.

כשהסצנה צולמה, וויסאו חזר ואמר "את מפרקת אותי, ליסה!" בכל טייק, בזמן שאנשי הצוות לא חדלו להתבדח על כך שליסה עוקרת ממנו איברים ומפרקת אותו, פיזית. סוסטרו ידע שוויסאו עקשן ומקובע על התסריט, אך ברגע האחרון הצליח לשכנע אותו לומר את השורה הנכונה - והפך אותה לאחד המשפטים החשובים של הסרט, ואולי אף למזוהה יותר עם וויסאו מאשר עם סרטו הקאנוני של דין.

עוד אספקט חשוב בסרט הוא כמובן התפאורה. סנדי סקלייר, מנהל התסריט ומי שבפועל ביים את "החדר", הציע לוויסאו לצלם את סצנות הסלון בביתו (המאובזר והמרוהט), אך וויסאו סירב בטענה שסקלייר ודאי ינסה לגבות על זה כסף ולהשתלט על הפרויקט. חוץ מזה, אמר וויסאו, "הבית שלך הוא 'מיקי מאוס'" (דרכו של השחקן הזר לומר "מטופש").

במקום, וויסאו הלך לחנות רהיטים ופשוט קנה את הסלון לדוגמה שמופיע בחלון הראווה, והקים ממנו את הסט. כשסקלייר טען שזה נראה ריק מדי, וויסאו שלח בתבוסה את אנשי הארט עם כסף לחנות מסגרות, שם הם מצאו רק כאלה שמגיעות עם תמונות גנריות של כפיות. עבור וויסאו זה היה נראה כמו דבר הגיוני למדי, והוא הורה למקם אותן על השולחן ולהתחיל לצלם. את התוצאה אתם יכולים לראות בתמונה הנ"ל ובעוד שלל סצנות, כשעד היום הצופים שמגיעים להקרנות הקאלט מכריזים "כפיות!" בכל פעם שהסצנה מגיעה, ומשליכים כפיות פלסטיק על המסך. 

 

2. "או, היי מארק"

32 טייקים ושלוש שעות שנפרשו על שני ימי צילום חלפו עד שהצוות הצליח לצלם שוט של 7 שניות. בשוט המדובר, ג'וני (דמותו של וויסאו) יוצא מתוך צריף לגג של בניין ואומר 17 מילים בלבד - שהוא לא היכה את חברתו ליסה, שזה בולשיט, שהוא לא, ו"או, היי מארק". וויסאו ניסה שוב ושוב להגיד את השורה שהוא עצמו כתב, ונכשל שוב שוב למרות סיוע של סקלייר, שצעק לו את השורה. הצוות לעג לו והכעיס אותו, מה שגרם לו להמשיך ולהיכשל.

באחד הטייקים, וויסאו - אדם גדול מימדים - חטף מכה במצח מהצריף הקטן ונדרשו דקות ארוכות של הרגעת הבלוטה שנוצרה באמצעות קרח וערימות איפור. כאילו המצב לא היה גרוע מספיק, באותו רגע בדיוק הופיעו על הסט שני שחקנים שוויסאו פיטר זמן קצר לפני כן כדי לבקש צ'קים - מה שכצפוי, הטריף אותו אף יותר. כשנרגעה ההמולה, וויסאו פנה לסוסטרו והתעניין לדעת מה הולך. סוסטרו, מצידו, ניסה להרגיע אותו והושיט לו בקבוק מים שיחזיק בסצנה, בתקווה שיסיח את דעתו מהביצוע המלחיץ. וכך, התברר שכל מה שהיה צריך בשביל לקבל טייק טוב זה לתת לוויסאו להשליך בקבוק מים על הרצפה.

אך הדרמות לא נגמרו פה. בהמשך של אותה סצנה, מארק מספר לג'וני על אישה שהייתה עם 12 גברים, וכשאחד מהם גילה את זה - הוא הרביץ לה כל כך חזק עד שהיא אושפזה בבית חולים. ג'וני בתגובה לדבריו צוחק, ובעת צפייה בסצנה קשה שלא לתהות - למה לעזאזל הוא צוחק מדבר כזה? ולמה מארק מציין ספציפית שזה "בית החולים ברחוב גוררו"? למה היה חשוב לו כל כך לדייק?

סוסטרו מספר בדיעבד כי מאחר ו-וויסאו לא הצליח להתאפק והתגלגל מצחוק בכל פעם ששמע שהאישה אושפזה, הוא חיפש דרך לגרום לו להגיב ברצינות. לכן באחד הטייקים הוא ציין את "רחוב גוררו" - שם הרחוב שבו וויסאו גר במציאות. מכיוון שהשחקן קנאי מאוד לפרטיותו, סוסטרו קיווה שהמעשה יעצבן אותו ושלאחר מכן יערכו את זה החוצה. והטריק עבד: בין טייק לטייק וויסאו התעצבן ונזף בחברו, אלא שלמורת רוחם של שניהם, בעריכה התברר שהטייקים הכי טובים (כלומר, הכי פחות גרועים) היו אלה שסוסטרו חושף את שם הרחוב, ו-וויסאו צוחק. איך אומרים? מצב של WIN-WIN, רק ההיפך.

3. לזרוק את פיטר מהגג

בסצנה נוספת שהתרחשה על הגג, מארק (סוסטרו) רב עם הפסיכולוג פיטר וכמעט רוצח אותו בהשלכה מהגג. פיטר - וזה לגמרי הגיוני בראשו של וויסאו - סולח על ניסיון הרצח די מהר, ויש לכך סיבה: במקור השיחה לא אמורה להסלים עד כדי זריקה מהגג. מארק היה אמור לגרום לפיטר לעילפון בלבד, ואז לשפוך עליו מים כדי להעיר אותו (כפי שלמדנו כמובן בבית הספר לרפואה על שם קלישאות הוליוודיות). אלא שלשחקן שגילם את פיטר הייתה רק חליפה אחת, ולו היו מרטיבים אותה - לא היה ניתן לצלם טייק נוסף.

הגג הזה מהסצנה, אגב, רחוק מלהיות גג אמיתי. הוא נבנה במגרש חניה של חברה להשכרת ציוד בהוליווד, ומורכב מחתיכות קלקר, דיקטים, קרטון ומסך ירוק. אז למה בעצם לא לצלם על גג אמיתי או לפחות בתוך אולפן שאפשר להאיר כמו שצריך? "כי ככה עושים את זה בהוליווד", טען וויסאו בפני כולם. עוד "למה" שצף הוא למה חברת הציוד בכלל הסכימה לזה? ובכן, כי וויסאו, בניגוד לרוב ההפקות בעולם (ובניגוד לכל היגיון) רכש מהם ציוד במאות אלפי דולרים, במקום לשכור אותו. יותר מזה, הוא שילם שכר לשני צוותים נפרדים שיתפעלו אותם. וזה רק בשביל להיות הראשון שמצלם סרט ככה - אין לזה שום משמעות פרקטית מעבר לכך.

ההתעקשות של וויסאו לצלם את כל סצנות הגג על הסט הזה, בנוסף לאיחורים התכופים שלו לסט ("כי היה עסוק"), גם גרמו לכך שהצילומים יתרחשו בין שעות אחר הצהריים לערב, מה שהוביל לכך שהתאורה לא אחידה. גם הוספת הנוף של סן פרנסיסקו על גבי המסך הירוק בעריכה נעשתה ברישול, ואת התוצאה אפשר לראות בכל הסצנות על הגג. כי אם כבר להיכשל - אז בהכל.

4. לפרק ולבנות סמטה

גם הסמטה בסצנה הבאה היא בעצם סט שנבנה לא רחוק מסמטה אמיתית לגמרי שהיה אפשר לצלם בה. למה? ר"ע הסעיף הקודם. כשצוות הארט סיים לצלם שם סצנה, הוא עמל במשך 20 שעות בשביל לפרק את הסט, רק כדי להתחיל לבנות את הסלון של ליסה וג'וני. וב"צוות" הכוונה למרסדס (מנהלת הארט שמסיבה כלשהי לא פרשה מהפרויקט באמצע) ולעוזרי ארט שהתחלפו על ימין ועל שמאל במהלך הצילומים. וויסאו התחרפן כשראה אותם עובדים, והכריח אותם לבנות הכל מחדש בשביל הסצנה הבאה - מה שלקח עוד כ-20 שעות.

אחרי שהסט הועמד וכולם היו מוכנים לצלם, וויסאו אמר שהוא צריך להיראות טוב בשביל הסצנה בה הוא מופיע בה בגופיה, והלך להתאמן. הספיקה לו חצי שעה בלבד בשביל לחטב את גופו ו"להיראות טוב", ורק כשחזר וצפה בעצמו במוניטור - לסוסטרו נפל סוף סוף האסימון. כל ההתעקשות לבזבז לכולם זמן וכסף על הסצנה הספציפית הזאת, שאין לה שום משמעות לעלילה (או שיש לה אפילו פחות משמעות מלאחרות), הייתה בשביל שוויסאו המבוגר והבודד יוכל לממש פנטזיה שבה הוא נראה טוב ומסתחבק עם בני 20 ומשהו, דרך האלטר אגו הקולנועי שלו.

5. פוטבול בטוקסידו

במהלך הצילומים, וויסאו שוב החליט לצלם סצנה שלא כלולה בתסריט המקורי, או מקדמת באיזשהו אופן את עלילת הסרט. מאחר וכמה שבועות לפני כן הוא קנה מספר חליפות טוקסידו לשחקנים עבור צילומי סטילס לקידום הסרט, וויסאו החליט למצוא עבורן שימוש נוסף, וכתב סצנה שבה הדבר הכי הגיוני שחבורת גברים יכולה לעשות בחליפות הוא ללכת לסמטה ולהתמסר בפוטבול. הפעם, אגב, זו הייתה סמטה אמיתית ולא סט של סמטה עשוי דיקטים וקלקר.

קייל, שמגלם את הפסיכולוג פיטר שנופל בסוף הסצנה, הודיע לטומי כמה וכמה פעמים לפי הצילום שיש לו מחויבות קודמת וכי זהו היום האחרון שבו יהיה פנוי לצילומים. בתגובה, סקלייר ניסה להסביר לוויסאו שאם יצלמו את הסצנה הספונטנית הזאת, הם לא יוכלו להשתמש בקייל לסצנה אחרת וקריטית לעלילה, ובה פיטר תופס את ליסה בוגדת בטומי עם מארק. אך וויסאו התעקש לצלם את הסצנה הספונטנית, ושקייל יהיה נוכח - וכך עשו. 

כשהגיעה העת לצלם את הסצנה החשובה שבה קייל/פיטר אמור להשתתף, וויסאו מצא פתרון אלגנטי: שחקן אחר יחליף אותו. כי למה לשמור על המשכיות? המשכיות זה האובייס. כך שפתאום, באמצע הסרט, נכנס אדם אקראי לחלוטין שלא ממש מוצג לפני כן, תופס את השניים ברגע הבגידה, מתנהג כאילו הוא היה מעורב בכל הדבר הזה מההתחלה, ואחר כך פשוט די נעלם מהסרט. היינו טוענים שמדובר במהלך לא הגיוני, אך אחרי צפייה מלאה ב"החדר" אפשר להניח שתהיו כל כך המומים שאפילו לא תשימו לב - וגם זה משהו.

mako תרבות בפייסבוק