בגיל 98: האומן יעקב אגם הלך לעולמו

חתן פרס ישראל, האומן יעקב אגם, הלך לעולמו בגיל 98 - כך נודע היום (ראשון). אגם, מהמייסדים הבולטים של האומנות הקינטית, נחשב לאחד האומנים הישראלים המזוהים ביותר בעולם, וחתום על יצירות איקוניות כמו מזרקת "אש ומים" בכיכר דיזנגוף בתל אביב. הניח אחריו אישה ושלושה ילדים.

ארונו של אגם יוצב מחר ברחבת מוזיאון אגם בראשון לציון, שם יתקיים טקס אשכבה לזכרו. לאחר מכן תצא הלווייתו מרחבת בית העלמין הצבאי ברחובות בשעה 17:00.

יעקב אגם נולד בראשון לציון במאי 1928, בנו של הרב יהושע גיבשטיין, וגדל במשפחה בת שבעה ילדים. בילדותו למד ב"חדר", ובהמשך פנה ללימודי אומנות בבית הספר בצלאל שבירושלים, שם היה תלמידו של הצייר הישראלי מרדכי ארדון. לאחר מכן המשיך את לימודיו במערב אירופה - בציריך אצל הצייר והמעצב השווייצרי יוהנס איטן, וגם בפריז.

בנעוריו נעצר על ידי שלטונות המנדט הבריטי במהלך השבת השחורה בשנת 1946, ונכלא למספר חודשים במחנה המעצר בלטרון.

אגם היה מהאומנים הבולטים שפיתחו את זרם האופ-ארט, המבוסס על אשליות אופטיות. בגיל 27 הציג בפריז תבליטי עץ צבעוניים בתערוכת "התנועה", שזכו לתשומת לב בשל האופן שבו הם משתנים בהתאם למיקומו של הצופה.

בשנות ה-70 יצר אגם פסלים המשלבים מים, אש ומוזיקה, שפעלו באמצעות מערכות בקרה ממוחשבות. אחת מיצירותיו המוכרות ביותר היא מזרקת "אש ומים" בכיכר דיזנגוף בתל אביב, שהוצבה בשנת 1987.

לאורך השנים יצר אגם עבודות רבות בתחומים מגוונים, בהם פיתוח טכניקת "אגמוגרף", יצירות בפרספקס, עיצוב בולים והמצאת שיטת הכתיבה "אגמילים", שבה שינוי אות אחת משנה את משמעות המילה. בנוסף, היה מעורב גם בתחום החינוך החזותי, ושיתף פעולה עם מכון ויצמן במסגרת "תוכנית אגם", שמטרתה פיתוח חשיבה חזותית לגיל הרך.

אגם הציג תערוכות רבות ברחבי העולם, ובהן רטרוספקטיבות במוזיאון לאומנות מודרנית בפריז, במוזיאון סטדליק באמסטרדם (1973) ובמוזיאון גוגנהיים בניו יורק (1980). לאורך השנים הוצגו עבודותיו גם במוסדות מרכזיים נוספים, ובהם בהם ארמון האליזה בפריז (1972) ומזרקה מוזיקלית ברובע לה דפאנס בעיר. בשנת 2009 הוצגה בפריז ובבזל עבודת המראות שלו "מעבר למציאות".

לאורך הקריירה זכה אגם לשורה ארוכה של פרסים והוקרות, בהם פרס על מחקר אמנותי בביאנלה בסאו פאולו (1963), פרס מוזיאון ישראל (1985), ותואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת תל אביב (1975) ומהמכללה למינהל (2009). בשנת 2017 נחנך בראשון לציון מוזיאון לאומנות על שמו.

את פרס ישראל קיבל אגם ביום העצמאות האחרון. כשהוועדה הודיעה על היבחרו, היא ציינה כי "פועלו של יעקב אגם מהדהד תרומה רבת שנים לאומנות הישראלית והבין-לאומית זה שבעה עשורים. אגם פרץ את גבולות האומנות הפלסטית כפי שהייתה מוכרת וחידש שפות של אומנות קינטית ואומנות אופ-ארט.

"האלמנט החדשני המרכזי ביצירתו לאורך השנים הוא רעיון השינוי הפנימי הן בגוף היצירה עצמה והן מנקודת מבטו המשתנה של הצופה. יצירותיו משלבות אלמנטים חזותיים עם אלמנטים מוזיקליים בתנועה בחלל ובזמן ומשקפות מציאות דינמית ומתחדשת. יצירתו מבטאת תפיסה שלפיה האומנות חייבת להיות תנועתית ומשתנה כשם שהמציאות עצמה נבראת ומתעצבת ללא הרף".

שר התרבות והספורט מיקי זוהר ספד: "קיבלתי בצער את הידיעה על פטירתו של האומן יעקב אגם, חתן פרס ישראל ומי שהיה מהבולטים והמשפיעים שבאומני ישראל בעולם. אגם היה אומן פורץ דרך, שהעניק ליצירה הישראלית שפה ייחודית, ומעוררת השראה. מורשתו האומנותית תמשיך להאיר ולהשפיע על דורות של יוצרים בארץ ובעולם. בשם משרד התרבות והספורט, אני שולח תנחומים למשפחתו, לחבריו ולכל אוהבי האמנות בישראל".

רות מקבי, המנהלת והאוצרת ראשית מוזיאון אגם, ספדה: "יעקב אגם היה מן האומנים הנדירים שהצליחו לשנות את האופן שבו אנחנו תופסים אומנות. הוא לא רק יצר יצירות, הוא יצר דרך חדשה להתבונן בעולם. עבורו, התנועה, הזמן וההשתנות היו לב היצירה, והצופה היה שותף פעיל בהשלמתה. מוזיאון אגם הוא התגשמות חזונו. הוא נולד מתוך שותפות יוצאת דופן בין יעקב אגם לבין עיריית ראשון לציון, עיר הולדתו, מתוך אמונה שיצירתו ראויה לבית קבע בין-לאומי שימשיך להאיר את מורשתו לדורות הבאים.

"בכל יום מחדש אנו רואים כיצד חזונו ממשיך לעורר השראה בקרב ילדים, חוקרים, אומנים ומבקרים מהארץ ומהעולם. אנו רואים שליחות בהמשך שימור יצירתו, במחקר, בחינוך ובהנגשת מורשתו, כדי שרוח החדשנות, הסקרנות והאופטימיות שאפיינה אותו תמשיך לפעום גם בעתיד. בשם צוות מוזיאון אגם והעיר ראשון לציון, אנו משתתפים בצערם העמוק של בני משפחתו, חבריו, וכל אוהבי האומנות בישראל ובעולם. יהי זכרו ברוך".