"אחד השקרים המחרידים": נתניהו הורה לתבוע את הניו יורק טיימס

מדינת ישראל נגד הניו יורק טיימס: משרד החוץ הישראלי הודיע היום (חמישי) כי ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החוץ גדעון סער הורו לפתוח בהליך של הגשת תביעת דיבה נגד הניו יורק טיימס, בעקבות המאמר מאת זוכה הפוליצר ניקולס קריסטוף שפורסם השבוע בעיתון ועורר סערה. בטורו מציג קריסטוף האשמות חמורות נגד ישראל בדבר אונס והתעללות מינית של אנשי כוחות הביטחון בפלסטינים, לרבות טענה שלפיה אותה התעללות כללה שימוש בכלבים. בפוסט מטעם משרד החוץ הישראלי נכתב כי מדובר ב"אחד השקרים המעוותים והמחרידים ביותר שפורסמו אי פעם נגד מדינת ישראל בעיתונות המודרנית - אשר אף זכה לגיבוי מצד העיתון עצמו", ובעקבות הפרסום נתניהו וסער הורו על הגשת תביעה.

מאמרו של קריסטוף מתמקד בטענות לאלימות מינית מצד חיילי צה"ל, סוהרים ומתחלים ישראלים נגד פלסטינים בגדה, בעזה ובבתי הכלא - והוא מתבסס על שיחות שקיים העיתונאי עם 14 גברים ונשים שהעידו כי הותקפו, לצד בני משפחה, עורכי דין, חוקרים וארגוני זכויות אדם. אחד מאותם ארגונים, Save the Children, דיווח כי למעלה ממחצית מהילדים בני 12 עד 17 שהיו במעצר ישראלי והשיבו לסקר מטעמו סיפרו כי חוו או היו עדים לאלימות מינית.

את מרבית תשומת הלב העולמית בטורו של קריסטוף תופסת אנקדוטה שהגיעה אליו מעיתונאי בעזה, המספר כי בעת שהיה אזוק ומכוסה עיניים, הסוהרים הישראלים שהחזיקו בו תקפו אותו מינית באמצעות כלב. לדבריו, הסוהרים עודדו את הכלב בעברית בזמן שצילמו את האירוע - ואותו עיתונאי מספר כי "ניסיתי להדוף אותו, אבל הוא חדר אליי". המאמר מציין כי אסירים נוספים, וכן ארגוני זכויות אדם, העידו אף הם על שימוש בכלבים לצורך תקיפות מיניות או איומים מיניים כלפי אסירים פלסטינים.

עם זאת, קריסטוף מציין כי לא קיימות ראיות לכך שמנהיגים ישראלים הורו לבצע אונס. לדבריו, מדובר בחלק ממערכת שבה אלימות מינית הפכה לכלי שגרתי של השפלה וענישה, תוך השוואה לאלימות המינית שבה נקט חמאס ב-7 באוקטובר ואחריו. קריסטוף כותב כי כפי שתומכי ישראל צדקו כשדרשו לגנות אונס באותה עת, כך יש לגנות גם פגיעות מיניות בפלסטינים. "איפה אתם לעזאזל?", כתב, בעודו מפנה לראש הממשלה נתניהו את השאלה שהפנה בעבר לעולם. לטורו של קריסטוף נלוותה תגובה מטעם שב"ס שדחה את הטענות, וכן צוין כי נתניהו כינה בעבר את הטענות על אלימות מינית מצד ישראל "האשמות חסרות בסיס". במשרד לביטחון לאומי סירבו להגיב.

לאחר פרסום הטור, במשרד החוץ הישראלי הגיבו להאשמות שהציג קריסטוף. ציוץ מטעם דוברות המשרד כינה את המאמר של הטיימס "אחת מעלילות הדם החמורות ביותר שהופיעו בעיתונות המודרנית", הגדיר את קריסטוף "תועמלן" וטען כי דבריו מהווים "עיוות מוחלט של המציאות, תוך זרם אינסופי של שקרים חסרי בסיס" ו"הופכים את הקורבן לנאשם".

אתמול נחשף בדוח של משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, כי אחד ממקורות המידע העיקריים עליהם מסתמך טור הדעה של כריסטוף הינו מכון מחקר שבראשו עומד איש המזוהה עם חמאס, ושנגדו הוצא צו תפיסה מנהלי על ידי כוחות הביטחון הישראליים. לפי הדוח, הצו נגד ראמי עבדו, שעומד בראש הארגון Human Rights Monitor, נחתם בנובמבר 2020 בידי שר הביטחון דאז בני גנץ בגין פעילותו של עבדו כחבר ועד בארגון IPalestine, שהוכרז על ידי ישראל כארגון טרור המזוהה עם חמאס.

צייצנים ומובילי דעת קהל נוספים גינו אף הם את המאמר של קריסטוף - ביניהם פעיל ההסברה חן מזיג, שכתב כי "חלק מהמקורות כוללים אדם ששיבח את אירועי 7 באוקטובר, וארגון לא ממשלתי שהעומד בראשו הוגדר בעבר על ידי ישראל כפעיל חמאס". העיתונאי האמריקאי דיוויד שוסטר כתב כי הוא "שומע מחברים ותיקים בניו יורק טיימס כי מתקיימים דיונים, כולל בדרגים הבכירים ביותר במערכת, על האפשרות לחזור בהם מהטור. יש בעיות הנוגעות לאמינות המקורות ולהיעדר ראיות".

בעקבות ציוצו של שוסטר, בטיימס פרסמו אתמול הבהרה רשמית בנושא. "אין שום אמת בזה", מסר דובר מטעם העיתון, "ניקולס קריסטוף הוא עיתונאי זוכה שני פרסי פוליצר שדיווח על אלימות מינית במשך עשרות שנים, ונחשב לאחד מכתבי השטח הטובים בעולם המתעדים ומהווים עדות להתעללות מינית שחווים נשים וגברים באזורי מלחמה ועימות. הוא נסע לאזור כדי לדווח ממקור ראשון על סיפוריהם של פלסטינים שסבלו מהתעללות, והמאמר שלו אוסף עדויות במילותיהם של הקורבנות עצמם, המגובות על ידי מחקרים עצמאיים".