אם הייתם בחיים ושלטתם בעולם הסלבס אי אז ב-1995, אין סיכוי שאתם לא זוכרים את השערוריה מסביב לבגידה של יו גרנט באליזבת הארלי. הוא היה בדיוק אחרי הפריצה הענקית שלו ב"ארבע חתונות ולוויה אחת" והיא בדיוק נבחרה להיות הפנים של אסתי לאודר, עבודת הדוגמנות הראשונה שלה בגיל 29. למרות שהזוגיות ביניהם כבר הייתה ותיקה יחסית בשלב הזה, הפרסום המהיר של השניים הפך אותם לאיט קאפל הבריטי של אותה תקופה.
התדמית של גרנט בזמנו הייתה דומה לדמות שלו ב"ארבע חתונות ולוויה אחת": הבריטי הביישן והמגמגם שלא מודע לקסם האישי שלו. מאותה סיבה, עולם התרבות היה בהלם כשהוא התחיל לצעוד במסלול מפוקפק, ונעצר בלוס אנג'לס בזמן שעובדת מין העניקה לו מין אוראלי. הצהובונים מסביב לעולם חגגו, אבל הזוגיות של השניים איכשהו שרדה את התקרית, לפחות עד שנפרדו חמש שנים מאוחר יותר. גרנט הצליח להציל את התדמית והקריירה שלו ככוכב קומדיות רומנטיות, בעיקר כי הוא לא הסתתר - והופיע עוד באותו השבוע אצל לארי קינג לראיון שנקבע מראש לקידום הסרט "תשעה חודשים", שבמהלכו הודה בכך שהוא עשה טעות והתנצל.
בסוף השבוע האחרון, יותר מ-25 שנה לאחר התקרית ההיא, גרנט בן ה-60 התארח בפודקאסט "WTF" של מארק מרון, פתח שוב את הסיפור ונכנס לסיבות שמאחורי ההחלטה השגויה ההיא. "עמדתי לקדם את הסרט ההוליוודי הראשון שלי - התזמון שלי היה מושלם", הוא אמר בציניות. "הבעיה שלי הייתה שבדיוק ראיתי את הסרט. הוא אמור היה לצאת שבוע או שבועיים לאחר מכן, והייתה לי הרגשה רעה לגביו, אז הלכתי להקרנה. כולם היו מבריקים בסרט, אבל אני הייתי כל כך מזעזע, אז לא הייתי במקום טוב מנטלית".
בתזמון לא מקרי, רק כמה ימים לאחר שידור הראיון של מייגן מרקל והנסיך הארי עם אופרה וינפרי, גרנט סיפר למרון על החוויה שלו מול הצהובונים הבריטיים, שנקטו בכל אמצעי כדי להשיג מידע אישי על השחקן. "רק בדיעבד למדתי שלא רק שהייתה להם גישה להודעות שקיבלתי בטלפון הסלולרי, הם גם האזינו לקו הביתי שלי, במשך שנים", הוא אמר. "בנוסף, המסמכים הרפואיים שלי נגנבו והם שמו מכשיר מעקב על המכונית שלי כך שהם ידעו איפה אני".
את הפרטים האלה גרנט גילה דרך חוקרים פרטיים שנהגו לעבוד עבור הצהובונים הבריטיים, אבל מאז עברו צד - וכיום עוזרים לקבוצה שהשחקן הוא אחד ממוביליה שנקראת Hacked Off. הקבוצה המדוברת פועלת למען רגולציה עצמית של העיתונות הבריטית, כדי להגן על חופש העיתונות ובמקביל למנוע מקרים של פרסומים שקריים או פלישה מיותרת לפרטיות המסוקרים.
"הם כל כך כועסים על העורכים, המנהלים והבעלים של העיתונים האלה על כך שהם התחמקו מעונש בעוד חלק מהם, שעשו את העבודה בשטח, הלכו לכלא בגלל זה", גרנט אמר על החוקרים הפרטיים. "אז עכשיו הם עברו לצד שלנו והם חושפים הכל". גרנט הוסיף שלשמוע את הסיפורים האלה היא חוויה מרתקת ומפחידה בו זמנית, בעיקר כשהוא פוגש חוקרים פרטיים שהעבודה שלהם הייתה לרדוף אחריו. "אני יכול להיות באחת המסיבות של הקבוצה ופתאום מישהו יגיד 'גרנט, אני לא חושב שפגשתי את נובי, הוא פרץ לדירה שלך ב-1999'", הוא אמר. "ואז אני צריך להגיד 'היי, נוב. ברוך הבא. תרגיש בבית, אתה יודע איפה הכל נמצא'".