בתור יהודיה עם משפחה ישראלית ותפיסות עולם פרוגרסיביות, לקומיקאית שרה סילברמן יש הרבה מה לומר בפודקאסט שלה על כל מה שקשור לישראל, ציונות, אנטישמיות ונושאים נפיצים אחרים. השבוע היא התייחסה לנושא אחד פופולרי ומדובר - ההצבעה על הסיוע הכספי של ממשלת ארה"ב לתמיכה בכיפת ברזל, וגם לנושא פחות פופולרי ומדובר - ה"ג'ופייס" ("Jewface") בהוליווד, על משקל "בלאקפייס".
בנושא כיפת ברזל, סילברמן פנתה ל"סקוואד", קבוצה של שישה חברי קונגרס פרוגרסיביים שכוללת את רשידה טליב ואלכסנדריה אוקסיו-קורטז, ושאלה מדוע חבריה לא מזכירים את חמאס כשהם דנים במאבק הפלסטיני לשחרור. "אף אחד מהם לא מדבר על חמאס, זה כל כך מוזר", היא אומרת בפודקאסט. "כן, הכיבוש הוא לא טוב, לא יכול להתקיים צדק במקום שבו לאנשים אין חופש תנועה, אבל הם בחרו בחמאס. ישראל לא טובה לפלסטיני, אבל אתם עובדים על עצמכם אם אתם חושבים שחמאס טובים לפלסטינים".
סילברמן המשיכה וביקשה שלא להסיר את התמיכה הכלכלית בכיפת ברזל, שכן היא תגרום למוות של אנשים, ואפילו אמרה: "אנשים אוהבים יהודים רק אם הם סובלים".
בקטע אחר בפודקאסט, סילברמן התייחסה לנושא פחות מדובר - הנטייה של הוליווד ללהק שחקנים לא יהודים בתפקידים של יהודים, ובפרט התייחסה לליהוק של קתרין האן לתפקיד של ג'ואן ריברס בסדרה על חייה. "יש מסורת ארוכה של לא-יהודים שמשחקים יהודים, אבל לא סתם אנשים שהם במקרה יהודים, אלא אנשים שהיהדות שלהם היא חלק משמעותי מהזהות שלהם", היא אמרה. "אפשר לטעון שכשלא-יהודיה מגלמת את ג'ואן ריברס, זה בעצם 'ג'ופייס'".
סילברמן משתמשת במושג "ג'ופייס" כשאול מ"בלאקפייס" - הפרקטיקה הבעייתית שהייתה נהוגה בהוליווד בעבר, כששחקנים לבנים גילמו שחורים ונאלצו לצבוע את הפנים שלהם בצבע כהה. "זה קורה ששחקנים לא יהודים מגלמים דמויות יהודיות עם מאפיינים יהודים בולטים, לרוב עם איפור או תוספות כמו אף גדול או מבטא ניו יורקי או של יידיש. ובזמנים כאלה שייצוג הוא כל כך מרכזי ומדובר, למה במקרה שלנו הייצוג כל הזמן מופר?".
הקומיקאית המשיכה ואמרה שבכל פעם שדמות של אישה יהודיה היא "אמיצה או שמגיעה לה אהבה", היא אף פעם לא מגולמת על ידי שחקנית יהודיה, ומצרפת דוגמאות - פליסיטי ג'ונס בתור רות ביידר גינזבורג, רייצ'ל ברוסנהן ב"גברת מייזל המופלאה" והדמויות של בלה אבזוג ובטי פרידן במיני סדרה "גברת אמריקה". היא מדגישה שאין לה שום טענה כלפי השחקניות עצמן שהן מקבלות על עצמן את הליהוקים, אלא עם המערכת. "אני יודעת שפוליטיקת זהויות היא מעצבנת, אבל כרגע - ייצוג משנה".