תומך בחרם: הפסטיבל היוקרתי סירב להכניס יוצרים ישראלים
פסטיבל הסרטים התיעודי הבין-לאומי באמסטרדם (IDFA) דחה את השתתפותם של יוצרים ישראלים מפסטיבל דוקאביב, שוק קופרו ותאגיד השידור הישראלי. הפסטיבל סירב להעניק אישורי כניסה לאותם נציגים, בטענה שקיבלו מימון מתקציב המדינה. "במכתב נכתב שהם לא יעניקו לנו אישור השתתפות משום שאנו שותפים לרצח עם, מה שכמובן לא נכון". מנהלת הפסטיבל: "ההחלטה תיבחן מחדש בשנה הבאה"

דמויות בולטות בתעשיית הקולנוע הישראלית ממוסדות מרכזיים, בהם פסטיבל דוקאביב, שוק קופרו ותאגיד השידור הישראלי כאן - כולם נדחו מלהשתתף בפסטיבל הסרטים התיעודי הבין-לאומי באמסטרדם (IDFA), אחד מפסטיבלי הדוקו היוקרתיים בעולם. כך מדווח הערב (שני) מגזין "וראייטי".
הפסטיבל, שנמצא כעת תחת הנהגתה החדשה של איזבלה ארטה פרננדז, תמך בחרם על תעשיית הקולנוע הישראלית, שנולד בחודש שעבר ביוזמת הארגון Film Workers for Palestine ונחתם על ידי כמעט 4,000 אנשי תעשייה. בין החותמים היו כוכבי הוליווד כמו אמה סטון וחואקין פיניקס, שהתחייבו לסרב לעבוד עם מוסדות קולנוע ישראליים "המעורבים בפשעי מלחמה בעזה". בהתאם, סירב הפסטיבל להעניק אישורי כניסה לנציגי דוקאביב, קופרו וכאן, מאחר שהם מקבלים מימון חלקי מתקציב המדינה.
מיכל ויץ, במאית ומפיקה דוקומנטרית שמונתה בשנה שעברה למנהלת האומנותית של דוקאביב, אמרה בריאיון למגזין כי היא ועמיתיה בכאן ובקופרו "קיבלו מכתב סירוב מאידפא". עוד הוסיפה: "במכתב נכתב שהם לא יעניקו לנו אישור השתתפות משום שאנו שותפים לרצח עם, מה שכמובן לא נכון".
ויץ, שביימה את הסרט הדוקומנטרי "הקופסה הכחולה" (2021), שעסק בדרך שבה קרן קיימת לישראל רכשה אדמות בפלסטין לפני ואחרי הקמת המדינה, הוסיפה כי "גם אם 25 אחוז מהתקציב שלנו מגיע ממקורות ציבוריים, אנו מקרינים סרטים ביקורתיים מאוד כלפי הממשלה, נגד המלחמה ונגד הכיבוש, כי המטרה שלנו היא לבנות גשרים בין פלסטינים לישראלים".
הבמאית ציינה גם כי ממשלת ישראל אינה מכתיבה את תוכני הפסטיבל וכי הוא תמיד עמד בפני לחצים פוליטיים. "אנחנו עדיין לא דיקטטורה. אנחנו מדינה דמוקרטית, לא כמו רוסיה, ולכן אנחנו יכולים לקיים פסטיבל קולנוע עצמאי גם אם יש בו מימון ציבורי". בנוסף סיפרה ויץ, שביתה נהרס מפגיעת טיל במלחמת ישראל-איראן ביוני, כי הוצע לה אישור אישי להשתתפות בפסטיבל הנחשב אך שהיא סירבה, משום שאינה רוצה ליצור תקדים וכי היא מאמינה שהחרם לא הוגן.
בתגובה לפניית המגזין התייחסה מנהלת הפסטיבל ארטה פרננדז לחרם ואמרה כי "השנה לא ניתנה הסמכה לארגונים מישראל שמקבלים תמיכה ממשלתית, אך ההחלטה תיבחן מחדש בשנה הבאה". לדבריה הפסטיבל בוחן "סרטים ויוצרים עצמאיים באופן פרטני ולפי מקרה", וציינה כי "אם לפרויקט יש קשרים ישירים עם ממשלות המעורבות בהפרות חמורות של זכויות אדם, למשל, באמצעות מימון ממשלתי ישיר - הוא בדרך כלל לא נבחר". לדבריה, מדיניות זו בעבר "הובילה את אידפא לסרב לסרטים מסוימים מאיראן, ומאז הפלישה הרוסית לאוקראינה גם מרוסיה וממדינות נוספות".
הבמאית הישראלית ציינה מצדה כי במהלך השנים הקרין דוקאביב סרטים ביקורתיים רבים מהשמאל, שעוררו את זעמה של "שרת התרבות, שאמרה שבגדנו במדינה". לדבריה, כמו הסרט "הסנגורית" (2019) על עו"ד לאה צמל, שמייצגת פלסטינים המואשמים בטרור כשדוגמה נוספת היא הסרט "1948: לזכור/לא לזכור", שחשף סיפור כיבוש כפר פלסטיני במלחמת העצמאות.
בחודש שעבר, נזכיר, בטקס פרסי אופיר, זכה בפרס הסרט הטוב ביותר הסרט "הים" שייצג את ישראל באוסקר, דרמה בערבית על נער פלסטיני מהגדה המערבית המסכן את חייו כדי להגיע לחוף בתל אביב. הזכייה, לא התקבלה בחיוב ושר התרבות והספורט מיקי זוהר הודיע מיד כי יפסיק את מימון הטקס.
בריאיון, הוסיפה הבמאית הישראלית: "החלום שלי הוא להקרין סרטים שמספרים מה קורה בעזה, בגדה המערבית, באיראן ובלבנון". עוד אמרה: "אני רוצה שהקהל הישראלי יראה את האנשים מהצד השני של הגדר. אבל אף אחד לא ייתן לי את הסרטים האלה כי אני ישראלית". לדבריה, מאז תחילת החרם, האפשרויות לשיתופי פעולה בינלאומיים הצטמצמו. "כולם מפחדים לשתף פעולה עם ישראל, ולכן הרבה יותר קשה כיום ליצור הפקות משותפות או לעבוד עם שותפים מחוץ לישראל". לדבריה, "תרבות וקולנוע הם הדרכים היחידות לתקשר זה עם זה. אבל החרם רוצה שנהיה מבודדים וניעלם, ואני חושבת שהקול שלנו חשוב".