הייתי חנון שלא יודע שהוא לא מקובל, כי לא ידעתי שיש מסיבה ושאני לא מוזמן אליה

"לא מזמן היה לי ערב עם סטף קרי, דייוויד בקהאם וטום בריידי, ובבוקר למחרת אני כאן על הכיור, עושה כלים. זה החיים, וזה טוב. זה שומר עליי", אומר ליאור סושרד כשהוא מכין קפה, שעה אחרי שהילדים נשלחו מהדירה במגדלי בבלי בתל אביב למסגרות החינוכיות. "נורא קל להתפזר, ואני ראיתי הכל. הייתי זבוב על הקיר בכל הרכילויות ששומעים, בכל כך הרבה רגעים. פעם הייתי ביאכטה של מיליארדר עם המשפחה שלו, ואז לקח אותנו הליקופטר, טס חמש דקות ונחת ביאכטה אחרת, עם בחורות אחרות, כדי שאעשה שם הופעה. ואני מתקשר לטל בפייס-טיים, 'מאמי, תראי, אני עם דוגמניות'. אני לוקח את זה להומור".

מה נגמר עם המיליארדר?
"בסוף חזרנו ליאכטה השנייה, לאשתו ולילדים. זה מצבים מטורפים".

טל לא מקנאה ברגעים כאלה?
"לא, אני יותר מקנא לה. היא מהממת, היא פצצת-על. סטטיסטית יש סיכוי יותר גדול שיקרה לי משהו, אבל זה לא מעניין אותי. גם כשאני מופיע בווגאס אני ממוקד מטרה, אחרי ההופעה אני הולך ישר למלון, לחדר שלי, לבד. אין לי שום ריגוש ללכת לקזינו ולחפש בחורות וכאלה. להפך".

אני רואה דולרים

בגיל 44, אחרי שהופיע ביותר מ-70 מדינות, סושרד הוא כנראה המנטליסט מספר אחת בעולם. הוא הבסטי של משפחת קרדשיאן, ברקורד שלו יש הופעות עם ברברה סטרייסנד וג'ניפר לופז, הוא פגש והדהים את ביל גייטס ואת אילון מאסק, ובדרך הפך לבן בית בטלוויזיה האמריקאית. אבל כאדם שאמור לדעת לקרוא וגם לשתול מחשבות, את הדרך לשם הוא לא עשה רק בכוחה של "מחשבה בוראת מציאות", אלא גם ביוזמה ובהתמדה. בכוחה של עשייה שבוראת מציאות.

"אני הולך על חוק המספרים הגדולים. תעשה 100 פגישות, 99 אנשים יגידו לך לא, ואחד יגיד כן", אומר סושרד. "למשל, כדי להתארח אצל ג'יי לנו הייתי מגיע לפגישות באולפנים שלו ושומע את המשפט המוכר 'אל תתקשר אלינו, אנחנו נתקשר אליך', עד שפעם אחת שמעתי את לנו עובר במסדרון, פתחתי את הדלת וצעקתי, 'ג'יי, בוא, אתה צריך לראות מה הבחור הזה עושה לנו'".

כאילו מישהו אחר אומר את זה?
"בדיוק. ואז הוא בא ואני מיד אומר לו, 'בחר מספר בין 1 ל-100'. הוא אומר 22, ואני מוציא דף שכתוב עליו, 'ג'יי יגיד 22'. עכשיו הוא לא נדהם ברמות, אבל הוא כן אמר לצוות, 'זה נחמד, בואו נביא אותו לתוכנית'. אבל גם פה צריך להמשיך לתזכר אותם, ומגיעה ההמתנה הטריקית, כי אומרים לי, 'תגיד לנו כשאתה באזור'. איזה אזור? אני מחר כבר בטיסה לישראל. ואני עדיין אומר להם, 'אין בעיה', שומר על קשר, ואז מגיע מייל ששואל אם אני פנוי בתאריך כזה וכזה. וברור שאני לא באזור, ושאני טס במיוחד על חשבוני. בסוף הופעתי אצלו והיה מעולה ומצחיק והקהל התלהב, וג'יי אמר באמצע התוכנית, 'אתה חייב לבוא שוב'. אז יום למחרת כבר שלחתי מייל להפקה: 'היי, ג'יי ביקש שאני אבוא עוד פעם'. רק אז זה קרה שוב ושוב, ואותו הדבר בדיוק היה לי במשך ארבע שנים של ניסיונות עם אלן דג'נרס".

כל אירוע כזה, כל מפגש יוקרתי, מתועד בתמונה שסושרד לא מהסס לחלוק איתי. "זה חלק בלתי נפרד מהעבודה", הוא מסביר ומעלה את שמו של סקוטר בראון, כנראה המנהל המוזיקלי המפורסם ביותר בעולם: "אני מיודד איתו, אז הזמנתי אותו להופעה שלי בלוס אנג'לס, והוא אמר: 'אני ובת הזוג שלי נבוא'. אני אומר לו, 'אה, סידני', והוא עוד שואל אותי, 'אתה מכיר אותה?', כאילו יש מישהו שלא מכיר את סידני סוויני. בסוף אנחנו נפגשים לדינר, מגיע גם אשר (בראון ניהל במשך שנים את הקריירה של הזמר – א"ו), וסידני מספרת לי כמה היא אוהבת את ישראל. אני קולט את סקוטר מצלם אותנו בשיחה, וברור שאני רוצה את התמונה, אבל אני עושה את זה בחברות ומסמן לו: 'אתה שולח לי את התמונה אחרי זה'. כשנגמר הערב הזכרתי לו, 'שלח לי'".

שלח?
"כן, וזה לא נגמר שם. שלחתי לו הודעה, שאלתי אם אפשר להעלות את התמונה והוספתי שהיא 'הארמלס'. הוא אמר, 'תן לי 24 שעות לבדוק', ואני לא ויתרתי וכתבתי, 'הארמלסססס'. ואז הוא שלח לי: 'כן, כולם בסדר עם זה'. העליתי, בום. מלא צפיות".

כבר ביססת את מעמדך כחביב הסלבס, אתה לא מניח שהם יזכרו אותך?
"לא. נגיד, באוגוסט כתבתי לקים קרדשיאן, 'צריך לארגן מסיבה'. חייבים יוזמה, הדברים לא נופלים סתם. הזדמנות לא תבוא אם לא תבנה לה את הדלת".

אתה נחשף גם לגחמות של עשירי העולם. מה היה הדבר הכי מופרע שחווית?
"הביאו אותי במטוס פרטי למוסקבה, ושם חיכה רכב שלקח אותי להופיע בבית עץ עתיק בשומקום, ליד אגם קפוא. זה היה בית של מישהו שהוא סוג של צייד, ומה שזעזע אותי היה הפוחלצים שמוצמדים שם לקירות: אריות, דובים, דברים לא חוקיים. ביקשתי שולחן, נתנו לי שולחן שהיה רגל של פיל. הכיסא היה זברה. זה היה פשוט נורא".

איך זה להופיע מול אנשים כל כך עשירים? יש רגעים שאתה מרגיש "קנו אותי"?
"כשאני צולח אתגר כזה אני טופח לעצמי על השכם, אבל החיסרון הוא שזה לא תמיד אומנותי. הייתי פעם באירוע עם ג'ניפר לופז, וזה אירוע שיושבים בו סביב שולחנות, כולם אוכלים ומדברים בזמן שאנחנו מופיעים. ומילא אני, אבל ג'ניפר לופז! שאלתי אותה על זה, והיא אמרה לי בצורה מאוד ברורה: 'אני רואה דולרים'. ואז הבנתי, כן, אוקיי".

בון ג'ובי של המנטליזם

הדברים התחילו לקרות לסושרד בדיוק לפני 20 שנה, כשהתמודד – וניצח – בריאליטי "אורי גלר מחפש את היורש". "התלבטתי מאוד אם לעשות את זה", הוא מודה, "אבל בסוף אמרתי, 'יאללה. אני הולך, אני מנצח, שלום, ביי'. הייתי חייב להאמין בעצמי".

איך אתה היום מול המתחרים שלך?
"‏זה תחום מאוד קטן, ואין הרבה אנשים שיודעים לעשות את זה ברמה גבוהה. אני מעריך מאוד את ‏נמרוד הראל, שימי אטיאס, אמיר לוסטיג, ליאור מנור, חיים גולדנברג. אני מאוד תחרותי, אבל באישי יש פרגון".

מה למדת מאורי גלר?
"הוא האב המייסד, הראשון שהביא את הדבר הזה לבמה, והוא גם לימד אותנו הרבה על יחסי ציבור. אבל אורי היה עם הקטע של הכוחות והכפיות, דברים יותר רציניים. זה לא מקביל למה שאני עושה. אני הייתי משלב סטנדאפ, רוקנרול. אני כמו בון ג'ובי של המנטליזם".

יש מצב שהיום יחפשו לך יורש?
"לשמחתי ולצערי, עוד לא ראיתי את הסופרסטאר הבא. אני עבדתי קשה כשהייתי בן 20, והם רוצים הצלחה מיידית. אבל בדור של היום לא לומדים כמונו, עכשיו בא ילד שמסתכל על הדברים באינסטגרם ומעתיק".

סושרד שולף את הטלפון ומראה לי סרטון של מנטליסט צעיר שמחקה אותו אחד לאחד, גם בשיח ובבדיחות שמלוות את המופע המנטליסטי על הבמה. "לבחור הספציפי הזה כתבתי, 'אם יראו אותי ואז אותך – יגידו שאתה מעתיק. ואם יראו אותך קודם ואז אותי – אתה עדיין מפסיד, כי אני עושה את זה הרבה יותר טוב ממך. זה שלי, אני המצאתי את זה. אז בוא תמצא לך דמות. אני אעזור לך, אייעץ לך'".

את הקוסמות גילה סושרד כבר בגיל 10. "זאת הייתה הדרך שלי לתקשר", הוא אומר. "נגיד, כולם היו מאוהבים בילדה שקראו לה לירית, אני עשיתי לה טריקים בקלפים, וככה היא דיברה איתי. זה היה אייס-ברייקר".

ואחרי שהקרח נשבר?
"נשארתי בפרנד-זון. הייתי חנון שלא יודע שהוא לא מקובל כי פשוט לא ידעתי שיש מסיבה ושאני לא מוזמן אליה. זה נמשך כל החטיבה והתיכון, עד שבמסיבת הסיום של י"ב חיקו אותי על הבמה. זה היה מאוד לא נעים".

חיקו באיזה אופן?
"היה לי מופע עם קיפול נייר בצורת פרח שרוקד באוויר, ואז הייתי מדליק את הפרח והוא היה הופך לוורד. במסיבת סיום היה ילד שעשה קטע כאילו הוורד מחובר לשרשרת גדולה, ואני גרוע".

החוויות האלו קיבלו במה ומסך בסדרה בהשראת חייו ובהשתתפותו, "סושרד הצעיר", שמשודרת ב"כאן חינוכית" ("גם על זה קיבלתי 30 'לא'").

איך זה להיות שחקן?
"נורא קשה. למדתי באובססיביות את הטקסטים, עכשיו גם עשינו סצנה בהשראת הסרט 'ביג' וזה יהיה פרק מגניב. בעונה השנייה השתגענו עוד יותר עם הפרקים, אז יהיה כיף".

אם לחזור רגע לסושרד הצעיר האמיתי, היה קלוז'ר? מישהו ראה סצנה והתקשר להתנצל?
"לא, אבל תשמעי סיפור: מישהו מהשכבה שנורא נורא הציק לי בתיכון, מעשירי חיפה, נפטר. התקשרו אליי וביקשו ממני להנחות ערב לזכרו, ואני נקרעתי ביני לבין עצמי. כי ברור שזה עצוב, ומצד שני הבן אדם הזה עשה לי את החיים נורא קשים. חלילה לא שמחתי על הפטירה שלו, אבל זה העמיד אותי במצב מוזר. בסוף החברים שלי היו הרבה פחות סלחניים ממני, ואמרו לי, 'אתה ממש לא מנחה ערב לזכרו'".

אנחנו בביזנס, הילדים בתיירים

ב-14 שנות נישואיהם הביאו סושרד ושכטר שלושה ילדים לעולם: אורי (12), ליה (10) ואמי (5 וחצי). "הייתי עושה עוד", הוא אומר, "אבל טל לא מרשה. ובסדר, קל לי להגיד".

​בלידה של כולם היית?
​"בטח. מראש גם היה משוריין מחליף להופעות קבועות. ובכל זאת טל מספרת שבלידה הראשונה, כשירדו לה המים, הדבר הראשון שאמרתי היה, 'שיט, יש לי שתי הופעות היום'. היא מספרת שהייתי נורא נורא לחוץ, אבל לא בגלל הלידה אלא בגלל ההופעות. כשהבאנו את אורי למלונית היא אמרה לי, 'טוב, יאללה, לך'. הלכתי, הופעתי וחזרתי".

איזה מין אבא אתה?
"נורא נורא מגניב. אחד הדברים שמרגשים אותי זה לבוא לגן ולעשות שם פרזנטציה על כוח המוח, זה רץ איתנו כבר כמה שנים. אני מקווה שאני אשאר אבא קול, אבל אני לא רואה שום רצון מצדם להמשיך את דרכי או, 'אבא, תראה לי טריק'. אני גם לא רוצה שאורי יעשה טריקים, כי זה נורא קשה וזה מפחיד אותי. לפעמים כשאנחנו משחקים טאקי מתחשק לי ללמד אותו לערבב קלפים כמו שצריך, ואני עוצר את עצמי. שיערבב ככה".

מגניב אותם שאבא פוגש את ג'יי לו?
"לא מעניין אותם. אבל כן מעניין אותם שאני חבר של אינדה גיים".

הילדים שלך מרגישים שהם גדלים עם כסף?
"החינוך שלהם חשוב לי. כשאנחנו טסים לחופשה, טל ואני בעסקים והילדים יושבים בתיירים. קצת מחליא אותי לראות משפחה שלמה של אבא, אמא, הילדה, הילד והעוזרת בפירסט קלאס. אנחנו יכולים להרשות לעצמנו, אבל זה לא יקרה, שום סיכוי. אני משתדל ללמד אותם להיות ילדים טובים, לעזור לאנשים, לשאוף למצוינות, ללמוד, לקרוא ספרים. זה נורא קשה, אנחנו עושים מלא טעויות".

איך אתה מצליח לשלב בין הופעות בין-לאומיות לחיי משפחה?
"בכל צעד אני מוותר על משהו. קרה שהייתי בוועידה, ואמרו לי שסטיבן ספילברג וג'וליה רוברטס רוצים לפגוש אותי. אבל אני לא יכול, אני כבר עולה לטיסה כי לבן שלי יש משחק כדורסל. ואז אני בארץ נהנה מהמשחק, ועדיין בתוכי יכול להגיד, 'כוסאמק, באתי פה לכדורסל בזמן שיכולתי להיות בפגישה ההיא'. מצד שני, ברור לי שאני חייב ורוצה להיות במשחק הזה, כי חשוב לי להשקיע בילדים שלי".

תגיד רגע, אתה מגלה לטל את הסודות מאחורי הדברים שאתה עושה על הבמה?
"לא, היא לא יודעת כלום".

​אז יש סודות בזוגיות!
"יש. היא יודעת חלק מהעקרונות, ואם יש לי משהו חדש אז אני אראה לה אותו, אבל את מבינה שגם אני בא נלהב ומראה לה משהו, היא אומרת לי, 'שנייה, אני פשוט באמצע פה, מארגנת את המסיבה לילדה'".

ההיסטוריה המשותפת של השניים התחילה הרבה לפני החתונה, והולידה דיון נצחי בשאלה מי התחיל עם מי. "אני התחלתי איתה בגיל 17", מכריז סושרד, "והשתמשתי בפיק-אפ ליין הכי טובה אי-פעם: אמרתי לה, 'אם אני מנחש את הטלפון שלך, אני יכול להתקשר אלייך?'".

וניחשת?
"ניחשתי, אבל היה לה חבר ושם זה נגמר. היא חזרה להיות הברמנית הצעירה שכולם בחיפה מכירים, הכי יפה שיש והכי לא בליגה שלי. כשזכיתי ב'יורש' היא פתאום התקשרה ושאלה אם אני יכול לבוא לשמח איזו חברה עצובה שלה, אני לא הבנתי, ושוב זה נגמר. אחרי שנה אמא שלה הזמינה אותי להופיע בבר מצווה של אחיה, בסוף האירוע טל באה אליי, ופה הוויכוח שלנו: היא הושיטה קלף וביקשה חתימה, ואני כתבתי, 'לטל, בהמון אהבה. נ"ב, מתי נשב לקפה?'. אז מי התחיל עם מי, מה את חושבת?".

אני חושבת שזה לא משנה. מה שמשנה הוא ששניכם הייתם בעניין כבר בגיל 17, ואתם ביחד עד היום. איך זה עובד עם העבודה שלך בחו"ל?
"אני חושב שזה יתרון. אני מאוד מעריך את זה שטל היא הלב של הבית, וכשאני מגיע הביתה זה 'קח את הילדים לזה ולזה'. זה שם אותי במקום טוב. אני גם מאוד אוהב מחוות קטנות והפתעות, אני אדאג לה לוורד על הכרית וכל מיני רגעים קטנים שיראו שאני חושב עליה. איך הולך המשפט? אנחנו לא מתבגרים ואז מפסיקים לשחק משחקים, אנחנו מפסיקים לשחק משחקים ובגלל זה אנחנו מתבגרים".

נתניהו אפילו התקשר להתנצל

הימים ימי בחירות, ולסושרד יש חשבון פוליטי פתוח: בינואר 2018, באירוע של לשכת העיתונות הממשלתית, בנימין נתניהו – מי שהיה הנואם המרכזי – פנה אליו פתאום ואתגר אותו לנחש מה צייר על דף. סושרד לא הצליח, ומאוחר יותר דווח שנתניהו התעלם מסיכום מוקדם בין השניים על מהות המשחק ביניהם. "נתניהו הפיל בפח את סושרד", אמרו אז הכותרות, והיום אומר על זה המנטליסט: "באותו רגע זה נורא מביך, ואחר כך אתה מבין שלא כזה נורא. שנייה, קיבלתי מלא פרסום. ובאמת שאני לוקח את הכל להומור".

היית מופיע שוב מול נתניהו?
"כן, מה אכפת לי? אני לא שונא אותו. הוא אפילו התקשר להתנצל ואמר, 'שמע, לא ידעתי, אנחנו מאוד מעריכים אותך'. התשובה שלי הייתה, 'תקשיב, בוא נעשה את זה פעם בחודש, קיבלתי בזכותך שתי כתבות שער'. הוא צחק, וזהו. אגב, אחר כך נפגשנו שוב באיזה אירוע, ואני לקחתי לוח ואמרתי לנתניהו, 'נסה לנחש מה כתוב פה'. הוא לא הצליח, ואני אמרתי, 'אחת-אחת'. כולם צחקו והמשכנו הלאה".

היו לך בעבר תחזיות מדויקות של תוצאות הבחירות. מה אתה חוזה הפעם?
"​מה שאני יודע זה שהמצב לא טוב. אף אחד לא יכול להגיד שהכל מעולה בבריאות, בחינוך, בכלכלה. אני לא נכנס לאשמים, אבל אני כן יודע שצריך להיות סוג של החלפה. הכל צריך להשתנות, יש שם יותר מדי שיכרון כוח".

החלפה במי?
"אני לא רוצה להגיד שמות, מבחינתי תביאי סטודנט לתואר שני שעשה אקזיט והוא מנהל חברה. ניהול זה ניהול. אני עוד לא החלטתי במי אני בוחר, אבל אני כן יודע שהרבה דברים קורים כשיש החלפה. הסיכוי שיהיה יותר טוב גדול יותר מהסיכוי שיהיה יותר רע. אני מסתכל על זה מתמטית, אני אנליסט, וככה אני מרגיש".

עם כל המצב הלא טוב שתיארת, היו לך מחשבות על רילוקיישן?
"היו מחשבות קלות. באחת המלחמות היינו חודש במיאמי וזה עשה לנו טוב, נרגענו קצת. לא ברחנו, רק הכנסנו את הילדים לבית ספר אמריקאי מגניב. אבל אנחנו קצת פחדנים. לטל יש פה בסיס מאוד חזק. אמא שלה, אחותה, אחיה – כולם גרים ברדיוס שלנו. חוץ מזה, מפחיד אותי שהילדים שלי יהיו אמריקאים. בא לי חוצפה ישראלית וחשוב לי להיות פה. ויתרתי על מלא כסף בבחירה לגור בארץ, אבל זה פחות מפריע לי. אני חושב על הדברים שקיבלתי והשגתי".

ואחרי הכסף שוויתרת עליו, אתה מרוצה ממצבך הכלכלי?
"זה דבר יחסי. אני יכול להרשות לעצמי לעשות דברים שאני אוהב ורוצה, אבל היו לי מלא כישלונות בכסף. הקמתי מתחם חדרי הבריחה והפסדתי מיליונים שממש נמחקו. השקעתי בהרבה דברים, הפסדתי בהרבה דברים. היו לי הרבה יותר כישלונות מהצלחות. ככה זה: הטניסאית סרינה וויליאמס הייתה אלופת גראנד סלאם 23 פעמים, אבל הרקורד שלה כולל גם מספר עצום של שגיאות לא מאולצות. קובי בריאנט עליו השלום, אלוף ה-NBA חמש פעמים, החזיק במשך שנים בשיא הליגה למספר זריקות השדה שהוחמצו. אני המנטליסט הישראלי עם הכי הרבה הופעות טלוויזיוניות בעולם, וגם עם הכי הרבה פיילוטים כושלים".

ובכל זאת כישלון לא מלחיץ אותך. אתה לא מפסיק לנסות ולהתרחב.
"נכון, בשנים האחרונות מצאתי את עצמי מדבר עם קרנות הון-סיכון ומשקיעים. מייסדים של החברות הכי גדולות בעולם, אנשים שגייסו 200 מיליון דולר. בהתחלה פחדתי לדבר לידם, הייתי חזק מאוד בתסמונת המתחזה. אבל זרמתי, ובסוף אמרו לי שזו החוויה הכי טובה שהייתה להם בחיים. שם נפל לי האסימון איפה יכול להיות החיבור: אנשים שמפתחים טכנולוגיות עושים עבודה מדהימה וחשובה, אבל לא תמיד יודעים איך לספר את הסיפור הזה ללקוח. כאן אני נכנס לתמונה".

ועושה מה?
"אני משקיע ויועץ בחברת סייבר שנקראת Huskeys. הם כמו כלב השמירה של האתרים, והם גייסו 30 מיליון דולר. זה מרגש מאוד".

לא רוצה להתבגר, תזדקנו אתם

לפני כשנתיים הופיע סושרד על הבמה עם להקת היהודים. עם כל הניים-דרופינג הבין-לאומי בשיחה שלנו, עושה רושם שמהמפגש הזה הוא התרגש יותר מכל: "הייתי ילד חיפאי חנון שהלך לראות את היהודים בפאב, ואני נגן גיטרה חובב, מי חשב שאני אעלה איתם לבמה? והם עוד הזמינו אותי להופיע איתם בקיסריה".

איך זה היה בשבילך?
הייתי לחוץ, הייתי בטוח שעובדים עליי ושהגיטרה שלי על מיוט. אבל אז תום פטרובר צעק 'תגביר אותו', והבנתי שזה הדבר האמיתי. איזו חוויה מטורפת. בסוף אני בא לתום ואומר לו, 'וואי, מה זה תודה שהזמנתם אותי', והוא אומר לי, 'מה אתה דביל? תודה לך שבאת אלינו'. זאת שוב תסמונת המתחזה, אני בא לפעמים ממקום כזה של לא נעים".

נשמע הגיוני לילד שגדל בחוויית דחייה, הרי התחושות האלו נצרבות. איך אתה עם להתבגר פיזית, אם כבר מדברים?
"אני מאוד בעולם הפיטר פן שלי. לפעמים אני מקבל הערות כאלה של 'תתבגר כבר', אבל יאללה, תמותו. תזדקנו אתם, אני לא רוצה להתבגר ואני גם לא מתנהג ככה. אז היום אני מתאמן ומקפיד על תזונה, כי חשוב לי להיות חזק כדי שאוכל להמשיך לשחק עם הילדים שלי ולא להתנשף שלוש דקות אחרי שהתחלתי משחק כדורסל עם אורי, ובעיקר בגלל סיבה אחת – כי אני נורא נורא ביישן. בדיוק אמרתי לעצמי, בקיץ 2027 אני בלי חולצה בים. זה לא קרה אף פעם".

אף פעם לא הורדת חולצה בים?
"לא. תמיד אני בחולצת גלישה, נורא מפחד, נורא מתבייש. ואם שאלת על להתבגר, אז האמת היא שאני מפחד מהגיל. מתחיל להיות לי שיער מאפיר כזה. טל אומרת שזה סקסי, אנשים אומרים, 'תגיד תודה שיש לך שיער'. אבל זה מלחיץ אותי, כן".

צילום: שי פרנקו | סטיילינג: תומר אלמוזנינו | איפור: עדי מרמור | שיער: איתי שי ורועי הוביט | ע. סטיילינג: יובל פישר | הפקה: טל פוליטי