עם מאבטחים מחוץ לבית ושם משפחה מחייב, סיון אברג'יל הייתה אמורה לחוות ילדות קשה בצל אביה, איש עולם הפשע לשעבר מאיר אברג'יל. במקום זאת, היא בחרה להתמודד עם הכל בהומור ולא לתת לעבר המשפחתי להגדיר אותה. אחרי התפקיד שהעלה אותה לכותרות בקמפיין של בנט ועשרות אלפי עוקבים ברשתות החברתיות, היא מרשה לעצמה לסמן את היעד הבא: שמאיר יהיה "אבא-של", ולא רק היא "הבת-של"
פורסם:
כשסיון אברג'יל הייתה ילדה סיפרו לה שאבא לא בבית כי הוא "עובד בחו"ל". בטלוויזיה לא ראו חדשות, ואת האמת היא גילתה רק מהילדים האחרים בבית הספר שהקניטו אותה וקראו לה בשמות גנאי. "הילדות שלי הייתה פשוט ילדות. הייתי ורבאלית ודומיננטית, היו לי הרבה חברים, והדבר הזה, של להיות חלק ממשפחת אברג'יל, לא נגע בי. עד כיתה ה' לא ידעתי מה זה אומר בכלל להיות הבת של מאיר אברג'יל".
משפחת אברג'יל היא משפחת פשע ישראלית מוכרת. אביה של סיון נחשב ל"מוח" של הארגון ופעל לצד אחיו יצחק (שנחשב לעבריין החזק בישראל בשנות ה-90) ויעקב ז"ל במסגרת ארגון הפשיעה עד שנעצר בשנת 2008 לבקשת ארצות הברית והוסגר. בשנת 2015 נעצר שוב, נידון ל-8.5 שנות מאסר במסגרת הסדר טיעון ושוחרר ב-2023. מאז הוא מנהל אורח חיים נורמטיבי.
איך זה יכול להיות?
"ילד שגדל להורים גרושים מגיל אפס, זה מה שהוא מכיר ויודע, ואני גדלתי בבית שאבא לא בבית, הוא בעבודה. אחר כך התברר שזו לא הייתה בדיוק עבודה, אבל זה מה שהכרתי. לא הרגשתי איזה חסך, זו המציאות שגדלתי אליה. אבא בבית הסוהר, אמא בבית".
מתי היה הרגע שהבנת את הייחוס המשפחתי?
"רק כשילדים בשכבה מעליי התחילו לקרוא לי 'עבריינית', 'בת של עבריין', 'בת של פושע', דברים כאלה. לא הבנתי למה מדברים אליי ככה. התקשרתי לאמא שלי לשאול אותה, ואז במקרה באותו רגע גם אבא שלי התקשר מהכלא. היא העלתה אותו לוועידה וסיפרה לו מה אמרו לי. היא אמרה שהילדים משקרים וניסתה לטייח את הדברים, ובמקביל בקו אבא אמר, 'אם הם אומרים שאני פושע, אז תגידי להם שלא יתעסקו איתך', בצחוק כמובן, אבל אמרתי את זה ו... וואלה, זה עזר. בגדול, תמיד הייתה בבית הרגשה שמסתירים ממני משהו. כשלכל הילדים היה אסור לראות את 'השיר שלנו', לי היה מותר, אבל מצד שני היה לי אסור לראות חדשות. זה לא כמו היום עם הרשתות החברתיות, אז לא הייתה לי דרך לדעת. רק ממה שהייתי שומעת בבית הספר".
בבית לא היו אירועים שהסגירו את זה?
"הבית היה מאוד סטרילי. הייתה פעם אחת שהמשטרה הגיעה אלינו בשש בבוקר לעצור את אבא, ואמא ביקשה שיחכו שהילדים ייצאו מהבית ולא יעשו את זה לפניהם, אז הציגו לנו את השוטרים כחברים שלו. רק כשהייתי בת 11 הבנתי ששוטרים בבית זה לא דבר טוב. יום אחד חזרתי מבית הספר והבית גם היה הפוך כי עשו בו חיפוש. הגישה של אמא שלי הייתה להסתיר מאיתנו הכל כדי שנהיה רחוקים מזה ועם ילדות עד כמה שניתן נורמטיבית. אמא של אחותי למחצה הייתה בגישה שונה, של לשתף ולהגיד את האמת כדי שהילדים יידעו מה נכון ומה לא. ניצלתי את ההזדמנות והתחננתי אליה שתספר לי מה קורה עם אבא, ואז היא סיפרה לי שאבא בכלא ושזו לא הפעם הראשונה. אני זוכרת שממש נעלבתי וכעסתי, אבל היום אני יכולה להבין את ההחלטה שלה. בסוף היא העניקה לי כמה שנים טובות של ילדות נורמטיבית".
פרסומת
מה השתנה אצלך מהרגע שגילית?
"כבר לא הייתי נפגעת ונעלבת. זה שינה את הגישה שלי, הבנתי שצריך פשוט לצחוק על זה. סבבה, אז אבא שלי עבריין, יאללה. ההומור הציל אותי. כשהגעתי לתיכון אמרו לי, 'לא דמיינו שבת של עבריין תיראה כמוך'. מה חשבתם? אמרו לי, 'עם גורמטים, נעמי כפית'. אז לא, אני בחורה רגילה".
ההומור הציל אותי
אברג'יל (28) גדלה במשפחה של תשעה אחים, שלושה מהם מאמה, רינת. ההומור שעזר לה להתמודד עם הגילויים המשפחתיים הפך אותה בבגרותה לשחקנית, ובשנים האחרונות היא עובדת קשה כדי להתנתק מהתדמית של בת למשפחת פשע. "אני קודם כל שחקנית בוגרת ניסן נתיב ויוצרת תוכן ברשתות החברתיות, בעיקר תוכן קומי. הסרטונים שלי מצליחים להתפוצץ, לאחרונה למשל היה אחד כזה כשהעליתי חיקוי של זוהר והודיה מ'האח הגדול'. הודיה לא כל כך אהבה את החיקוי והגיבה בעוקצנות, אז שלחתי לה הודעה שאני מרגישה שזה יצא מפרופורציה, שלא הייתה שום כוונה להעליב ושאני אשמח שנעשה משהו ביחד. זה בסדר, לא כולם יודעים לקבל הומור, אבל בעיניי הומור עצמי זה הדבר הכי חשוב שיש. זו הייתה דרך ההתמודדות שלי בחיים, בלי הומור עצמי אני לא יודעת איפה הייתי היום. זה מה שהציל אותי, מציל אותי היום ויציל אותי גם בעתיד".
בגיל 12 היא קיבלה תפקיד ראשי בהופעת סיום של כיתה ו' ומאותו רגע היה לה ברור שזה מה שהיא רוצה לעשות בחיים. לעומת זאת אמא שלה התחברה פחות לחלום הזה. "היא רצתה שאבנה לעצמי חיים טובים ובטוחים, ועולם המשחק הוא לא עולם בטוח. לא חסרים נוכלים ומטרידנים, וזה הפחיד אותה. היא הייתה יושבת איתנו על הלימודים ומבהירה לנו כמה זה חשוב. במקביל תמיד הייתי תלמידה עם ציונים טובים, היה לי ראש מאוד מתמטי והיא רצתה שאשקיע בזה ולא זרמה איתי על משחק. הפעם הראשונה שהייתי בקורס משחק הייתה בגיל 15, כשיכולתי לממן את זה בעצמי. זה החינוך שהיה בבית, לעבוד עבור כסף, כי זה לא דבר שבא בקלות".
פרסומת
לא היה כסף בבית? הרי המיתוג הוא עושר בלתי נגמר, אחוזות מפוארות.
"בתור ילדה היה יותר כסף בבית, אבל בהמשך היו תקופות כלכליות קשות מאוד. אמא שלי קרעה את התחת ועברה מעבודה לעבודה כדי להחזיק את הבית, לשלם חשבונות ולקנות אוכל. הייתה ממש חרדה כלכלית בשלב מסוים".
אחרי התיכון המשיכה אברג'יל, לשמחת אמה, ללימודי אלקטרוניקה ולשירות צבאי יוקרתי ביחידה 8200. "אני כל כך אוהבת את אמא שלי וכל כך רציתי לרצות אותה בגלל כל הדברים שהיא עשתה והקריבה למעננו שהחלטתי ללכת על זה. ידעתי שזה לבזבז שנתיים מהחיים שלי, אבל עשיתי את זה וגם הייתי טובה בזה. אחרי הצבא עבדתי שנה בהייטק כדי לעשות כסף, וככה מימנתי את לימודי המשחק".
מתי אמא שלך התרצתה?
"כשאמרתי שאני עוזבת את ההייטק אמא שלי ממש התאבלה, היא אמרה שאני הורסת לעצמי את החיים, והיה לי נורא קשה עם זה שלא קיבלתי את ברכתה. דווקא אבא שלי הוא זה ששינה לה את הגישה. הוא אמר לה, 'זה מה שהיא רוצה לעשות, היא כבר החליטה, אז בואי נתמוך בה'. הסתכלתי עליו בהערצה, זה כל כך שימח אותי. היום אמא גאה בכל הדברים שאני עושה. היא עדיין תשמח שאחזור להייטק, אבל היא עומדת מאחוריי ומשוויצה בדברים שאני עושה, בפרסומות, בסרטונים שהצליחו ברשת".
פרסומת
את מרגישה שהייחוס המשפחתי מקדם אותך או פוגע בך?
"הייחוס המשפחתי פגע בי לא פעם בחיים. הרבה דלתות נסגרו בפניי, וגם בצבא היה לי מאוד קשה. אם בן אדם רגיל עובר סיווג ביטחוני של חצי שעה, אני עברתי של 5.5 שעות. עבדתי בחברה מסוימת והייתי אמורה לטוס לחו"ל כנציגה שלה, אבל קצת לפני הטיסה הם גילו על הייחוס המשפחתי וביטלו אותי. לא אמרו לי שזה בגלל זה, אבל ביררתי עם בכיר בחברה והוא אמר לי את האמת".
איך מגלים על הייחוס שלך בדרך כלל? את מציגה את עצמך ככה, או דווקא מנסה להסתיר?
"לא זה ולא זה. בדרך כלל אני אומרת אברג'יל ושואלים חצי בצחוק, 'קשורה למשפחה?' ואז אני עונה 'כן'. זה השלב שכולם נהיים אדומים כי הם לא באמת מצפים לתשובה הזאת. אני כבר לא מתרגשת, אין מה לעשות, זה חלק ממני, אבל כשביטלו לי דברים בגלל הייחוס המשפחתי, זה ביאס".
אבל את יכולה להבין את החשש, לא?
"אני יכולה להבין את זה בתיאוריה, אבל אני עובדת מאוד קשה, תמיד עבדתי וגם היום. אני מעלה סרטונים וכותבת הצגות, אני כל הזמן בתנועה וזה בזכות עצמי, לא בזכות אבא שלי. השגתי הכל בעצמי, אבל אני פה גם בגלל שם המשפחה. יש משפט בתנ"ך, 'אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה'. אפשר להתקדם ממנו".
פרסומת
את מרגישה שנותנים לך להתקדם ממנו בעולם המשחק?
"אם יש מלהק שרוצה לקחת אותי בגלל שאני הבת של מאיר אברג'יל לשחק בסדרת פשע, מהמם, לא אכפת לי, אבל אני יודעת שאם לא אוכיח את עצמי, שם המשפחה לא יעזור לי, להפך, זה יכול לסגור לי דלתות. בינתיים לא הרגשתי שדלתות נסגרות לי בגלל זה, ואני מקווה שהן גם לא ייסגרו בעתיד".
לפעמים זה גם מועיל. הריאיון הזה, למשל, כנראה לא היה קורה לולא הייחוס המשפחתי.
"חד-משמעית, אבל את יודעת מה? אני כרגע לוקחת את זה. אני רוצה שיכירו אותי, ואם שם המשפחה שלי מסקרן אנשים ויגרום להם ללכת לחפש את האינסטגרם שלי ולראות מי אני, מה טוב. אני יודעת שגם אם אזכה באוסקר, ישאלו אותי בריאיון שאחריו על אבא שלי. זה תמיד יהיה עניין וזה תמיד יהיה חלק ממני, ואני פשוט מחכה לרגע שהוא יהיה אבא-של ולא אני אהיה הבת-של. זה עוד יקרה".
אבא שלי לא מראה חיבה לגברים. זה בעיקר מבט ושקט
אברג'יל מגדירה את עצמה "אישיות מגניבה, כיפית ומצחיקה". היא מבהירה שהיא ללא כל עבר פלילי ושבסך הכל היא "בחורה קצת שטותניקית, שמחה ועם אנרגיות חיוביות". האנרגיות האלה גם סידרו לה את התפקיד יוצא הדופן שהעלה אותה לכותרות לאחרונה – הופעת אורח בסרטון של מפלגת "ביחד" בראשות נפתלי בנט. "אני שחקנית, עשיתי אודישן והתקבלתי. זה במאי שכבר ביים אותי בעבר, הוא כנראה זכר אותי לטובה ולקח אותי לקמפיין נוסף. אם זה היה נוגד את הדעות הפוליטיות שלי לא הייתי עושה את זה, אבל בגלל שזה באזור הערכים שלי אז אמרתי למה לא, זו אחלה הזדמנות".
פרסומת
חששת להיות מזוהה עם צד פוליטי מסוים?
"אלה שאלות שעלו לי, אבל אני שחקנית. אם הסוכנת שלי אמרה לי 'לכי על זה', אני סומכת עליה שהיא יודעת מה טוב בשבילי".
בריאיון אמרת שבני המשפחה שלך הם "ביביסטים של החיים". מה ההורים אמרו על זה?
"פרגנו ממש, הם גאים בי ובדרך שאני עושה כשחקנית ותומכים בי. הדבר הזה עשה את שלו, עובדה. לא ציפיתי שיהיו כאלה כותרות, אבל אם זה קרה וזה גורם לאנשים להכיר אותי ואת התוכן שלי, מה טוב. אני גם חושבת שזה עשה טוב גם לבנט, אבל אני בטוחה שהיה איזה רגע מטלטל, כי אני בטוחה שהוא לא ידע שאני הבת-של. בסוף כל התגובות שהוא קיבל היו חיוביות".
פרסומת
פגשת אותו?
"עכשיו לא, אבל פעם פגשתי את בנט כשהוא הגיע לאיזה מקום עם קומיקאי. זיהיתי את הקומיקאי, התרגשתי וניגשתי אליו, ואז שאלתי את בנט, 'גם אתה סטנדאפיסט?'. הוא ענה לי 'כן' ואז הוא שאל אותי למי אני הולכת להצביע בבחירות. אמרתי לו, 'לבנט, אני חושבת שהוא אחלה גבר'. לא היה לי שום מושג בפוליטיקה אז. כולם הסתכלו עליי פתאום, זה היה רגע קורע מצחוק. אני לא יודעת אם הוא זוכר את זה".
דיברתם אחרי הכותרות בעקבות הפרסומת?
"לא".
למי תצביעי בבחירות הקרובות?
"אני עוד לא יודעת, אבל זו תהיה בוודאות אחת ממפלגות המרכז שנוטה ימינה".
לצד הקריירה, אברג'יל בזוגיות יציבה כבר תשע שנים. בן זוגה עומר הוא כדורגלן שנפצע, פרש מהתחום והיום עוסק בעולמות התזונה והכושר. מערכת היחסים הזו הולכת למקום ברור, וטבעת היא רק עניין של זמן.
החיבור ביניכם היה קליל, למרות הרקע שלך?
"אני מניחה שהיה לו איזה חשש טבעי. בהתחלה ההורים שלי היו קוראים לו ערפד, כי הוא היה מגיע אליי רק בלילה. אמא שלי התחברה אליו מהר, לאבא שלי לקח יותר זמן כי הוא לא כל כך מראה חיבה לגברים, זה בעיקר מבט ושקט וזה יכול להרתיע. הייתה תקופה שהיה משבר ביני לבין אבא שלי ולא דיברנו כמה חודשים, ודווקא בזמן הזה הם התקרבו ועומר הוא זה שהצליח לחבר בינינו ולגשר על הפערים. אבא שלי מאוד אוהב אותו, המשפחה שלו מאוד אוהבת אותי וכולם כבר מכירים, יש ארוחות שישי משותפות ואירועים ששני הצדדים מוזמנים אליהם. ברור לכולם לאן זה הולך וכולם מאוד רוצים ומחכים".
אפרופו אירועים וארוחות משפחתיות, את בקשר עם המשפחה המורחבת שלך?
"אני בקשר עם בני הדודים שבגילי. אנחנו משפחה מאוד גדולה וקשה להיות בקשר עם כולם. אם את מכוונת לדוד שלי יצחק, מגיל קטן לא היה קשר בינינו. זה לא שעכשיו החלטתי לבחור בנתק איתו בגלל שאני בוגרת, מעולם לא היה קשר הדוק בינינו".
פרסומת
איך מערכת היחסים שלך עם אבא?
"מורכבת. הוא אבא שלי, אני אוהבת אותו ומכבדת אותו. היו תקופות שהיה לנו יותר קשה ותקופות שיותר קל".
את כועסת עליו?
"זו שאלה שאני לא כל כך יודעת איך לענות עליה, כי זו המציאות שגדלתי אליה. אני לא חושבת שיש לי מה לכעוס עליו או מה לסלוח לו. בבית אני חווה את אבא שלי, אני לא חווה את מאיר אברג'יל מהכותרות. בילדות שלי אבא שלי היה בעיקר בבתי סוהר, ואם הוא לא היה בבתי סוהר, הוא עבד בחו"ל. הוא לא כל כך היה נוכח בבית, וכל ההתנהלות שלי הייתה תמיד עם אמא".
מה איתו היום?
"בשנים האחרונות הוא יותר נוכח בבית, ולא רק שהוא בבית, הוא גם ניתק קשר עם כל האנשים מהעבר, הוא ממש בסוג של פנסיה, נהנה מחיי המשפחה וחזר למוטב".
אבא לכל דבר ועניין?
"תראי, אני לא באה ומשתפת אותו בכל דבר שקורה לי. אמא שלי הייתה גם אמא וגם אבא שלי, אז גם היום כשהוא בבית, אין לנו יותר מדי שיחות על איך עבר עליי היום או משהו כזה. זה יותר קונקרטי, 'מה שלומך', 'שבת שלום', חיבוקים, נשיקות. אני יודעת שאם אצטרך אותו, הוא תמיד יעמוד לצדי ואני יודעת שיש לי אותו, לא משנה מה יקרה. אבל מערכת היחסים היא לא מאוד קרובה".
פרסומת
הוא התנצל לפנייך על כל השנים?
"הוא לא התנצל ואני גם לא חושבת שהוא צריך להתנצל".
אתם מדמיינים "הבורר", אבל הרחיקו אותי מהדבר הזה
למשך פרקי זמן מסוימים בילדותה של אברג'יל, ביתה היה מוקף מאבטחים והורי חבריה אסרו עליהם להגיע לביתה. "בהתחלה לא הבנתי למה, וכששאלתי אמרו לי שזה בגלל המאבטחים שמחזיקים נשק וזה יגרום לילדים לפחד. אגב, לאחותי הקטנה היה קשה יותר. אמא של מלכת הכיתה אמרה לבת שלה שהיא לא יכולה לבוא אליה הביתה, ונהיה סוג של חרם עליה בגלל זה. בכלל, היא סבלה מחרמות ואני לא, ואני חושבת שזה בזכות ההומור שלי. גם אצלי הרשו רק לשתי חברות לבוא, אז לאחרות אני הייתי הולכת. הפסד שלהן, הבית שלי היה הכי כיפי, הייתה לי בריכה".
היו תקופות שחששת לחייך?
"בחיים לא, כי לא הבנתי מה המשמעות של זה. כשגדלתי והבנתי כבר לא היו מאבטחים כי אבא שלי כבר ישב בכלא ולא הרגשנו פחד או סכנה".
את אומרת שההומור הציל אותך, אבל בסופו של דבר התמודדויות כאלה פוגעות בנפש, בטח של ילד.
"ברור שדברים נגעו בי ונשארו איתי, אני בן אדם. זה שאני בחרתי להתמודד עם זה בצורה של הומור, לא אומר שזה לא נגע בי. עם בן הזוג הקודם שלי זה נגמר כי המשפחה שלו לא קיבלה אותי, אלה דברים שנשארים".
את צוחקת בסרטונים שלך על הילדות?
"פחות. יש סרטונים בודדים, אם אני פתאום נזכרת במשהו מצחיק, אבל אני לא רוכבת על זה ולא מתעסקת בזה באופן קבוע. יש לי הרבה יותר מזה לתת, החיקויים שלי, ההומור על הכדורגל, על הזוגיות שלי. אני לא רוצה שהתדמית שלי תהיה 'הבת של מאיר אברג'יל'. כשאני הולכת ברחוב לא אומרים לי 'הנה הבת של מאיר', אומרים לי, 'הנה זאת מהטיקטוק, מהאינסטגרם'. ילדים היום לא יודעים מי זה אבא שלי, הם אוהבים אותי כי אני מביאה להם משהו".
פרסומת
אז בעצם, אם נסכם, יש פער בין המיתוג ובין המציאות.
"גדלתי עם הטייטל של משפחת אברג'יל, אבל חייתי חיים נורמטיביים. אתם מדמיינים 'הבורר', אבל הרחיקו אותי מהדבר הזה. למדתי בכיתה רגילה עם חברים רגילים, הייתה לי אמא לביאה שנלחמה עליי שאני אשב, אלמד, אעבוד ואהיה אדם עם ערכים".
מעולם לא פגשת פנים מול פנים את עולם הפשע?
"בחיים שלי לא ראיתי פושעים, בטח ובטח שזה לא נכנס אלינו הביתה. הבית היה מאוד סטרילי, העולם הזה לא הקסים אותי, אני לא מבינה בו ולא הכרתי אותו. את כנראה יודעת יותר ממני כי אותי מעולם לא שיתפו בבית, לא ראיתי חדשות בזמן שכל הדברים התרחשו, אז לא הייתה לי דרך לדעת. כשגדלתי ונחשפתי לדברים, בחרתי שלא לקרוא על זה. זה לא מעניין אותי. בסדרות ובסרטים רואים כסף, אקשן ואדרנלין, אבל אצלנו בבית דאגו להראות את הצד הלא טוב של הדבר".
פרסומת
איפה את רואה את עצמך בעתיד?
"אני כותבת סדרה, שנמצאת בשלבי פיתוח מתקדמים, אני לא רק עושה אודישנים, יושבת ומחכה שדברים יגיעו אליי. אני עושה הרבה כדי שיכירו אותי וכדי שייפתחו לי הזדמנויות חדשות, ואני כותבת את הסדרה הזאת כדי ליצור לעצמי תפקיד שאוכל לשחק בו. כתבתי לעצמי גם הצגת ילדים, אני לא נחה על זרי הדפנה ומחכה שדברים ייפלו עליי מהשמיים, אני כל הזמן בעשייה. החלום שלי זה 'ארץ נהדרת', 'קופה ראשית', 'לשחרר את שולי', דברים מופרעים, בית ליסין, הבימה, הקאמרי. אני רוצה להגשים להיות על הבמות, להגשים את עצמי ושיכירו את סיון, לא את 'הבת של מאיר אברג'יל'".
צילום: זוהר שטרית | סטיילינג: רותם דואק | איפור ושיער: שחר גלאון | הפקה: טל פוליטי
מצאתם טעות לשון?