הנשים רוצות להיות איתו, הגברים רוצים להיות הוא. פיט הגסת' הוא כוכב המלחמה

נובמבר 2024. הנשיא טראמפ ממנה את פיט הגסת׳ כמועמדו לתפקיד שר המלחמה (אז עדיין קראו לזה שר ההגנה) האמריקאי. בשימוע של ועדת הכוחות המזוינים בסנאט, ימים ספורים לפני ההשבעה השנייה של טראמפ, הוגשו נגד הגסת׳ האשמות על התנהגות מינית פסולה, ניהול כספי לקוי ושתייה מופרזת. המינוי שלו אושר לבסוף על ידי הסנאט לאחר שהגסת׳ נשבע שלא ישתה יותר אלכוהול אם המינוי יאושר. המינוי עבר על חודו של קול, כאשר סגן הנשיא ג'יי.די. ואנס הכריע את הכף. המלחמה באיראן כאן ואזרחי ישראל גילו שם חדש: פיט הגסת׳. הנשים רוצות להיות איתו והגברים רוצים להיות הוא. בגיל 45 שר המלחמה האמריקאי הופך לסמל מין. אבל מה באמת עומד מאחורי החזות הזאת?

הסיפור מתחיל ב-2001. בן 21, בוגר פרינסטון טרי, הגסת׳ מצטרף לצבא. לא בגלל שאין לו אפשרויות אחרות, בתור בוגר פרינסטון תמיד יש לו אפשרויות. הוא מצטרף כי הוא באמת מאמין במשהו. בשנת 2003 הוא קיבל דרגת סגן משנה בצבא ארצות הברית ומאוחר יותר שירת כרס"ן במשמר הלאומי. במהלך שנותיו בצבא הוא שירת גם בבסיס המעצר המפורסם בגואנטנמו, בעיראק ובאפגניסטן ואף קיבל פעמיים את עיטור "כוכב הברונזה".

אך הקריירה הצבאית של הגסת׳ היא לא מה שהופכת אותו לשר המלחמה. משהו אחר קרה שם, בשטח. הגסת׳ חזר ומצא צבא שמדבר על גיוון, על רגישות יתר, על "כללי פתיחה באש מורכבים". הוא חוזר מהצבא וטוען שאמריקה רופסת מדי.

זאת אחת הסיבות שהביאו אותו ללכת לאקטיביזם הפוליטי ולנהל שני ארגונים של ותיקי הצבא האמריקאי - שני הארגונים קרסו תחת ניהולו. ארגון "Concerned Veterans for America" זרק אותו בגלל "חששות מניהול כושל ושימוש לרעה באלכוהול בשעות העבודה". דוח פנימי של הארגון תיאר שהוא ואנשיו "רדפו מינית" אחרי עובדות.

אז בשנת 2014 הוא מצא מקום שכן התאים: לוח השידורים של פוקס ניוז. שם, בין 2014 ל-2024, הוא החל לבנות את המותג שנקרא פיט הגסת' - לא עיתונאי, לוחם. לא פרשן, קולו של דור. בכל שידור, בכל כתבה ובכל ריאיון הקפיד להגיד מה שאחרים מפחדים ללחוש.

אממה, רק שנה לאחר כניסתו לתפקיד, הגסת׳ הואשם כי זרק גרזן במהלך אירועי יום הדגל בניו יורק ופגע בטעות במתופף מהאקדמיה הצבאית של ארצות הברית. סרטון של האירוע הופץ באינטרנט. המתופף, ג'ף פרוספרי, טען כי סבל מ"פציעות אישיות חמורות וקשות לגופו ולנפשו" ו"השפעות קבועות של כאב, נכות, עיוות ואובדן תפקוד גופני". פרוספרי תבע את הגסת' שלוש שנים לאחר מכן.

זאת לא הייתה השערורייה היחידה: כעשרה עובדים נוכחיים ולשעבר בפוקס ניוז סיפרו ל-NBC News כי הריחו מהגסת׳ אלכוהול לפני שידור לפחות תריסר פעמים. שלושה מהם תיארו אותו כ"מגיע לעבודה עם הנגאובר". שלושה אחרים אמרו שהיו נאלצים "לעשות עליו בייביסטר״ והיו מתקשרים אליו לפני השידורים כדי לוודא שהוא מגיע לסט בזמן.

בנובמבר 2014, בכנס של ארגון חיילים בלואיזיאנה, הגסת׳ הגיע למועדון ושתה עד שנאלצו "לרסן" אותו כדי שלא יעלה על הבמה עם הרקדניות. באירוע ארגוני אחר, נתפס בבר עם קולגה כשהם שיכורים וצועקים: "Kill all Muslims! Kill all Muslims!". חשוב לציין: זה נאמר כחצי שנה לפני שמינו אותו לשר, כי כזכור, אחרי המינוי, הוא נשבע לא לשתות יותר.

בינואר 2017 הפך למגיש הרשמי של Fox & Friends Weekend - התכנית האהובה על אחד בשם דונלד טראמפ. מה זה אומר אהובה? אין מצב להעביר סופ"ש בלי לצפות בהגסת'. הוא ראה את הגסת' פעם. ועוד פעם. ועוד פעם. והתאהב.

והוא לא היחיד. הגסת׳, כיום גרוש פעמיים ונשוי בשלישית, הגיע לפוקס במהלך נישואיו השניים (פלוס 3 ילדים) לסמנת׳ה דירינג. השניים נפרדו לאחר שדירינג גילתה שהוא ניהל רומן עם ג'ניפר ראוצ'ה, מפיקה בכירה ב"פוקס ניוז", שגם הפיקה את תוכניתו.

הרומן הוביל להיריון מחוץ לנישואים ובתם של ראוצ׳ה והגסת׳ נולדה בשנת 2017. שנתיים לאחר מכן הם נישאו ובינתיים חיים באושר ועושר. להגסת׳ יש היסטוריה עם בגידות. אשתו הראשונה מרדית׳ שוורץ, לה היה נשוי משנת 2004 עד 2009, התגרשה ממנו כי הוא הודה שבגד בה מספר פעמים. סך הכל יש לו שבעה ילדים - ארבעה ביולוגים ושלושה שאימץ לאחר שהתחתן עם ראוצ׳ה.

פיט המשיך לקחת את תפקידו בפוקס ניוז יותר ויותר לקיצון. אחת הכתבות שהפכו אותו למי שהוא הגיעה ב-2019. GI Go Fund, ארגון צדקה לוותיקי הצבא האמריקאי, קיים את מקצה הספורט המיוחד שלו: שחייה שנתית בנהר ההדסון מניו ג'רזי לניו יורק, עם עצירות בפסל החירות ובאליס איילנד לשכיבות שמיכה, ולסיום מתוק: ריצה לאנדרטת הזיכרון של ה-11 בספטמבר. הגסת' הצטרף, ושידר מאירוע הספורט המיוחד הזה. בבגד ים. יחד עם עוד עשרות גברים חטובים וחשופים גם כן. אם תהיתם לעצמכם, הוא בקושי הצליח להגיע למשחה הראשון. אחד המשתתפים נאלץ לומר לו במפורש: "תחזיק לי בתחתונים ואני אשחה". הגסת' סיפר על כך בגאווה ב-Fox & Friends: "שלושים שניות הרגשתי שאני עוקב אחרי סופרמן". הוא הגיע לאנדרטת ה-11 בספטמבר, עמד שם ללא חולצה עם דגל ענק, והעלה פוסט לאינסטגרם.

כמה חודשים לאחר מכן, ב-2019 כשנגיף הקורונה מאיים לשנות את העולם, הגסת' ישב בשידור חי ואמר משפט שהפך למימ שזכור עד היום: "אני לא חושב שאני שטפתי ידיים ב-10 השנים האחרונות. חיידקים הם לא עניין אמיתי כי אני לא רואה אותם". ארצות הברית ושאר אזרחי העולם הגיבו כצפוי: בדיחות אינסופיות באינטרנט ומאמרים שמנסים להסביר את הנושא העתידני שנקרא חיידקים. לא הרבה אחר כך, הגסת' חזר בו וטען שזאת הייתה בדיחה כדי 'להטריל את התקשורת הליברלית שלוקחת הכל ברצינות'. אבל נראה שהוא פשוט אמר מה שחשב. אדם שמאמין שחיידקים לא קיימים כי הם לא נראים לעין - עכשיו הוא מנהל את הצבא הגדול בעולם.

אבל פיט הגסת׳ הוא הרבה יותר מגבר בוגד ופרצוף יפה שמשדר לנו שמרנות חיננית, הוא גם נוצרי הדוק. הדוק מאוד. בספרו In the Arena משנת 2016 הוא מתאר את אמונתו הנוצרית כ״יותר הרגל מאשר אמונה עמוקה״. אך בשנת 2018 הוא סיפר כי עבר התחדשות דתית לאחר שהוא ואשתו ג'ניפר החלו להתפלל בכנסייה קהילתית בניו ג'רזי. בשאיפה לשלוח את ילדיהם לבית ספר נוצרי, עברו בני הזוג הגסת לנאשוויל, טנסי, שלוש שנים מאוחר יותר. שם הצטרפו לקהילת Pilgrim Hill Reformed Fellowship - כנסייה בהתאחדות הכנסיות הפרוטסטנטיות האוונגליסטיות רפורמיות (CREC).

למה זה מעניין? כי הגסת' הוא גם תומך נלהב של דאגלס וילסון, שותף-מייסד ה-CREC ובאוגוסט 2025 שיתף בהתלהבות סרטון שלו שכלל קריאות לביטול זכות הצבעה לנשים, טענה שבעלים צריכים להצביע בשם כל המשפחה, ועמדה שנשים אינן מתאימות לתפקידי מנהיגות בצבא.

אבל הדבר הכי נוצרי בהגסת׳ זה ללא ספק הקעקועים שלו. יש לו מספר קעקועים אמוניים שאי אפשר להמציא גם אם היינו אליאב אוזן. אחד הבולטים לאורך הזרוע הימנית שלו, בו כתוב Deus vult ("אלוהים רוצה בכך" בלטינית), ביטוי נוצרי הקשור להשגחה האלוהית ורצון האל, וכן קעקוע של צלב ירושלים על חזהו הימני. יש מצב שהוא לא ידע, אבל שילוב שני הקעקועים האלה קשור לקבוצות ימניות קיצוניות במיוחד.

אם זה לא היה מספיק, אז יש לו גם קעקוע בעברית של המילה ״ישוע״ וקעקוע בערבית – ״كافر״ - כאפר (כופר) בערבית. הקעקוע עורר ביקורת מצד מוסלמים שהאשימו אותו באיסלאמופוביה.

יש כאלה שלא כל כך התחברו לקעקועים שלו. בשנת 2021 חייל שלח אימייל לממונים שלו וכתב שהקעקועים של הגסת' "מפרים את כללי הצבא האמריקאי". אם או בלי קשר, באותה שנה נמנע מהגסת׳ לשרת בטקס ההשבעה של ג'ו ביידן. עזב את המילואים בינואר 2024 וכתב בספרו The War on Warriors כי התפטר ופרש סופית מהמילואים בטענה שהצבא הפך ל"ווק" מדי.

אבל חכו, זה לא הסוף. מאז כניסתו לתפקיד ההאשמות נגד הגסת׳ רק החמירו. בנובמבר 2024, דיווח מגזין Vanity Fair כי בשנת 2017 הוא לכאורה תקף מינית אישה במלון. הוא נחקר אך לא הוגש נגדו כתב אישום. בנוסף, אישה בת 30 שעבדה לצידו טענה כי הוא אנס אותה. בינואר 2025 דווח שהוא שילם לה 50,000 דולר עבור הסכם הסודיות.

באותו החודש ממש השיג הניו יורק טיימס מייל משנת 2018 שכתבה אמו של הגסת', פנלופי. במייל האשימה את בנה בהתנהגות פוגענית כלפי נשים במשך שנים. הציטוט המרכזי היה: "אתה מתעלל בנשים, זאת האמת המכוערת, ואין לי כבוד לאף גבר שמשפיל, משקר, בוגד שמשתמש בנשים לכוח ולאגו שלו. אתה האיש הזה (וכך היה במשך שנים), ובתור אמך, כואב לי ומביש אותי לומר זאת, אבל זאת האמת העצובה". לאחר פרסום הכתבה, אמרה פני לעיתון כי "התנצלה מיידית במייל אחר" וכי דבריה נכתבו "ברגע של כעס". היא הגנה על בנה בפוקס ניוז, ואמרה שהוא "שינה את דרכיו".

במרץ 2025 הייתה עוד פאשלה לא נעימה של הגסת׳ כשהוא יצר קבוצה באפליקציית סיגנל עם היועץ לביטחון לאומי, סגן הנשיא ג׳יי.די. ואנס, מזכיר המדינה רוביו ועוד. לקבוצה הצטרף בטעות ג'פרי גולדברג, עורך העיתון The Atlantic. מה הוא ראה בקבוצה? לוחות זמנים של תקיפות אוויריות בתימן: סוגי מטוסים, שעות המראה, שעות תקיפה. בקיצורף מידע מסווג מאד. לאחר מכן נחשף כי היה צ׳אט נוסף. הגסת' יצר קבוצה נפרדת עם אשתו ג'ניפר, עם אחיו פיל, שמינה אותו ליועץ בכיר בפנטגון, ועם עורך דינו האישי טים פרלטורה (אותו עורך דין שטיפל בתביעת ההטרדה המינית). גם הם זכו לראות את כל המידע המסווג.

אבל בין כל האישומים והתקיפות, הגסת׳ מצא זמן גם לנו. בסופו של דבר, הוא כאן עבורנו ועבור המערב. חמישה ימים לאחר פתיחת המלחמה, עמד שר המלחמה בפני המצלמות והכריז: "ארה"ב וישראל יחזיקו בשליטה מוחלטת על שמי איראן בתוך פחות משבוע". איראן, לדבריו, "גמורה, והם יודעים את זה".

אבל הגסת' לא הסתפק בהכרזות על הניצחון. בין כל ההצהרות הגדולות על איראן, כשדיבר על ישראל, הטון השתנה. לא שפת פוליטיקאים, לא ניסוח דיפלומטי זהיר. "כישורים ללא תחרות ונחישות של ברזל", אמר על אופן ניהול המלחמה מצד ישראל, "שותפה אמינה". ואז, בלי היסוס: "לבסוף, בעלת ברית אמיתית שנעים להילחם לצידה". התרגשנו. אנחנו רק מקווים שלא יבגוד בנו עם אחרת.