מנשה נוי: "אנחנו נלחמים בשביל להילחם, יש רק אלימות והחזק מנצח"
אומנם התיאטרון עדיין סגור בשל המגבלות על העורף, אבל בתיאטרון הבירה כבר מתכוננים לעליית ההצגה "משפט אייכמן". כתבת mako נכנסה לחדר החזרות ושוחחה עם השחקנים: מנשה נוי לא חסך בביקורת על מקבלי ההחלטות ("התרבות בתחתית שרשרת המזון"), שרון אלכסנדר סיפר על ביתו שנהרס מטיל ("בהתחלה הייתי במצב רוח קשה") ואוהד קנולר דיבר על חלומו להופיע באיראן - או לפחות לטייל בה

ארבעה שבועות לתוך המלחמה בין ישראל, ארצות הברית ואיראן - ועולם התרבות רחוק משגרה. המגבלות על העורף ממשיכות למנוע קיום תקין של הופעות והצגות, ורוב התיאטראות ובתי הקולנוע עדיין סגורים. כמו בימי הקורונה וכמו אחרי 7 באוקטובר, גם הפעם הפעילות התרבותית נעצרה כמעט לחלוטין - אבל יש מי שמסרב לעצור: בתיאטרון הבירה קיימו השבוע (שני) חזרה פתוחה לתקשורת להצגה החדשה "משפט אייכמן".
כתבת mako יצאה לצפות - ושוחחה עם מנשה נוי, שמגלם את סנגורו של אייכמן ד"ר רוברט סרוואציוס, על המלחמה - וגם עם שרון אלכסנדר ואוהד קנולר שבתיהם אף נפגעו מטילים. "המלחמה הזאת קצת הזויה הייתי אומר", אומר נוי בגילוי, "זה כרגע נראה כמו איזה משחק מחשב שקורה מעל הראש שלנו, שאין לנו השפעה עליו - אנחנו עולים ויורדים מהמרחבים המוגנים".
חווית בקריירה שלך חזרות תחת טילים?
"לא, אבל לזה שאין תרבות בארץ כבר התרגלנו. עכשיו זה הולך ומחמיר. תרבות זה לא דבר שממש חשוב פה. אנחנו בתחתית שרשרת המזון, איבדנו לגמרי את העניין הזה של למה אנחנו נלחמים פה? למה אנחנו מחזיקים את כל החבילה הזאת שנקראת מדינת ישראל?
"אז נכון, תמיד נגיד, 'אנחנו יהודים, הדת היהודית' - אבל גם את זה כבר איבדנו. הדת היהודית גם כן הפכה להיות איזו מן סחורה משומשת ורחוקה מאוד מהיהדות, וגם תרבות אין פה - אז על מה אנחנו נלחמים? אנחנו נלחמים בשביל להילחם. בשביל להוכיח שהיהודים יודעים להילחם ולשרוד בכוח. אנחנו באלימות לשם אלימות, כוח לשם כוח, שכל אפשרות אחרת כאילו נראית לנו שאנחנו לא נשרוד. זה מצב מסוכן.
"אני חושב שהמשמעות של להעלות את ההצגה הזאת היום היא להראות מה קורה לחברה שמכריזה על מצב חירום הישרדותי - ושלא משנה מה, מאבדת את היכולת באמת להבדיל בין טוב לרע, מאבדת את המוסר שלה, את המצפון ואת המצפן. זה לא מכוון רק לישראל זה קורה היום בעולם. עוד פעם הנהייה הזאת אחרי מנהיג סמכותי, ולהפוך אותו לאיזה אבא שיפתור את הכל ואנחנו הולכים אחריו".
כמו משה רבנו.
"אבל למשה רבנו לפחות הייתה תורה. אני חושב שהיום אנחנו איבדנו את זה. גם את התורה איבדנו. יש רק אלימות והחזק מנצח. כלומר, אלימות פרופר. איזה מחזאי אירופאי כתב לשופטים במשפט אייכמן שאנחנו צריכים להיזהר כי יש לנו - היהודים, אחרי השואה - יותר מדי צדק בידיים. זה המצב שאני חושב שמדינת ישראל נמצאת בו היום - יותר מדי צדק הפך להיות צדקנות, ובשם הצדקנות הזאת אנחנו מרשים לעצמנו לחרוג מהמוסר של עצמנו. עזבי את המוסר של אירופה וזה. של עצמנו".

"משפט אייכמן" היא דרמה תיאטרלית בהשראת המשפט ההיסטורי שמציגה את ההליך מזווית רגשית ומוסרית. ההצגה עוקבת אחר מאבקו של התובע גדעון האוזנר, שמנסה לחשוף את מנגנון ההשמדה ההמונית ולהוכיח את מרכזיותו של אדולף אייכמן, בעוד האחרון מנסה להכחיש את מעשיו ולהציג עצמו כפקיד זוטר בלבד. לצד הדרמה בבית המשפט, נרקמה מאחורי הקלעים דרמה פוליטית, כאשר ממשלת ישראל ניסתה למנוע דיון בנושאים רגישים וממשלת גרמניה פעלה לצמצם את היקפו של המשפט. יגאל נאור מגלם את אייכמן וגיל פרנק את האוזנר, וההצגה צפויה לעלות בבכורה בבית העם בירושלים - האולם שבו התקיים המשפט ההיסטורי ב-1961.
מי שביים את ההצגה הוא אילן רונן, כתב אותה מוטי לרנר וניהל אומנותית נועם סמל. עוד בקאסט: שלום שמואלוב, מורדי גרשון, עדי גילת ומירב גרובר.
כבר ביום הראשון למלחמה, כשאחד הטילים פגע בתל אביב, נפגע גם ביתם של אלכסנדר וקנולר. אלכסנדר, שמגלם בהצגה את ד"ר הנס גלובקה, סיפר בהרחבה על האירוע בשיחה קודמת עם mako, וכעת הוא מוסיף: "העניין הוא נפשי. התגובה הראשונה שלי, כשזה קרה, הייתה... לא דיכאון, אבל מצב רוח מאוד קשה".
קנולר, מה מצב הבית?
"יורים עליו דברים והוא נפגע מזה. בית קשיש והוא לא רגיל שמתייחסים אליו ככה".
אתה עדיין חושב שתופיע באיראן?
"כן, המשטר הזה בסוף ייפול. אז או שאני אופיע שם או שאהיה תייר".
