טבלת שוברי הקופות של סוף השבוע האחרון בארה"ב הכילה מקום ראשון מפתיע במיוחד: הסרט "The War With Grandpa" (המלחמה עם סבא), בכיכובם של רוברט דה נירו ואומה תורמן, כבש את הפסגה עם הכנסות של 3.608 מיליון דולר בלבד. מדובר בשיא שלילי של המקום הראשון עם סך ההכנסות הנמוך ביותר מאז שנת 1988, כאשר הדרמה בכיכובה של סיגורני וויבר, "גורילות בערפל", גרפה 3.45 מיליון דולר בלבד.
אלא שבאופן יחסי, בהתחשב בכך שרוב בתי הקולנוע בניו יורק ובקליפורניה סגורים. וכמובן המגפה שמשתוללת בחוץ, מדובר בסכום לא רע במיוחד יחסית לקומדיה לכל המשפחה, ומומחי הקופות מעבר לים טוענים כי סביר שהסרט היה מגיע לרווחים כאלה גם בנסיבות נורמליות. הסרט, בו מככבים גם כריסטופר ווקן וג'יין סימור, עוסק בילד שנאלץ לפנות את חדרו בבית לטובת סבו, ועל כן מנסה לגרש אותו משם באמצעות תעלולים ומתיחות. הסב (דה נירו) נלחם בחזרה ונעזר במשתפי פעולה משל עצמו. אלא שהסיפור מאחורי הקלעים שלו קצת יותר מעניין מזה.
הסרט פותח במקור לפני שש שנים על ידי צמד מפיקי קולנוע שבנם בן ה-9 קרא ספר מעניין בשם "המלחמה עם סבא" משנת 1980 וביקש לראות את גירסת הסרט שלו. ההורים החליטו לרכוש את הזכויות לספר ושכנעו את דה נירו לגלם את הסבא. שאר השחקנים הצטרפו גם הם, וצמד המפיקים אף הבטיחו שסרטם יגיע לבתי הקולנוע באמצעות חברת ההפצה של הארווי וינשטיין. כל זאת, כאמור, לפני אוקטובר 2017, אז פורסמו כתבות התחקיר שחשפו את וינשטיין כעבריין מין סדרתי, והובילו להדחתו המיידית מראשות חברות ההפקה וההפצה המצליחות שבבעותו.
הסרט היה אמור להתחיל להצטלם בפברואר 2017 בטורונטו, אבל ברגע האחרון ההפקה הועברה לאטלנטה עקב ענייני מס, והתמקמה באולפני ההפקה של טיילר פרי. תאריך הבכורה נדחה בהתאם שכן הצילומים הסתיימו בחודש יוני, והבכורה החדשה נקבעה לפברואר 2018. אולם אז, בעקבות חשיפת וינשטיין ופיטוריו, חברת ההפצה של הסרט פשטה את הרגל, ו"המלחמה עם סבא" נותר על המדף, בלי חברה שתביא אותו לבתי הקולנוע ותקרין אותו בהם. צמד המפיקים חברו למספר עובדים שפוטרו מחברת ההפצה של וינשטיין והקימו בעצמם חברת הפצה חדשה במטרה להביא סוף-סוף את "המלחמה עם סבא" לקהל. התהליך התארך והתארך, והסרט הגיע בסופו של דבר לבתי הקולנוע בעיכוב של קרוב לשלוש שנים.
האם ההמתנה השתלמה? עושה רושם שלא. הסרט עומד כעת על ציון מבקרים של 27 אחוז במסד ביקורות הקולנוע Rotten Tomatoes, ונכתבו עליו ביקורות משתלחות, בהן "זה מסוג הסרטים שנעלמים מהמוח שלכם עוד בזמן שאתם צופים בהם", "העובדה שהסרט הצליח לגרור את עצמו מהמדפים לקולנוע היא ניצחון בשבילו, אבל המפסידים האמיתיים הם אנחנו", "הסרט ילדותי ומכיל הומור שירותים, ומציג זקנים כפלוצים טרחנים, וכל זה לא באופן מצחיק למדי" וכן ביקורת תמציתית בה נכתב "שום דבר מזה לא עובד, ובצורה משעממת למדי".