mako
פרסומת

"מסוכן ואנטישמי": הסערה סביב המגזין האמריקאי

כתבת השער "חביבי סיטי" של "ניו יורק מגזין", שעסקה בתרבות הערבית והמוסלמית בניו יורק, עוררה ביקורת חריפה מצד גורמים יהודיים ופרו-ישראליים. במוקד: טענות להתעלמות מיהודים ממוצא מזרחי וצפון-אפריקאי, התייחסויות עוינת לישראל ולמלחמה בעזה, וגם ביקורת על כתבת האוכל. "לא נשלם על מנוי למגזין שפועל באופן אקטיבי כדי למחוק היסטוריה וזהות יהודית"

מיכל דאבי
פורסם:
שער ה"ניו יורק מגזין" והביקורת של AIPAC
שער ה"ניו יורק מגזין" והביקורת של AIPAC
הקישור הועתק

כתבת שער שפורסמה ביום שני ב"ניו יורק מגזין" ועוסקת בתרבות הערבית והמוסלמית בניו יורק עוררה ביקורת חריפה מצד גורמים יהודיים ופרו-ישראליים. הכתבה, שכותרתה "חביבי סיטי" (Habibi City), מציגה לטענת המבקרים את ישראל באופן חד-צדדי, מוחקת את הזהות וההיסטוריה של יהודים שמוצאם ממדינות ערב וצפון אפריקה ומתייחסת לציונות ככאל אידאולוגיה שיש להתנגד לה.

במסגרת פרויקט מיוחד בן שישה חלקים, הציג המגזין "מארג תרבותי פורח" של צעירים מקהילת SWANA - ראשי תיבות של דרום-מערב אסיה וצפון אפריקה - בניו יורק, שלפי המגזין התפתח מתוך "ההתנגדות והמחאות בחודשים שאחרי 7 באוקטובר" ומתוך "הכאב של רצח העם בעזה". לפי ה"ני ויורק פוסט", הפרויקט הצית ביקורת בין היתר בשל האופן שבו הוא מתאר את ישראל ואת המלחמה בעזה.

המבקרים טענו כי המגזין הדגיש שוב ושוב את תגובת ישראל למתקפת 7 באוקטובר, אך כמעט שלא התייחס לטבח עצמו. הם מתחו ביקורת גם על ההתייחסות לישראל באחד הקטעים, שם היא תוארה כ"גוש אדמה שנקרא כיום ישראל".

העיתוי של פרסום הכתבה עורר אף הוא ביקורת, על רקע העלייה בפשעי השנאה בעיר בתקופת כהונתו של ראש העירייה זוהראן ממדאני. לפי נתוני ה-NYPD, במחצית הראשונה של 2026 יהודים היו יעד ל-178 פשעי שנאה מאומתים - 55% מכלל פשעי השנאה בעיר, אף שיהודים מהווים כ-10% מאוכלוסיית ניו יורק.

שער המגזין:

ב-AIPAC, השדולה הפרו-ישראלית בבתי הקונגרס האמריקניים, תקפו את הניסוח שלפיו אנשי SWANA בניו יורק עדיין מתמודדים עם "שנאת זרים, איסלאמופוביה וציונות - יחד עם ההשלכות של התבטאות נגדן". "התייחסות לציונות כאילו היא שייכת לרשימה של שנאות המבוססות על זהות מוחקת את משמעותה עבור מיליוני יהודים - האמונה שליהודים, כמו לעמים אחרים, יש זכות להגדרה עצמית לאומית ולביטחון", נמסר מטעם הארגון.

פרסומת

גם ארגון End Jew Hatred תקף את הפרויקט וכינה אותו "מסוכן". בארגון טענו כי המגזין מגדיר שייכות סביב "עמדה" בנוגע לעזה, ובכך דוחק החוצה יהודים מזרחים, שמשפחותיהם חיו במשך דורות במזרח התיכון ובצפון אפריקה. עוד מתח הארגון ביקורת על כך שאנשי SWANA הוצגו כמי ש"חיים תחת איום השמדה", בעוד שהמגזין לא הזכיר את הטבח ואת האיומים המתמשכים מצד חמאס, איראן וארגוני הטרור. "זו לא 'השפעה תרבותית' בלתי מזיקה. הזהות היהודית אינה שלהם למחיקה, וההיסטוריה היהודית לא תיכתב מחדש כדי להתאים לנרטיב פוליטי", נמסר מהארגון..

"אני לא מתכוונת לשלם על מנוי למגזין שאהבתי במשך שנים - ושכתבתי בו - ושפועל באופן אקטיבי כדי למחוק היסטוריה וזהות יהודית", אמרה ל"פוסט" העיתונאית ג'ורדנה הורן, שביטלה את המנוי שלה בעקבות הפרויקט. בהודעת הביטול כתבה: "אתם מלבים בכוונה את האש של הרגש האנטי-יהודי בעיר הזאת, ואני לא מתכוונת לעזור לשלם על זה".

הביקורת נגעה גם לשאלה מי נכלל בהגדרה של זהות מזרח-תיכונית. הפעילה הפרו-ישראלית ירדן גרינשפן טענה כי המגזין החליט "מי באמת נחשב מזרח תיכוני"; עורך הדין לענייני הגירה אברהם חמרה, יהודי יליד סוריה המתגורר בניו יורק, אמר ל"פוסט": "עבור פרסום שמתגאה בגיוון ובצדק חברתי, מחיקה של יותר מ-120 אלף יהודים ניו-יורקים שמשפחותיהם מגיעות ממדינות ערביות אינה השמטה - זו הדרה שמתחפשת להכלה". הוא הוסיף: "כיהודי סורי, אני יודע איך נראית מחיקה תרבותית, וזה מעליב במיוחד לראות אותה נארזת מחדש כקידמה".

פרסומת

הביקורת גלשה גם לכתבה שעסקה בסצנת האוכל. במגזין "טאבלט" תקפו את הגיליון וכינו אותו "אנטישמי, אבסורדי", וטענו כי כתבת שישה עמודים על סצנת המסעדות המזרח-תיכוניות בניו יורק נקראה כמו "intifooda" - משחק מילים על "אינתיפאדה" ו"אוכל". לפי ה"פוסט", ב"ניו יורק מגזין" הוזכרה המסעדה Ayat, שמגדירה את עצמה כמגישה "אוכל נשמה פלסטיני" "כן ואותנטי". בכתבה תואר גם תפריט של המסעדה, ובו "מפה עליזה בסגנון תיירותי שבה היבשה המכונה כיום ישראל נקראת 'גלה את פלסטין'".

יועץ שטען כי היה מעורב בכתבת האוכל אמר ל"פוסט": "כמי שראה מאחורי הקלעים איך כתבת האוכל נכתבה, זו הייתה כתבת חיסול על שפים יהודים וישראלים, במסווה של מטבח, אוכל ותרבות מזרח-תיכוניים". אותו גורם טען כי תהליך בדיקת העובדות מול המגזין היה "מפוקפק מאוד".

פרסומת

העיתונאית איב בארלו, שכתבה בעבר ב"ניו יורק מגזין" וטענה כי המגזין "פיטר" אותה ב-2020 בשל עמדתה נגד שנאת יהודים, אמרה ל"פוסט" כי אינה מופתעת מהטון של הגיליון. "זה היה בדרך הרבה זמן", אמרה. לדבריה, המגזין "נעלם" לה כשהחלה להתבטא בנושא: "הם אף פעם לא התלוננו על העבודה שלי עד אותו שלב. למעשה, הם רק שיבחו אותי". בארלו הוסיפה כי כמה כותבים ועורכים במערכת הפסיקו לעקוב אחריה בטוויטר באותה תקופה: "היו לי יחסי עבודה מצוינים איתם, והם נעלמו לי".

לפי ה"פוסט", המגזין הואשם גם בשימוש בגופן Fraktur על שער הכתבה - גופן המזוהה היסטורית עם גרמניה הנאצית - והמבקרים תהו אם מדובר במסר מכוון.

ב"טאבלט" סיכמו את הגיליון כך: "אם אתם לא חושבים שישראל ביצעה רצח עם, אתם לא מהמזרח התיכון".

ב"ניו יורק מגזין" טרם הגיבו לדברים.