הסופרת, ההוגה והאקטיביסטית הפמיניסטית בל הוקס הלכה לעולמה בגיל 69. הוקס מתה ממחלה כשהיא מוקפת במשפחה ובחרים בביתה בבראה (Berea) שבקנטאקי - זאת לפי הודעה לעיתונות שפרסם האחיין שלה, אבוני מוטלי. הוקס ידועה עד היום כאחד הקולות הגדולים ביותר של הפמיניזם השחור. היא פרסמה בחייה מעל לארבעים ספרים ומאמרים אקדמיים ואף הופיעה במספר סרטים תיעודיים. בספריה, התעמקה הוקס לרוב בנושאים של גזע, מעמד, מגדר, אמנות ומיניות, וכתיבתה נחשבה לפורצת דרך. היא הייתה מההוגות הראשונות שהתייחסו להומופוביה בתרבות השחורה וליבתה את הדיון הציבורי על הקשר שבין אנטי גזענות לאחוות נשים. נוסף כל כך, הייתה הוקס פרופסור ללימודים אפריקאיים ואפרו אמריקאיים.
הוקס נולדה ב-1952 בשם גלוריה ג'ין ווטקינס בהופקינסוויל שבקנטאקי. היא גדלה בתקופה בה הייתה נהוגה הפרדה גזעית, והתחנכה בקהילה שחורה ענייה כבת למשפחה ממעמד הפועלים. בילדותה הייתה הוקס קוראת נלהבת וגם נהגה לכתוב רבות: בשנותיה הראשונות התחנכה בבית ספר מופרד גזעית, וכשעברה לבית ספר משולב תיארה בכתיבתה מצוקה גדולה מהעובדה שרוב רובם של מוריה החדשים היו לבנים. כשסיימה הוקס לימודים תיכוניים, היא עזבה את הופקינסוויל כדי ללמוד באוניברסיטת סטנפורד; בהמשך, למדה תואר שני באנגלית באוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון ואף השלימה דוקטורט במחלקה לספרות של אוניברסיטת קליפורניה בסנטה קרוז, דוקטורט שעסק בסופרת טוני מוריסון.
The family of @bellhooks is sad to announce the passing of our sister, aunt, great aunt and great great aunt. The author, professor, critic and feminist made her transition early this am from her home, surrounded by family and friends.
ב-1981 כבר אימצה לעצמה את שם העט בל הוקס כמחווה לסבתה. היא בחרה להשתמש באותיות קטנות בתחילת השם (שלא כנהוג בשפה האנגלית), אקט שמטרתו לכוון את הזרקור על כתיבתה ולא על אישיותה. אחד הספרים הידועים ביותר שפרסמה הוקס הוא הספר "האם אני אישה?", שנתפס עד היום ככתב עת משמעותי בשל התמקדותו בדחיקה ההיסטורית של נשים שחורות אל שולי החברה ובדיכוי המובנה שלהן. מאז פרסום אותו ספר, נחשבה הוקס להוגה פוליטית פוסטמודרנית ושמאלנית ולמבקרת תרבות בעלת קול ייחודי ובולט.
הוקס, כאמור, פרסמה בחייה מעל ל-40 ספרים, ולצד העיסוק המרכזי שלה – תיאוריות וביקורת חברתית תרבותית - עסקה גם בשירה ובספרות ילדים. הביבליוגרפיה שלה כוללת, בין השאר, גם את הספרים "Feminist Theory: From Margin to Center", "Breaking Bread: Insurgent Black Intellectual Life with Cornel West", "Teaching to Transgress: Education As the Practice of Freedom, "Belonging: A Culture of Place ו"All About Love". הספר האחרון שפרסמה היה "Uncut Funk: A Contemplative Dialogue", שראה אור בשנת 2018. הספר הוא מעין דיאלוג עם התיאורטיקן המרקסיסטי המנוח סטיוארט הול. נוסף על כתיבתה, הוקס הייתה מרצה במכללת בראה, שם ייסדה את מרכז בל הוקס ב-2010.
כפי שכתב אחיינה של בל הוקס בחשבון הטוויטר שלו: "המשפחה של בל הוקס עצובה להודיע על מותה של אחותנו, דודתנו ודודתנו הגדולה. הסופרת, הפרופסורית, המבקרת והפמיניסטית הלכה לעולמה בביתה, מוקפת במשפחה ובחברים". סופרים ואינטלקטואלים רבים שהושפעו מהוקס ספדו לה ברשתות החברתיות. "אחותי בל הוקס. היא הייתה אינטלקטואלית ענקית, גאונה רוחנית והאדם החופשי ביותר. אסור לנו לשכוח אותה לעולם", כתב עליה הוגה הדעות והסופר קורנל ווסט. הסופרת רוקסן גיי כתבה, "אוי, הלב שלי. בל הוקס. שתנוח על משכבה בעוצמה. אי אפשר לאמוד את חסרונה". הסופרת טרסי מקמילן קוטום גם היא ספדה להוקס בחשבון הטוויטר שלה.
Oh my heart. bell hooks. May she rest in power. Her loss is incalculable.
This sad season of massive deaths is nearly killing me! From my precious Mom to five eulogies in one week, and now my very dear sister bell hooks! She was an intellectual giant, spiritual genius & freest of persons! We shall never forget her! pic.twitter.com/mq72kUQhml
The entirety of my intellectual and creative project is this: “marginality [is] much more than a site of deprivation; in fact I was saying just the opposite, that it is also the site of radical possibility, a space of resistance.” Indebted, as we all are to bell hooks.