רגע לפני שהתחילו הצילומים לסרט "השתיקה", הכוכבת הראשית לבנה פינקלשטיין עוד הספיקה לעבור ניתוח לב. "הייתי אצל הקרדיולוג והוא שלח אותי לבדיקה שגרתית", היא נזכרת, "במהלך הבדיקה לא הרגשתי טוב ומיד הכניסו אותי לחדר הטיפולים של הרופא. אני שומעת אותו עושה לי א.ק.ג ומזמין אמבולנס. עשו לי שני מעקפים, עברתי שיקום ועד היום אני בשיקום. היה לי המון מזל שזה קרה כשהייתי שם". הבמאי, שמי זרחין, דחה את הצילומים בחודשיים במיוחד עבורה - וכשהגיע מועד הפרמיירה המנתחים שהצילו את חייה ישבו לצדה בקהל. "אמרתי להם לפני הניתוח: 'אני צריכה להיות חזקה ובריאה. תתקנו לי את הלב ואני אזמין אתכם לפרמיירה', והם באמת הגיעו. מבחינתי, ב-26 באוקטובר חגגתי שנתיים להולדתי מחדש", היא מספרת בגאווה.
פינקלשטיין, שציינה לאחרונה את יום הולדתה ה-75, היא אחת השחקניות המוערכות בישראל. היא הופיעה בתיאטרון ("שלמה המלך ושלמי הסנדלר"), בטלוויזיה ("קופה ראשית") ובקולנוע ("אני אוהב אותך רוזה", "מיתה טובה"), ואף זכתה בפרס אופיר על משחקה בסרט "סיפור גדול". אחד התפקידים היותר זכורים שלה הוא תפקידה כאמו המוכה של גידי (יפתח קליין) בסדרה "טירונות": "עד אז לא כל כך דיברו על נשים מוכות. פתאום זה פרץ כמו הר געש והתחילו לדבר על זה וקמו עמותות. אני שמחה, זה הרגיש כמו שליחות", היא אומרת.
היא נולדה בבולגריה ובגיל תשעה חודשים עלתה לארץ וגדלה ביפו. את חיבתה לבמה גילתה כבר בגיל שנתיים. "לקחו אותי לאופרות כל מוצאי שבת. הייתי יושבת על הרגליים של ההורים שלי ומסתכלת וזה היה מדהים. מאז ידעתי שאני רוצה להיות על הבמה", היא נזכרת. פינקלשטיין החלה לשחק כבר בבית הספר העממי, ולאחר מכן למדה בבית הספר למשחק בית צבי. בזמן גיוסה לצבא היא שיחקה בסרטו של מנחם גולן, "מרגו שלי".
למרות ששירתה בנח"ל, פינקלשטיין טוענת שהיא דווקא האחראית לייסודו של תיאטרון צה"ל: "הלכתי לאחראי על התרבות בצה"ל ואמרתי לו 'בוא נעשה תיאטרון'. הוא הסכים והכנתי הצגה עם אמנון מסקין וואן שואו - אני לבד על הבמה. הייתה לי מזוודה קטנה והייתי נוסעת באוטובוס עד מקום מסוים ושם היה מחכה לי קומנדקר שלקח אותי לעמדות בפנים".
"לא באו מספיק אנשי אקדמיה כדי לראות את הסרט שלנו. הייתי בכל ההקרנות מלבד אחת והאולמות לא היו מלאים. דווקא אלה שכן באו אמרו לי 'וואו'"
"אני חילונית, אבל אולי ביבי ישמור עלינו"
ב"השתיקה", שעלה לאקרנים מוקדם יותר החודש, פינקלשטיין מגלמת את שרה, אמו של העיתונאי הבוטה אביהו (מוריס כהן) שגוזרת על עצמה שתיקה - וגם את דודתו הלא פחות בוטה לילי. תפקיד כפול, ופינקלשטיין יודעת היטב במי מהדמויות היא מוצאת את עצמה: "אני מאוד אוהבת את שרה ומאוד התחברתי אליה. זאת אישה שעברה הרבה בחיים". השתיקה של שרה גם סידרה לה כמות מינימלית של טקסט לשינון - חלומו של כל שחקן - אך היא בכל זאת החליטה ללמוד את השורות של כל שאר השחקנים בסרט, בהם אושרי כהן ואסתי זקהיים. "הייתי צריכה לדעת כל כך טוב את מה שהם אומרים. זה לא פשוט לגלם אחת ששותקת אבל יכולה לדבר", היא מסבירה. "אני משחקת דרך המחשבה של הדמות שאני עושה. ברגע שאני חושבת אותה אז אני לא צריכה לעשות הרבה, אני באמת חושבת אותה".
זוהי הפעם הרביעית שבה פינקלשטיין עובדת עם התסריטאי והבמאי שמי זרחין, לאחר "המילים הטובות" "העולם מצחיק" ו"אביבה אהובתי", והיא מאחלת לעצמה לעבוד איתו שוב: "הלוואי ונגיע לריאיון ותגידי 'פעם עשירית". זרחין כתב את התסריט לסרט לפני 14 שנה, והתפקידים שפינקלשטיין מגלמת בסרט נכתבו על ידו במיוחד עבורה.
איך היו הצילומים בזמן הקורונה?
"לא פשוט. היינו בקפסולות עם מסכות לפי צבעים ותפקידים. והיינו בצוות מינימלי. רק מי שצריך להצטלם - הבמאי, הצלם וזהו. קודם מסדרים את התאורה, אחר כך אנחנו נכנסים ויוצאים. חתיכת עבודה".
על מוריס כהן, שמגלם את בנה בסרט, יש לה רק מחמאות: "מוריס מאוד התפתח בשנים האחרונות - הוא פשוט שחקן נפלא. שיחקתי איתו בזמנו בסרט קצר, גם אז את אמו"; וכך גם על אושרי כהן: "עבדתי איתו בתיאטרון בית ליסין כשהוא היה ילד בהצגה 'מבזק חדשות'. הוא מאוד התפתח ועושה פה תפקיד וואו".
לא התאכזבת שלא קיבלת את פרס אופיר שהיית מועמדת אליו?
"שמחתי בשביל ריטה (שוקרון) שזכתה. 'קריוקי' הוא סרט נחמד. הצטערתי מאוד שלא באו מספיק אנשי אקדמיה כדי לראות את הסרט שלנו, הייתי בכל ההקרנות מלבד אחת והאולמות לא היו מלאים. אם הייתה לי אכזבה? ידעתי שלא יתנו לי. הייתה לי תחושה כי לא באו הרבה חברי אקדמיה, ודווקא אלה שכן באו אמרו לי 'וואו'. פעם מקבלים ופעם לא מקבלים. יש לי הרבה פסלים".
לפי פינקלשטיין, למרות שמדובר בסרט בדיוני שנכתב לפני 14 שנים, ב"השתיקה" ישנה גם אמירה פוליטית: "הוא (זרחין) כתב את זה מזמן, אז אין קשר לביבי או מישהו אחר. אבל כבר ראינו במציאות שלנו שכל מה שאתה חושב יכול לקרות". את תוצאות הבחירות האחרונות היא מסכמת בכך ש"העם אמר את דברו. אני קצת מפחדת ודואגת שרק יהיה טוב ושלא יכפו עלינו לעשות דברים. אני חילונית, אבל אולי ביבי ישמור עלינו. אני באמת לא יודעת מה יהיה".
בנוסף לעבודתה כשחקנית, לאחרונה פינקלשטיין הוסיפה לעצמה עיסוק נוסף: פיסול. "אבא שלי היה צייר ואף פעם לא נגעתי בזה. ואז אבי נפטר ופתאום בני ברבש ('טירונות') פונה אליי ואומר שיש לו תפקיד שהוא כותב בשבילי: פסלת. למחרת התחלתי להתעסק בזה", היא מספרת. "חשבתי שעד שהוא יכתוב זה ייקח שנים. בינתיים אעבוד כדי לראות איך זה והתאהבתי בזה. בסוף לא עשינו את הסרט אבל יש לי פסלים במוזיאונים ברחבי הארץ".
ממש לאחרונה היא סיימה להצטלם לסדרה הקומית "השגרירות", שתעלה ברשת 13, ובה היא מגלמת את אמו של איציק כהן. "פעם הייתי אמא שלו בסרט 'סיפור גדול' ועכשיו הוא רזה הרבה. גם אני רזיתי. הצטמצמתי - כבר 15 שנה אני ככה". מבחינתה הבהלה הרפואית שעברה מאחוריה, ולפניה עוד שלל תפקידים נוספים. היא אפילו מוכנה אליהם פיזית: "לא עשיתי ניתוחים בפנים. אמרתי שככה אני אהיה היחידה שנראית זקנה, ואז ילהקו אותי".
מיכל ליבר רונן היא כתבת אתר Seret. לכתבות וסקירות נוספות