השחקן והבמאי שמוליק קלדרון הלך לעולמו בגיל 75
קלדרון כתב, ביים והופיע בתיאטרון, בקולנוע ובטלוויזיה מאז שנות ה-70 • לאחר שלקה בהלם קרב במלחמת יום הכיפורים, הוא יצר את ההצגה "טאץ' ווד" שעסקה בהתמודדותו עם פוסט טראומה
השחקן והבמאי שמוליק קלדרון הלך לעולמו והוא בן 75. הלווייתו תתקיים מחר (חמישי) ב-13:00 בבית העלמין ירקון בפתח תקווה.
קלדרון, שנולד בירושלים ב-1950, גויס כאיש מילואים במלחמת יום הכיפורים ושימש כתצפיתן מודיעין קרבי בחטיבת השריון 401. לאחר שלקה בהלם קרב, הוא התמודד במשך השנים עם פוסט טראומה, בעקבותיה יצר לימים את הצגת היחיד "טאץ' ווד", ובמרכזה מונולוג של אדם הנשלח לשדה קרב ללא הכנה מוקדמת.
לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר למשחק ניסן נתיב, הצטרף קלדרון ב-1972 לשורות תיאטרון חיפה ושיחק בהצגות שונות, ובהן "שכול וכישלון", "טיפולים אחרונים" של א"ב יהושע, "הצילו", "רביזור", "אכזר מכל מלך", "רומיאו ויוליה" של שייקספיר, "קרום" של חנוך לוין ועוד. במקביל, הוא גם עסק בבימוי ובלימודי משחק בבתי ספר באזור. ב-1977 הקים תיאטרון במרכז קהילתי בעיר שבו השחקנים עבדו עם נוער בסיכון וגמלאים סביב עולם התיאטרון, אך גם נגעו בסוגיות אישיות וחברתיות.
בראשית שנות ה-80 ועד אמצע שנות ה-90 עסק בעיקר בהפקות בידור ובשיווקן, בהן המחזמר "שלמה המלך ושלמי הסנדלר", עדלאידע 1983 ו"מסביב לעולם ב-80 יום". בשנים 1994-1992 למד קלדרון תואר שני בטיפול באומנות, ושיחק והפיק במשותף עם תיאטרון "צוותא" את ההצגה "טיפולים אחרונים" שעלתה בין כותלי תיאטרון חיפה ב-1973. באותה שנה הוא גם כתב את המחזה "טאץ' ווד" על סיפורו האישי מהמלחמה באוקטובר 1973.
ב-1995 עבר קלדרון להתמקד במשחק טלוויזיה וקולנוע, ובין היתר השתתף בסרטים של עמוס גיתאי כמו "זכרון דברים" ו"יום יום", "קיצור תולדות האוהבים" של יצחק צפל ישורון, "ההסדר" של יוסף סידר, "צור הדסים", "מרס תורכי", הדרמה "המפלס העליון" שביים, כתב ושיחק את התפקיד הראשי, "האסונות של נינה" ו"אבידות ומציאות" בבימויו של שבי גביזון, ו"מינכן" של סטיבן ספילברג, לצד שחקנים ישראלים אחרים. ב-2004 הוא כתב, ביים והפיק את הסרט "תגובה מאוחרת". על המסך הקטן, יצר קלדרון ב-2009 את הסדרה "תיבת נח" בערוץ 2, בה גם שיחק. עוד הוא הופיע בין היתר בסדרות "מסכים", "תא גורדין", "נויורק" ו"כפולים". במקביל, הוא שיחק בסרטים "חלונות" ו"מנפאואר".
בשנת 2007 יצא קלדרון למאבק שקרא לרוטציה של מנהלי התיאטרונים ומוסדות התרבות בישראל בשם עקרונות הניהול וטוהר האומנות. "אומנות לא סובלת סטגנציה", כתב השחקן במודעות שפרסם במקומונים תל אביביים, והתנגד לקדנציות ממושכות.