אין תמונה
אף אחד לא מצפה לאינקוויזיציה הספרדית!
מזלם של מונטי פייטון שהם לא תלויים אך ורק בקהל הישראלי, כי בשבוע בו הם שחררו הודעה לתקשורת אודות איחוד נדיר של החבורה, המדינה התעסקה בעיקר בדרדורו המוסרי של אחד בועל קטינות, וכמעט שלא שמה לב להכרזה ההיסטורית: החבורה החסרה (חמישה מינוס גרהאם צ'פמן המנוח) עשתה טיזינג במשך שבוע לפני שהודיעה סופית אתמול (ה') כי יאחדו כוחות לאחר יותר משלושים שנות פירוד למופע משותף, שיכלול את הקטעים המוכרים של פייטון כמו גם חומרים חדשים או לפחות כאלו שנכתבו על ידם ולא הועלו. כרגע המופע מתוכנן להיות חד פעמי, וייערך בלונדון בקיץ 2014.

. הפייטונים כבר בני שבעים פלוס, אבל זה לא מנע מאריק איידל לצייץ ביום ב' האחרון כאילו שכולו מיילי סירוס פינת ג'סטין ביבר, "שלושה ימים בלבד למסיבת העיתונאים, מעריצי פייטון, היו דרוכים לחדשות גדולות".

כמי שכונו לא אחת "אבות הקומדיה המודרנית", מונטי פייטון אוחזים במנעד יפה של מעריצים ברחבי העולם, מכאלה שעברו בהרבה את גיל הפנסיה ועד כאלה שרק התחילו את לימודיהם התיכוניים, ואי לכך גם הודבקו להם על הגב לא מעט איחודים פיקטיביים בשנים האחרונות.

"אנחנו נתאחד ברגע שצ'פמן יחזור מהמתים", אמר איידל בראיון מלפני שלוש שנים, "אנחנו בדיוק נמצאים במגעים עם הסוכן שלו לגבי התנאים", וטרי ג'ונס ומייקל פיילין חזרו על המנטרה בצורה מעט עדינה יותר לפני קצת פחות משנה, כשצוטטו ב"ישראל היום" באומרם כי "התקשורת מזנקת על כל סיכוי קלוש לאיחוד [...] כולנו מסתובבים על אותו כוכב לכת, והם אומרים, 'הו, כל הפייטונים נמצאים בכדור הארץ, הם בטח עובדים על איחוד'. אבל זה לא עד כדי כך פשוט".

זה אולי היה כך עד עכשיו, אבל מתברר שכשכל הפייטונים החיים בעניין זה הופך את המבצע לפשוט עד מאוד. מה נשתנה? טרי ג'ונס כבר הכריז בכנות האופיינית שהוא עושה את זה רק בשביל הממון, "אני מקווה שזה יכניס לנו המון כסף", הוא אמר לבי.בי.סי, "ומקווה שזה יעזור לי לשלם את המשכנתא". הכי יוקר המחייה.

השאלה היא רק, כמו בכל קאמבק נוסטלגי, כמה המעריצים יהיו מוכנים לקבל את השינויים שעברו על הקומיקאים האהובים בשלושת העשורים בהם פעלו בנפרד, ואפילו רק את העובדה שהם נראים כיום יותר כמו האבות של אותם אבירי נונסנס מ"הגביע הקדוש", וזה ביום טוב. אפשר להתנחם בכך שהציבור נוטה להיות סלחן יותר כלפי קומיקאים מאשר, למשל, שחקניות, ובעיקר כאלו שמעולם לא שיחקו יותר מדי על קלף הסקס-אפיל.

זה רגע טוב לשאלה, מהו הרגע הפייטוני המושלם? הויכוח האמור ניטש כבר כמה עשורים, ויש שטוענים לשיטה בדוקה של ניתוח האישיות על בסיס מערכון אהוב של פייטון, בסגנון "אמור לי אם התוכי הזה מת ואומר לך מי אתה". האם אתם חוטבי עצים קרוסדרסרים או סבתות קשוחות שעושות טרור ברחובות? הנה חמשת רגעי הפייתון שלא היינו מתנגדים לשלב בגרסת 2013 של מונטי פייתון.

1.התוכי המת

אפשר להתווכח לגבי כמה זה המערכון הכי מצחיק של פייטון, אבל הוא ללא ספק המצוטט שבהם. ג'ון קליז וגרהאם צ'פמן כתבו יחד את המערכון, בו קליז מגיע להתלונן כי התוכי שרכש פגום, שכן הוא מת. המוכר, בגילומו של מייקל פיילין, טוען בהחלטיות כי התוכי חי ופשוט ישן. המערכון עלה לראשונה ב1969 כשפייטון רק נכנסו לעסקי הטלוויזיה, ומאז בוצע בעשרות גרסאות שונות. שנתיים מאוחר יותר הוא כבר נכנס לסרט "ועכשיו למשהו אחר לגמרי". בלווייתו של גראהם צ'פמן, שני עשורים לאחר שהמערכון עלה לראשונה, ג'ון קליז הספיד את חברו בציטוט המערכון הזה ממש, רק שבמקום התוכי, מי שזכה לשלל תיאורי המוות היה כותב המערכון המנוח. "הוא מנוח, עבר מהעולם, חדל מלהתקיים, איננו עוד"

2. למברג'ק

לא קשה לזהות שהחבורה אהבה להיטפל למיתוסים של גבריות ולחרב אותם. יש כאלו שהגרסה החביבה עליהם היא ריקוד המסדר הצבאי, בו שלשות של חיילים הופכים את התס"חים שלהם לריקוד של לעגני וילדותי רווי ברמזים הומוסקסואליים עבים (ומדובר היה בכל זאת  בשנות השבעים), אבל המוכרת ביותר היא ללא ספק שירו של חוטב העצים העשוי ללא חת, המגלם מייקל פיילין. הוא תמיד מתחיל בקיטור אודות עבודתו הנוכחית (ספר, מוכר בחנות או מה שלא יהיה) ומתוודה שבכלל חלם להיות חוטב עצים. אזי החוטב בפוטנציה פוצח בשיר, מגובה במקהלה של שומרי יערות, אודות חייו הגבריים להפליא של החוטב. הם קמים ועוזבים בזעם כשהוא מכניס לשירו וידוי על אהבתו לנעלי עקב ולבני נשים. השיר הפך כל כך פופולרי שבאמצע שנות השבעים ג'ורג' הריסון מהביטלס ניגש להפיק לו את הגרסה הסופית, המוכרת יותר היום.

3. שיר הזרעונים

אף דת לא הייתה מוגנת מהצלפותיהם השנונות של הפייתונים, אבל בעיקר לא הנצרות הקתולית, שטקסיה וכמריה היו מושא חוזר ללעג במערכוני הקבוצה הבריטית (כולל מיסה כנסייתית בה הכומר והמקהלה שרים בתחינה לאל שלא יצלה אותם בווק). שיר הזרעונים, שאין ברירה אלא לתרגם את כותרתו ל"כל זרעון הוא קדוש" הופיע בסרט "משמעות החיים" והיה מועמד לפרס באפטה עבור השיר המקורי הטוב ביותר בסרט קולנוע. בעוד גראהם צ'פמן מסביר לאשתו שכפרוטסטנטי הוא יכול לשים איזה קונדום שהוא רק רוצה ולקיים כמה יחסי מין שבא לו ("אבל עשינו את זה רק פעמיים!" מתפעלת האישה הפוריטנית), בצידו השני של הרחוב המשפחה הקתולית מבשרת למאות ילדיה לבושי הסחבות שהוחלט למכור אותם לניסויים מדעיים, כי אין להורים אפשרות לכלכל את כולם ובשום פנים ואופן אסור לשים קונדום, שהרי כל זרעון הוא קדוש. השורה הזו מתנפחת לכדי נאמבר אבסורדי מהשיכון האנגלי עד לבית המלוכה, שמסביר יחד עם צעדי סטפס עליזים כי אלוהים תופס קריזה כשמשחיתים זרע. אושיות דת השתוללו מהשורה הפרובוקטיבית: "קתולי מהרגע שאבא גמר", והשיר הסאטירי החל להישמע גם בהפגנות נגד סגירת מרפאות להפלות, במטרה לגחך את השמרנים שפעלו לסגירתן.

4. כולנו אינדיווידואלים

יש הרבה רגעים ששווים זהב בסרט "בריאן כוכב עליו", אחד המושחזים של החבורה והסרט שאסי כהן בחר כקומדיה שהכי השפיעה עליו. עצם הרעיון של נביא בעל כורחו, איש טיפוסי מתקופת המקרא שהמון מאמינים מתחיל לעקוב אחריו מתוך הנחה שהוא שליח האל עלי אדמות, חתר תחת דמותו של ישו והמשיך לעצבן מיני כוהנים מודרניים. גרהאם צ'פמן מגלם את בריאן כהן, אותו בחור ביש מזל שאינו מצליח להתנער מעדת מעריציו הצמאים להכוונה רוחנית. אז נכון שהקטע המוכר ביותר בסרט הוא השיר always look at the bright side of life, ששרים ושורקים הצלובים השונים, וביניהם בריאן, מול השקיעה המדברית; אבל אסור לשכוח את הקטע האדיר המתמצת את הוויית הקהל הדתי, כשבריאן מנסה שוב לנער ממנו את הקהל בעזרת הסבר רציונאלי. "אתם לא צריכים לעקוב אחרי איש, אתם כולכם אינדיווידואלים!", קורא אליהם בריאן מהחלון, ומקבל בחזרה קריאת קהל נלהבת "כן! כולנו אינדיווידואלים!". פחות או יותר כל רשות דתית בתוך בריטניה קראה להחרמת הסרט, מה שכרגיל, רק עזר לאחוזי הצפייה, והפייתונים מצאו את עצמם מתדיינים עם אנשי דת בתכנית אירוח. עד כה לא נראה שאף אחד מהצדדים צלח בשכנוע השני.

5. הבדיחה הכי מצחיקה בעולם

המערכון של פייתון, שהופיע גם בסרט "ועכשיו למשהו אחר לגמרי", הוא דרך מעניינת לראות איך הקומיקאים תופסים פאנצ'ים והומור באופן כללי (רמז: בידיים הלא נכונות הוא עלול להיות מסוכן). הבדיחה הקטלנית הורגת מצחוק את כל מי ששומע אותה, ומגיעה במהרה לשימוש צבאי במלחמת העולם השנייה – חיילים בריטים מקריאים אותה בגרמנית בשדה הקרב, ובלי להבין מה הם אומרים, קורעים את חיילי הוורמאכט למוות במבטא מקרטע. אז מה הבדיחה הכי מצחיקה בעולם? כמובן שלאורך המערכון היא איננה נחשפת, בשל פחד לשלומו של הקהל השבוי. ובכל זאת, אם מוכרחים לנחש, קיים סיכוי לא רע שמדובר בשילוב קטלני של ארבע הקודמות. שלא תגידו שלא הזהרנו אתכם.