ג'וני דפ חוזר למרכז הבמה - ותוקף את הוליווד: אמש (שלישי) נפתח בפעם ה-76 פסטיבל קאן, שנחשב לפסטיבל הקולנוע החשוב בעולם. סרט הפתיחה של הפסטיבל היה "ז'אן דו בארי", סרטה של השחקנית והיוצרת הצרפתייה מייוון, שעוקב אחרי הפילגש של המלך לואי ה-15 שמטפסת במעלי הסולם החברתי דרך חדר המיטות. מי שמגלם בסרט (באופן די גמלוני) את לואי ה-15 הוא ג'וני דפ, שחוזר למרכז הבמה אחרי המשפט המתוקשר והמכוער מול בת זוגו לשעבר - אמבד הרד.
אלפי מעריצים עם שלטי תמיכה חיכו לכוכב ההוליוודי מחוץ לטקס, והוא התעכב על השטיח האדום במשך דקות ארוכות. גם באולם המשיכה האהדה כלפי השחקן, שזכה מהקהל למחיאות כפיים שנמשכו לא פחות מ-7 דקות. דפ ניסה לעצור את הדמעות, והיה נראה כי הוא באמת נרגש מהתגובה הנלהבת כלפיו. לצערו, הסרט לא ממש עמד בציפיות. מדובר דרמה תקופתית מפוארת אך די רדודה, שהייתה בקלות יכולה להפוך לסרט נטפליקס קלאסי שבקושי מחזיק שעתיים. התסריט לא לגמרי מהודק ומייוון מתאמצת מדי לשכנע בתפקיד הראשי.
היום (רביעי) התקיימה מסיבת העיתונאים ל"ז'אן דו בארי", בה דפ התייחס להיעדרות הממושכת מהוליווד על רקע הסכסוך עם הרד. "האם הרגשתי מחורם בהוליווד? צריך להיות ללא דופק כדי לומר לא, שזה לא קרה, שזו בדיחה עצובה. כאשר אתה מתבקש לפרוש מסרט שאתה עושה בגלל דברים שאמרת, אז כן, אתה מרגיש שזה חרם".
עם זאת, דפ הסביר: "אני לא מרגיש מוחרם על ידי הוליווד כי אני לא חושב על הוליווד. אנחנו חיים בזמנים מוזרים ומצחיקים, בהם כולם ישמחו להיות עצמם, אבל הם לא יכולים. הם חייבים להתיישר עם האיש שמולם. אם אתם חיים את החיים האלה – אני מאחל לכם בהצלחה".
דפ התייחס גם לדרך שבה התקשורת סיקרה את המשפט המתוקשר ואמר: "רוב מה שאתה קורא הוא סיפורת פנטסטית שכתובה בצורה מחרידה. זה כמו לשאול 'מה שלומך?', אבל הסאבטקסט הוא 'אלוהים, אני שונא אותך'".
בטקס הפתיחה החגיגי, השחקנית קיארה מסטרויאני ביקשה מאומה תורמן להעניק לשחקן מייקל דאגלס את פרס מפעל החיים של הפסטיבל. דאגלס הנרגש, שהגיע מלווה באשתו קתרין-זיטה ג׳ונס ובתו הצעירה הודה לאביו קירק, ליוצרי הסדרה ״רחובות סן פרנסיסקו" שבה כיכב בתחילת דרכו ולכל אלו שעבדו איתו לאורך השנים.
בפסטיבל כמובן, לא שכחו את אוקראינה והזכירו לכולם שמחוץ לזוהר של הריביירה הצרפתית, המציאות לא תמיד כל כך זוהרת. השחקנית קתרין דנב ביקשה מהקהל לזכור את תושבי אוקראינה שסובלים עדיין במלחמה המתמשכת מול רוסיה.
אל קאן אליו הגעתי יומיים לפני פתיחת הפסטיבל, כשהעיר עוד מנומנמת והיה מדהים לראות איך בתוך 48 שעות הכל השתנה. את הרחובות הצרים והטיילת מילאו אלפי עיתונאים, כוכבי קולנוע ואוהבי סרטים, שבאו לחגוג את האולימפיאדה של הקולנוע.
הפסטיבל מתקיים בצל המחאות האדירות בצרפת בנוגע לרפורמת הפנסיה וברקע האיומים של עובדים בצרפת להביא את המחאה גם לשם. יום לפני אירוה הפתיחה, התקיים מפגש של מנהל הפסטיבל, תיירי פרמו, עם העיתונאים שבאו לסקר את פסטיבל קאן. פרמו נשאל על הסיכוי שארגוני העובדים בצרפת יממשו את איומיהם ויורידו את השלטר, הלכה למעשה, על הפסטיבל על ידי כיבוי מערכת החשמל. פרמו שלח מסר מרגיע וסיפר כי ראש עיריית קאן נפגש עם ראשי הארגונים וביקש שקט תעשייתי לפחות עד לסוף הפסטיבל.
פרמו נשאל גם על מספר השיא של הבמאיות בתחרות הראשית השנה (7 מתוך 21 סרטים), והשיב כי בשנים האחרונות אכן יש בפסטיבל קאן אפליה מתקנת, אולם בסופו של דבר הסרטים נמדדים לפי איכות ולא לפי מגדר. הוא ציין כי הפסטיבל מנסה לשים זרקור על תעשיות קולנוע לא מוכרות ולכן השנה יש סרטים ממונגוליה, סודן ותוניסיה. כשנשאל על דפ, פרמו ציין כי משפטו של השחקן לא מעניין אותו בכלל ומכיוון שהסרט לא נאסר להקרנה ועל דפ לא נאסר לשחק, מבחינת הפסטיבל מדובר בסרט ראוי עם שחקן ראשי ראוי.