עיתונאית ניו זילנדית לא מצליחה לחזור למולדתה בשל מגבלות הקורונה - ומצאה מקלט דווקא באפגניסטן. שרלוט בליס, עיתונאית בת 35 שנמצאת כעת בשבוע ה-25 להריונה הראשון בחרה לשהות בקאבול בתור בסיס זמני למאבקה לחזור הביתה. תקנות הקורונה הנוקשות של ניו זילנד הן שאינן מאפשרות לה להיכנס למדינה. בליס מעידה כי חוסנה שלוש פעמים ומוכנה להיכנס לבידוד עם הגעתה לניו זילנד, אך הממשלה לא מאפשרת את כניסתה למדינה. "זה מגוחך. זו זכותי החוקית להגיע לניו זילנד, היכן שיש לי שירותי בריאות ואיפה שהמשפחה שלי נמצאת. כל התמיכה שלי נמצאת שם", היא הסבירה לסוכנות הידיעות AP, והוסיפה כי "כל יום הוא מאבק".
בליס כתבה בסוף השבוע טור שפורסם בעיתון הניו זילנד הראלד ועורר סערה בארצה. היא סיפרה בו כי ניסתה לקבל אישור להיכנס לניו זילנד דרך מערכת שמבוססת על הגרלה, אך ללא הצלחה, ואז הגישה בקשה לכניסת חירום למדינה, שנדחתה גם היא. היום (שני) השר הממונה על תקנות הקורונה בממשלת ניו זילנד, כריס היפקינס השיב לבקשתה של בליס, והציע שהיא תשנה את בקשתה או שתנסה שוב לפי קריטריונים אחרים. "אני רוצה שיהיה ברור: יש מקום בבידוד מנוהל לאנשים עם נסיבות מיוחדות כמו גברת בליס. אף אחד לא אומר שאין", הוא מסר. הוא הוסיף שיש אנשים שצריכים לבצע בחירות קשות, ולמרות זאת, שיטת הבידוד עובדת טוב באופן כללי, מצילה חיים ומונעת הצפה במערכת הבריאות.
למרות דברי השר, בליס מתעקשת כי הבחירות נעשו בשרירותיות. היא מעידה כי שלחה עשרות מסמכים לרשויות הניו זילנדיות, כולל תיעוד מבדיקת אולטרסאונד ומכתבי רופאים שמציינים כי היא עתידה ללדת במהלך חודש מאי, ועדיין בקשותיה נדחות מפני שלכאורה היא לא עומדת בקריטריונים של "סכנה בפרק זמן קריטי". בסיוע עורך דין, היא הגישה לדבריה 60 מסמכים לפחות.
"אם אני לא עוברת את תנאי הסף לנשים בהריון, אז מי כן?", שאלה העיתונאית בשיחה עם סוכנות הידיעות AP.
בליס עבדה ככתבת לענייני אפגניסטן ברשת אל ג'זירה הקטארית. בנובמבר היא התפטרה מפני שבקטאר יש חוקים נגד נשים בהריון שאינן נשואות. מאז, היא טסה לבלגיה, ארץ הולדתו של בן זוגה הצלם, בניסיון להפוך לתושבת במדינה, אך סיפרה כי משך התהליך הארוך היה משאיר אותה במדינה עם ויזה לא בתוקף. לאחר ששקלה לעבור ממדינה למדינה עם ויזת תייר בזמן שהיא מחכה ללידה, ולשלם מכיסה על מלונות ושירותי רפואה, החליטה בליס, יחד עם בן זוגה, לחזור לאפגניסטן, מפני ששניהם עבדו בה בעבר ויש להם ויזה בתוקף למדינה ובית לשהות בו.
בליס ציינה בטור שלה, שלפני שחזרה לאפגניסטן היא החליטה לבקש אישור מפורש מהטליבאן, כי פחדה להגיע "עם בליטה קטנה ולא נשואה". תשובת הטליבאן הייתה - לדבריה - מיידית וחיובית. "אני מעריכה שזו לא המדיניות הרשמית של הטליבאן, אבל הם היו מאוד אדיבים ונדיבים. הם אמרו, 'את בטוחה פה, ברכותינו, ברוכה הבאה", העידה. בליס ציטטה את הבכיר שאיתו דיברה, ולא ציינה את שמו, והעידה כי הוא אמר לה: "את יכולה לבוא ולא תהיה לך בעיה. פשוט תגידי לאנשים שאת נשואה ואם העניינים מסלימים, תתקשרי אלינו", היא כתבה, והוסיפה: "כשהטליבאן הוא זה שמעניק מקלט לאישה הריונית לא נשואה – המצב דפוק".
לאחר ששתי בקשותיה האחרונות נענו בשלילה, לבליס נותרה אפשרות אחת אחרונה: להגיש בקשה שמתבססת על הזדהות כאדם בסכנה. היא מתלבטת מה לעשות כעת, כי הזדהות שכזאת תפטור את הממשלה מהאחריות לדחיות הקודמות שקיבלה. "זה נותן להם הזדמנות להתכחש לכל אחריות והאמת שזה לא נכון", היא אמרה, והוסיפה כי המדיניות השאירה אנשים "תקועים ברחבי העולם בלי דרך לחזור הביתה". השר הניו זילנדי ייעץ לה ואמר כי הוא "מעודד אותה לקחת את ההצעה הזאת ברצינות".
הבחירה של בליס בהתמקמות בקאבול מפתיעה במיוחד, בשל דיווחים רבים שמגיעים מאפגניסטן על היחס האיום לנשים במדינה מאז השתלטותו של הטליבאן באוגוסט האחרון. יש רבים שמוחים על התדמית החיובית שמייצרת בליס הניו זילנדית כלפי הארגון שמאמלל אינספור נשים וילדות ברחבי המדינה.
"הסיפור הוא פשוט המשך של איך הטליבאן מתייחסים שונה לאנשים שאינם אפגנים... בניגוד לאנשים אפגנים", צייץ העיתונאי האוסטרי-אפגני עמרן פרוז. "עיתונאים אפגנים קיבלו איומים, מכות, עינויים ורצח בעוד שאלה שאינם אפגנים... נהנים מפריווילגיות, מקבלים אותם בברכה ומתנהגים אליהם ברכות מכל הצדדים". כדי להדגים את הפער הזה, פעילת זכויות האדם סהר פטראט צייצה בטוויטר: "עברו 12 ימים מאז שהטליבאן חטפו את טמנה פאריאני, שלוש אחיותיה ואת פארוואנה איברהימכיל. אף אחד לא יודע איפה הן ומה קרה להן. עם זאת, אנחנו רואים שכל הזמן אנשים פריבילגיים משבחים את הטליבאן. יש הרבה דרכים להטיל ספק בממשלה מבלי לשבח את הטליבאן".
12 days since the Taliban abducted Tamana Paryani, her 3 sisters & Parwana Ibrahimkhil. No one knows where they are and what’s happened to them. Yet, we continuously see privileged people praising the Taliban.There are many ways to question one’s gov without praising the Taliban pic.twitter.com/O5xeyVXJWC